המסקנה של כל הדיונים בתקשורת לאחר הבחירות כמו גם דעת הציבור הרחב, הייתה שחברות הסקרים שפרסמו את תוצאות המדגמים שערכו טעו בגדול. לפני שאתייחס במישרין לסקרים אלו, אתייחס בקצרה לאופן בחירת מדגמים. סקרי דגימה קלאסיים מבוססים על מסגרת דגימה שכוללת את כל הפרטים הכלולים באוכלוסייה וממנה נבחר מדגם, כך שלכל פרט באוכלוסייה יש הסתברות חיובית (לאו דווקא שווה) להיכלל במדגם, מה שמכונה מדגם הסתברותי.
סקרים כאלו מתבצעים על ידי לשכות לסטטיסטיקה בכל העולם. סקרי בחירות לעומת זאת מתבצעים באופן שונה. הם מתבססים בעיקרון על פאנל גדול של מתנדבים, שמגויסים בשיטות שונות, ואז פונים לאותם מתנדבים או לחלק מהם ושואלים לגבי אופן הצבעתם העתידית ביום הבחירות. ברור שאין הסתברות חיובית לכל פרט באוכלוסייה להיכלל במדגם, מה שמגדיר מדגם לא הסתברותי. מדגמים כאלו אינם מייצגים נכונה את כלל האוכלוסייה גם לאחר חלוקה לשכבות מתאימות בהתאם למשתני רקע ידועים של המשיבים (כולל אם ידועה הצבעתם בבחירות קודמות), ויש לבצע שקלולים והתאמות אחרות על מנת לקבל אומדנים מהימנים מהם.
לגבי סקרי הבחירות שהתבצעו בחודשים האחרונים ובעיקר ביום הבחירות האחרון.
מדובר למעשה בשלוש מערכות שונות של סקרים.
1. הסקרים השבועיים שפורסמו במהלך חודשים רבים לפני הבחירות עצמן,
2. הסקרים המדגמיים שפורסמו בשעה 22:00 עם סיום הבחירות עצמן, בהתבסס על קלפיות מדגם, שבהן הבוחרים התבקשו להצביע שוב כפי שהצביעו בקלפיות הרשמיות,
3. הסקרים שפורסמו השכם בבוקר בהתבסס על תוצאות אמת באותן קלפיות מדגם.
לגבי הסקרים המוקדמים לפני הבחירות עצמן, כפי שהודגש שוב ושוב, ככל שהם מהימנים, הם מייצגים במקרה הטוב את דעות הנדגמים ביום שבו נערך הסקר והם מושפעים מצד אחד מהתרחשויות שונות בימים שלפני הסקר וגם מתוצאות הסקר האחרון שפורסם. קלישאה ידועה טוענת שלא ברור אם תוצאות סקר מייצגות את מה שהציבור חושב, או שהציבור נוטה לחשוב בהתאם לתוצאות הסקר האחרון שפורסם. סקרים אלו אינם אמורים לחזות את תוצאות הבחירות הרשמיות, אלא לייצג נטיות עתידיות של בוחרים.
ועדת הבחירות בזמן תוצאות המדגמים
(צילום ארכיון: שלו שלום)
לגבי הסקרים שפורסמו מיד עם סיום הבחירות, הם מתבססים על מדגם של קלפיות, שבהם כל מי שסיים לבחור מתבקש לבחור שוב בקלפיות דמה, כפי שבחר הלכה למעשה. ( exit polls). כאן עולות מספר בעיות יסודיות:
האם כל הבוחרים מסכימים להשתתף באותן קלפיות דמה?
אם לא, האם אלו שהסכימו להשתתף מייצגים באופן נכון את כלל הבוחרים בקלפי הרשמית?
האם המשתתפים בקלפיות הדמה בחרו נכון או שחלק מהם ענו בכוונה באופן שונה ממה שבאמת הצביעו?
קלפיות הדמה נסגרות לפני השעה 22:00 (השנה הן נסגרו בשעה 21:15), ומכאן שאין ייצוג לבוחרים אחרי שעת הסגירה. (בבחירות קודמות הן כבר נסגרו בשעה 20:00).
לא רק אצלנו
בעיות אלו עם קלפיות הדמה ידועות בכל העולם ויצרו לא אחת תוצאות מוטות. קיימות שיטות שונות להתמודדות עם הבעיות שהזכרתי, בין השאר תוך שימוש בבחירות קודמות לתיקון הטיות מכוונות של משיבים וככל שאני שומע גם באמצעות בינה מלאכותית (AI) ושיטות מחקר בתחומים כמו סוציולוגיה ופסיכולוגיה. כפי שידוע, השנה הבחירות היו מאוד שונות מבחינת הרכב וגודל אוכלוסיית הבוחרים, המפלגות שהתחרו, שיעורי ההשתתפות בבחירות ועוד כהנה וכהנה. אין לי ספק שחברות הסקרים השונות ניסו להתמודד עם בעיות אלו אך כפי שברור עכשיו, ללא הצלחה.
פרופ' דני פפרמןלגבי הסקרים שפורסמו בהתבסס על תוצאות האמת בקלפיות המדגם, הם אמורים להיות מהימנים. אכן, הסקר של מנו גבע שפורסם בערוץ 12 בטלוויזיה בשעה 02:00 הפיק תוצאות מאוד קרובות לתוצאות האמת הארציות, כולל בפרט ברמה מפלגתית. כנ"ל לגבי הסקר של שמואל רוזנר ודוד שטיינברג שפורסם בערוץ 13 בשעה 01:00. אני משער שהדבר נכון גם לגבי הסקר של דודי חסיד בערוץ 11, אך לא הצלחתי לוודא זאת. חשוב לציין ששלושת הסקרים האלו מבוססים על מדגם של כ 70-80 קלפיות מתוך למעלה מ-12,000 קלפיות, כך שהם חשופים בהכרח לטעויות דגימה, אך כפי שציינתי, תוצאות אותם סקרים קרובות מאוד לתוצאות האמת הארציות, מה שמעיד על דגימת קלפיות ושטות אמידה מאוד מדויקות.
מסקנתי: לכל סוג סקר מאפיינים משלו עם קשיים ייחודיים. אני ממליץ להימנע בעתיד מהמדגמים המבוססים על קלפיות דמה בגלל הבעייתיות עם מדגמים אלו שציינתי לעיל, למרות העניין העצום בהם בגלל פרסומם מיד עם סיום הבחירות, ולהתבסס רק על מדגם קלפיות עם תוצאות אמת. עם מעט מאמץ מכלל הגורמים המעורבים, אפשר להפיק ולפרסם את תוצאות מדגמים אלו תוך כשעתיים מאז סיום הבחירות. מחכים כמה שנים, נחכה עוד שעתיים.
דני פפרמן הוא פרופסור לסטטיסטיקה, סטטיסטיקן לאומי ומנכ"ל הלמ"ס בשנים 2013-2022
