נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז הלילה (בין רביעי לחמישי) על מבצע כלכלי נגד איראן. הוא כתב כי "אף אחד לא נתן לרפובליקה האיסלאמית הזדמנות גדולה יותר לעסקה ממנו", והכריז על מבצע כלכלי נגד איראן, שלדבריו יהיה "הכי מוחץ שננקט אי פעם נגד מדינה כלשהי".
כמנהגו, טראמפ הודיע על כך ברשת Truth Social שבבעלותו. "אף אחד לא נתן לרפובליקה האסלאמית הזדמנות גדולה יותר להגיע לעסקה ממני. באופן טראגי, עבורם, הם לא ניצלו אותה. לכן, היום, אני מודיע על המבצע הכלכלי המוחץ ביותר שננקט אי פעם נגד מדינה כלשהי!".
טראמפ לא ציין מה כלול במסגרת אותו "מבצע כלכלי", שעליו הכריז, אך טען ש"זו תהיה לוחמה כלכלית ובידוד בקנה מידה חסר תקדים. הצי שלהם נעלם, חיל האוויר שלהם הושמד, המפעלים הצבאיים שלהם חרבים, המטבע שלהם חסר ערך והמדינה שלהם תלויה על בלימה".
הוא הודיע כי כל מדינה שתאפשר יחסים כלכליים עם איראן, בין אם על ידי מוסדותיה הפיננסיים או הממשלתיים, עסקיה ואף באמצעות נמלי תעופה בשטחה - תתמודד בעצמה עם השלכות כלכליות. "הברחות נפט, קווי חליפין, העברות מזומנים, חלפנויות, רישומי כלי שיט, חברות קש - הכול חייב להיעצר עכשיו. זה יהיה D-Day (הפלישה של בעלות הברית לנורמנדי במלחמת העולם השנייה) כלכלי, ואנחנו זקוקים לכל בעלות הברית שלנו כדי לבודד ולהכניע את האיום האיראני. המטורפים האלה נמצאים על סף הכרעה, והצעדים ההיסטוריים הללו ישתקו אותם ואת היכולת שלהם להשית טרור ברחבי העולם. לאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני", כתב.
הפוסט המלא של טראמפ
(צילום: מתוך Truth Social)
האמצעים האפשריים
בסוף השבוע האחרון שר האוצר של ארה"ב סקוט בסנט אמר כי "אנחנו הולכים ליישם אמצעים שמעולם לא נראו באיראן". לדבריו, "זה יהיה שילוב של בידוד כלכלי שהעולם לא ראה אף פעם, והסגר המתמשך במצרי הורמוז שימנע מכל דבר להיכנס או לצאת מנמלי איראן". בסוכנות הידיעות בלומברג ניתחו את ההכרזה של בסנט והעריכו מה הם אותם אמצעים - אם כי עטפו את המהלך בנימה של ספקנות.
בבלומברג דיווח על האמצעים שבהם עשויה להשתמש ארה"ב במסגרת המהלך שבסנט, כאמור, כבר אותת לגביו. הכלי הראשון, עובר בנקודה הרגישה ביותר עבור איראן - סין, שרוכשת יותר מ-90% מייצוא הנפט האיראני. סנקציות על הגורמים שמתווכים ברכישות האלה יפגעו ישירות בהכנסות הנפט של טהרן. מאז פרוץ המלחמה נגד איראן כבר הוטלו סנקציות על בתי זיקוק סיניים קטנים ועל חברות סיניות, אך וושינגטון נמנעה עד כה מלגעת בבנקים הסיניים הגדולים שמממנים את הסחר - ומהלך כזה עלול להחריף את המתיחות עם בייג'ינג לקראת פגישה מתוכננת בין טראמפ לשי ג'ינפינג.
אופציה נוספת היא הוא בתי החליפין (הצ'יינג'ים), בעיקר באיחוד האמירויות, שמסייעים לאיראן להחזיר אליה כספים. משרד האוצר האמריקני כבר סימן את החוליה הזאת כפגיעה והטיל סנקציות על בתי חליפין איראניים, כחלק מקמפיין "Economic Fury" של בסנט, בטענה שהלבינו מיליארדי דולרים - אלא שאיראן בנתה במשך שנים ערוצים חלופיים, כך שסגירת בתי חליפין בודדים צפויה להסיט את הפעילות למתווכים חדשים, למטבעות אחרים או לנכסים דיגיטליים.
ב"בלומברג" ציינו כי האיום על כל גורם שמקיים עסקים עם איראן דומה לצעד שנקט טראמפ מול צפון קוריאה ב-2017. מהלך כזה יאלץ חברות ובנקים זרים לבחור בין איראן לבין הגישה למערכת הפיננסית האמריקנית, ויפגע גם במדינות שכנות לאיראן ובבנות ברית כמו טורקיה. בינואר כבר איים טראמפ בהטלת מכס של 25% על מדינות שסוחרות עם איראן, אך טרם מימש זאת.
שתי אפשרויות נוספות שנשקלות הן החרמה של נכסי מדינה איראניים בתחומי השיפוט האמריקני, בדומה לצעד שנקט ממשל בוש אחרי הפלישה לעיראק ב-2003, והרחבה של המהלך נגד "צי הצללים" האיראני מכלי שיט בודדים אל החברות, המסופים והתשתיות שמאפשרים את ההפלגות.
