כשהייתה גדולה וזוהרת, עם חיוך ענק של החלום האמריקאי על שפתיה, כאשר העולם ירא מפניה וסוגד לה באותן עוצמות, מיצבה את עצמה ארצות־הברית על פני הגלובוס כמהנדסת העולם, בונה שליטים על פי גחמותיה, מחליפה משטרים במדינות שלא באו לה טוב בעיניים. היו אלו ימי נשגבותה, כאשר הייתה כמעט כל יכולה.
היא יצאה למלחמה באפגניסטן במטרה להפיץ דמוקרטיה בכוח הפצצות החכמות ותוך ריסוק התרבות המקומית, כי היא תמיד חשבה שהיא יודעת טוב יותר מהמקומיים מה טוב בשבילם. אחרי כמעט 20 שנה של מלחמה, כשהדמוקרטיה שרצתה להפיץ התפוצצה לה בפרצוף, נסוגה ארה"ב עם הזנב בין הרגליים מאפגניסטן והותירה שם תוהו ובוהו ומדינה כנועה, פצועה ומדממת, תחת אכזריותו של ארגון הטליבאן. היא יצאה להחליף את שלטון סדאם חוסיין בעיראק והצליחה, אבל בתמורה קיבל העולם את המובלעת האיראנית המנהלת את בגדד. היא פעלה בנתיבים פתלתלים כדי למוטט את שלטון האייתוללות באיראן, וניסתה להפיל את הנשיא הסורי אסד. אלא שהקסם פג, והעולם כבר לא עובר לדום כאשר וושינגטון מחלקת פקודות.
מעצמות בדרך כלל שוקעות בשקט: אין כרוז שיוצא לכיכר העולמית ומכריז שפג הקסם. זהו תהליך איטי, עד שיום אחד היא נחשפת בערוותה. עתה, ממעמדה בשולי הדרך הגלובלית, היא מתנהלת כשחקן משנה צולע מול האימה שבמלחמה המתנהלת בין רוסיה לאוקראינה. קוראים לזה תשלום על חטא היוהרה. היא נענשת על דורסנותה רבת השנים, ומנוהלת על ידי נשיא חלש, שעל פי הסקרים רק 40 אחוז מאזרחי מדינתו מרוצים מתפקודו. נשיא שעשה את הטעות הפטאלית ואמר כי הוא היה רוצה לראות את פוטין הקצב מסתלק מהשלטון וחשף כי ארה"ב לא למדה ולא הפנימה: היא שוב בביזנס של החלפת שלטון, אלא שאיבדה את שרביט המתווך ההוגן.
במידה לא מבוטלת שגיאות העבר שלה הן גורם מרכזי למלחמה הזאת: במשך עשורים היא דחפה את אוקראינה להצטרף לברית נאט"ו, על אפו ועל חמתו של פוטין. זה היה החטא הקדמון שלה ועתה היא מתבוננת חלשה מהצד, בלי יכולת להביא לסיום האימה. מה עוד שלרוסיה יש נשק גרעיני, וכל תזוזה לא נכונה של המערב עלולה לפתוח את שערי הגיהינום.
ולא רק שארה"ב דחפה את אוקראינה להצטרף לברית נאט"ו: היא התעלמה מהגדודים האכזריים של המשמרות הלאומיים באוקראינה, ובהם מיליציית "אזוב", הדוגלת בעליונות הגזע הלבן ומתנהלת בשיטות הפעלה של הנאצים, ולפני כמה ימים שחררה בגאווה סרטון וידיאו שבו נראים לוחמיה עוטפים בשומן חזיר את כדורי הנשק שהם יורים לעבר מוסלמים צ'צ'נים התומכים ברוסיה. ארה"ב סירבה להכיר באזוב כארגון טרור, אף שהובאו לקונגרס ממצאים המוכיחים שהם השתמשו בחומת מגן אנושית, המורכבת גם מילדים, כדי לנהל בחסותם את קרבות הרוע והשנאה נגד האויב.
זלנסקי הרטיט לבבות כשהשמיע את צעקתו בזום בפני הקונגרס האמריקאי. גם אם לא אמר זאת במפורש, הוא זעק על כך שמדינתו מוכה פעמיים: פעם אחת על ידי העריץ ממוסקבה, ופעם שנייה בפסיביות, על ידי נשיא חלש מוושינגטון, שכבר מזמן איבד את הכתר של מתווך־על ומנהיג העולם החופשי, והותיר את אוקראינה לגורלה האכזר.
