"יותר ממאה ילדים מתאבדים בשנה – זה ארבע כיתות מלאות של ילדים": ועדת החינוך של הכנסת התכנסה הבוקר (שלישי) לדון בסוגיית חרמות והתאבדויות של בני נוער. רונה, אימא לנער שהתאבד לפני שלושה חודשים, הציגה את הנתונים, ואמרה: "הם אמנם מלפני שנתיים, אבל מבחינת הריבון איש לא סופר. זה לא מספיק כדי לקיים מעקב, חקירה של התופעה, וליישם המלצות של מבקר המדינה כדי לטפל באובדנות בני נוער".
בוועדה נשמעו עדויות קשות, בהן של הורים לילדים שהתאבדו בגלל בריונות ואלימות מצד חברים לספסל הלימודים, נערים שסיפרו על פוסט טראומה קשה בעקבות חרם שחוו וגם חברי כנסת שיתפו בימים קשים של חרם שעברו בילדותם.
3 צפייה בגלריה
ועדת החינוך התרבות והספורט בכנסת
ועדת החינוך התרבות והספורט בכנסת
יובל שמש שעברה חרם. "לפני שהילדים התאבדו הנפש שלהם נרצחה"
(צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
רונה ציינה כי "בצה"ל הצליחו להוריד את אחוזי ההתאבדויות בקרב החיילים, אבל במערכת החינוך ילדים מתים לא עולים כסף, אלא רק שכול וצער להורים". בגרון חנוק היא הוסיפה: "אינספור מחקרים מראים את הקשר ההדוק בין אובדנות של בני נוער להדרה ובריונות. אתם, כל בעלי התפקידים, אחראים לשלומו של כל ילד במערכת החינוך. כשתשכיבו את הילדים שלכם במיטות הלילה, תזכרו את הבן שלי ואת כל ההורים השכולים, שבמקום ילד שלו במיטה - יש להם קבר. אם לא תנקטו פעולה ותיקחו אחריות, על הידיים שלכם יהיו 100 ילדים נוספים בכל שנה".
"לפני שבוע בדיוק קברנו את יקירתנו", שיתפה אופק, קרובת משפחתה של נערה שהתאבדה. "יכולנו להציל אותה. אם ילד שואל חבר שלו, בצחוק כמובן, באיזו שיטה כדאי לבחור להתאבד, חייב לדווח על כך. יש ילדים שחושבים שהם מספיק בוגרים לקחת את חייהם בידיהם וחושבים שיקבלו את ההחלטה הנכונה עבורם. בתור מבוגר אחראי חשוב ליידע אותם למי לפנות כשיש נורות אזהרה ותמיד יש".
מקסים, בן משפחה לנערה שהתאבדה, סיפר: "כל ילד יודע ש-100 זה משטרה. הוא צריך מספר טלפון שיידע שיש מי שיעזור לו. היא הייתה נערה פגועה והתביישה אפילו ללכת ליועצת, מחשש שיסתכלו עליה כילדה פגומה. אני רוצה שיעשו מזה רעש תקשורתי כי המצב דורש את זה". יפעת, שבנה התאבד, שיתפה: "הבן שלי שלוש שנים לא איתנו בגלל אלימות חברתית שהוא חווה. אנשים, תחשבו טוב לפני שאתם פוגעים באחר, מילים יכולות להרוג".
את הדיון פתחה יובל שמש, בת 17.5 שעוברת חרם בעצמה מאז שהייתה בכיתה א'. "לפני שאותם ילדים התאבדו, הנפש שלהם נרצחה. אסור שזה יקרה יותר. ברגע כזה מערכת החינוך צריכה לעצור ליום אחד ולהעביר הרצאה מדוע זה אסור. מכיתה א' בכל שבוע צריך להעביר שיעור על קבלת האחר. לי לא היו חברים וזה מאוד קשה. אני נשארתי חזקה והמשפחה תמכה בי. לפעמים יש הורים שנותנים חינוך שהוא לא מושלם ואז שומעים על מקרים כואבים וזה בקושי מטופל", שיתפה.
3 צפייה בגלריה
ועדת החינוך התרבות והספורט בכנסת
ועדת החינוך התרבות והספורט בכנסת
חברי כנסת בועדת החינוך. שיתפו שעברו חרם בילדותם
(צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב (ש"ס) אמר: "לא כל התאבדות של ילד קשורה לחרם. בתקופה האחרונה התוודענו למספר מקרים, של הנערה מכרמיאל, הנער מיבנה והנער מרעננה, פרחים צעירים ששמו קץ לחייהם. אלה היו מקרים של ילדים שקופים שאיש מאיתנו לא ראה. כל אובדן של ילד הוא אסון עצום. אסור שהמעגל יתרחב. כל אחד מאיתנו צריך להביט סביבו ולהרבות במצוות ואהבת לרעך כמוך. מערכת החינוך צריכה לשים את הנושא בראש סדר היום. אני קורא גם להורים להיות ערניים". ח"כ טייב הדגיש: "נעשה הכול למען הנושא. כל תלמיד שעובר חרם, הבית הזה יהיה פה לעזור לכם, כדי שלא נשמע על מקרים כאלה בעתיד".
ח"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי), הגיבה לעדויות וציינה: "אנחנו לא יכולים להטיל את כל האחריות על הילדים. משהו בנו, המבוגרים, לקוי, גם בבית הזה ובממשלה - זה מצב חירום. צריך להגיע לתוכנית לאומית שתגיע לכל בית ותרעיד כל הורה".
במהלך הדיון, כאמור, חברי כנסת שיתפו בחרם שעברו בילדותם. "עברתי חרם בבית הספר בכיתה ז'-ח' בבני ברק", סיפרה ח"כ טלי גוטליב (הליכוד). "כשאתה עובר חרם לא תעזור לך תוכנית, חוג ולא כלום. זה פוצע את הנפש לכל החיים ואתה נותר שרוט. כשילד עובר חרם אני לא אומרת לו שזה בסדר, כי זה לא מנחם, זה צער איום ונורא. יש ילדים רעים ויש מבוגרים רעים. אני מחזקת את ההורים, יש לנו חובה לחנך את ילדינו", שיתפה.
ח"כ משה טור-פז (יש עתיד) שיתף שגם הוא עבר חרם כשהיה בכיתה ו'-ז'. "מי שהציל אותי בזמנו היה מחנך הכיתה יוסי. הוא ראה כתובות בגנותי והחליט להתערב. כל אחד צריך מבוגר שיראה אותו ברגע האמת, זה לא רק עניין של כסף, עלינו לדאוג שלא יהיה עוד ילד כזה במדינה".
3 צפייה בגלריה
ועדת החינוך התרבות והספורט בכנסת
ועדת החינוך התרבות והספורט בכנסת
הח"כיות שאשא ביטון ותמנו שטה. "זה מצב חירום"
(צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
ח"כ עידן רול (יש עתיד) סיפר שעבר חרם כשהיה בכיתה ג'. "כשאמרתי לרכזת שכבה שלא אצא לטיול שנתי כי אין לי חברים, היא ויתרה לי, במקום להבין למה אני מגיע אליה שנה אחרי שנה. חרם תמיד היה, אבל האמצעים השתכללו והאתגרים בהתאם עם רשתות חברתיות וקבוצות וואטסאפ. אין אף פינה בטוחה היום, זו תופעה שאפשר למגר, זו לא גזירת גורל".
נציגת מועצת התלמידים מוריה טויטו הוסיפה: "גם אני עברתי חרם, זו טראומה. כשפניתי למחנכת היא דיברה על זה בכיתה אבל זה לא עזר. בקרב ילדים, זה לא מגניב לפנות ליועצת. ילדה אחרת פנתה ליועצת בשמי והשעו את התלמידים שעשו עליי חרם, אבל זה עשה רק נזק. צריך לעודד הכנסה של מדריכי מוגנות לתנועות נוער ולתת הכשרות למדריכים לבני הנוער".
נציגת משרד הבריאות הסבירה שדרושה תכנית לאומית משותפת למשרדי החינוך, הרווחה והבריאות שעלותה מיליארד שקלים בשנה. "חלקים מהתכונית מומשו עד כה בהיקף של 60 מיליון שקלים בלבד. הפער עצום", הדגישה.
הממונה במשרד החינוך על מניעת אובדנות ריבה שכטר הסביר: "התוכנית למניעת אובדנות בשיתוף משרד הבריאות באה לאתר ולתת מענה חינוכי ולבצע הערכות סיכון. התוכנית מחייבת הכשרות של צוות חינוכי ולכן אי אפשר לעשות את זה בכל הכיתות, ומתמקדים בחטיבות ובתיכונים לקראת גיוס. בשנה אנחנו מגיעים עם התוכנית לאלף כיתות".
מנהלת תחום מניעת אובדנות בעמותת "בשביל החיים", דבי צרפתי, אמרה כי "בינואר השנה היה אמור להתחיל לפעול רשם למקרי אובדנות. כרגע אנחנו לא יודעים אם יש עלייה או ירידה או שאין שינוי במספר המתאבדים. אנחנו לא יודעים כי אין נתונים רשמיים. בנוסף, אנחנו שותפים לתכנית 'בוחרים בחיים' והיא תכנית מצוינת, אבל אנחנו יודעים שאפילו לא רבע משנתון שלם נחשף לתכנית הזאת - וצריך עוד תקציב".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בטלפון - 1201 או באתר האינטרנט של סה"ר http://www.sahar.org.il, או headspace.org.il