כשהקונגרס האמריקני הקים את המועצה לביטחון לאומי אחרי מלחמת העולם השנייה, המטרה הייתה למנוע מצב שבו נשיא מנהל מלחמה עולמית כמעט לבדו, ללא מנגנון מסודר שמרכז מידע, מציף חלופות ומזהיר מפני השלכות. שמונה עשורים לאחר מכן, לפי תחקיר של CNN, הגוף שנועד להיות אחד ממוקדי קבלת ההחלטות החשובים ביותר בבית הלבן רוקן מתוכן - דווקא בזמן שהנשיא דונלד טראמפ ניהל מלחמה מול איראן.
מאז חזרתו לבית הלבן קיצץ טראמפ את צוות המועצה מכ-200 עובדים לפחות ממחצית המספר הזה. שלושה מקורות העריכו כי הקיצוצים נעשו לפחות בחלקם בלחצה של לורה לומר, פעילת ימין קיצוני ומפיצת תיאוריות קונספירציה, שטענה כי המועצה מלאה באנשים שאינם נאמנים מספיק לנשיא.
במקום להסתמך על מערך רחב של מומחים ממשרדי הממשל, טראמפ נשען בדיונים על המלחמה באיראן על מעגל מצומצם של מקורבים, בהם היועץ לביטחון לאומי מרקו רוביו והשליח סטיב ויטקוף. לפי CNN, הדבר הקשה על המתכננים הצבאיים: הם הורחקו מהדיונים שקדמו למלחמה, ואז נדרשו בפתאומיות להעביר נכסים אמריקניים למזרח התיכון.
"אין ספק שהוחמצו הזדמנויות בגלל מועצה קטנה יותר", אמר לרשת האמריקנית גורם לשעבר בממשל טראמפ, בהתייחסו להחלטה לתקוף את איראן ב-28 בפברואר. ארבעה בכירים לשעבר מתקופת כהונתו השנייה של טראמפ אמרו לרשת כי ריקון המועצה שינה את מדיניות החוץ האמריקנית ברגעים מכריעים במלחמות באיראן ובאוקראינה, והותאם לסגנון הניהול האימפולסיבי של הנשיא.
6 צפייה בגלריה
לורה לומר. דחפה לפטר מהמועצה לביטחון לאומי "שרידים מממשל אובמה"
(צילום: David Dee Delgado / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / Getty Images via AFP)
למועצה מצומצמת יותר יש גם יתרונות, הודו שני גורמים לשעבר. לדבריהם, היא מאפשרת לעקוף בירוקרטיה ולפעול מהר יותר בעת משבר. ואולם, במקרה האיראני, טענו גורמים כי מועצה רחבה יותר הייתה יכולה לסייע לתאם טוב יותר עם בעלות הברית במפרץ, להיערך לתגובה האיראנית ולנהל דיון מעמיק יותר באפשרות שטהרן תנסה לסגור את מצר הורמוז.
האפשרות הזו, כידוע, לא הייתה תיאורטית. כ-20% מהנפט העולמי עוברת דרך מצר הורמוז, ואיראן אכן סגרה אותו כדי לנסות להשיג ויתורים מארה"ב במשא ומתן לסיום המלחמה. לפי CNN, הממשל העריך בחסר את נכונותה של טהרן לפעול במצר - אף שהצבא האמריקני תרגל במשך שנים בדיוק תרחיש כזה. טראמפ הכריז ביום ראשון בלילה על הסכם מסגרת בין ארה"ב לאיראן, לקראת חתימה רשמית ביום שישי בשווייץ - אך הדרך אליו חשפה, לטענת גורמים לשעבר, את המחיר של קבלת החלטות מצומצמת מדי בבית הלבן.
טראמפ עצמו אמר במרץ כי "ההפתעה הגדולה ביותר" במלחמה הייתה העוצמה שבה תקפה איראן מדינות ערביות במפרץ בטילים. לפי הדיווח, חוסר התיאום בין הסוכנויות הפדרליות ניכר כבר בשלב מוקדם, כשהפנטגון תיעדף תקיפות נגד מטרות צבאיות איראניות במקום להקצות משאבים להרתעת איראן מסגירת המצר.
6 צפייה בגלריה
מצר הורמוז, אתמול. "אחרי שהתחילו ההפצצות, לא היה דבר שהיינו יכולים לעשות בקשר לסגירתו"
(צילום: REUTERS/Stringer)
מקור שהיה מעורה בדיונים אמר כי למרות שלארה"ב היו נכסים צבאיים משמעותיים במזרח התיכון לפני התקיפה באיראן, הם לא התאימו למניעת סגירת מצר הורמוז. "אחרי שהתחילו ההפצצות, לא היה דבר נוסף שקבוצות התקיפה של נושאות המטוסים יכלו לעשות שהיה משנה את השיקול לגבי סגירת המצר", אמר המקור.
בבית הלבן דחו את הטענות. דוברת הבית הלבן אנה קלי מסרה ל-CNN כי "המועצה לביטחון לאומי יעילה ומגיבה לסדרי העדיפויות של הנשיא יותר מאי פעם". לדבריה, הטענה שלפיה הגופים הרלוונטיים - ובהם משרד המלחמה, מחלקת המדינה, מחלקת האנרגיה, משרד האוצר, ה-CIA וגופים נוספים - לא היו מעורבים במהלך מבצע "זעם אפי" ולאחריו, היא "מגוחכת". קלי הוסיפה כי טראמפ נפגש לעיתים קרובות עם צוות הביטחון הלאומי שלו, שומע מגוון דעות - ובסופו של דבר מקבל את ההחלטות בעצמו. "באמצעות תהליך תכנון מפורט, משרד המלחמה היה ערוך לכל פעולה אפשרית מצד המשטר האיראני", הוסיפה. "כל טענה אחרת היא מגוחכת".
אלא שלפי מקורות שתודרכו על ישיבות התכנון המוקדמות לפני התקיפה באיראן, אף שנציגים ממחלקות האנרגיה והאוצר נכחו בחלק מהפגישות, הניתוחים והתחזיות של הסוכנויות - שבעבר היו חלק מרכזי מתהליך קבלת ההחלטות - נדחקו לשוליים.
טראמפ היום: "אם ההסכם לא ימצא חן בעיניי - אנחנו נחזור להפציץ באיראן"
דוגמה לכך נגעה לשוקי האנרגיה. סריפרקש קותארי, שטראמפ מינה לתפקיד עוזר שר האוצר למדיניות כלכלית, אמר לצוות הסנאט כי אינו מכיר גורם במשרד האוצר שערך ניתוחים הקשורים לשוקי האנרגיה לפני המבצע הצבאי נגד איראן, כך לפי הסנאטור הדמוקרטי רון ויידן. שר האוצר סקוט בסנט השיב כי משרדו "מסתמך על מאות מומחים כלכליים מקצועיים", אך לא פירט אם הם סיפקו ייעוץ בהקשר למלחמה באיראן.
"משרדי הקבינט יכולים לעשות הרבה מהעבודה הכבדה", אמר גורם לשעבר בממשל, "אבל זיקוק של מידע מורכב בהיקף רחב הוא בדיוק הדבר שבו המועצה לביטחון לאומי מצטיינת".
גם נשיאים קודמים נטו לצמצם את מעגל קבלת ההחלטות
המועצה לביטחון לאומי, שהוקמה ב-1947, נועדה בדיוק למטרה הזו: להביא לחדר אחד את נציגי הפנטגון, סוכנויות המודיעין, מחלקת המדינה, משרד האוצר וגופים נוספים - כדי לספק לנשיא תמונת מצב רחבה ולעקוב אחר יישום המדיניות. ההיסטוריון ג'ון גאנס, לשעבר כותב נאומים בפנטגון ומחבר הספר "White House Warriors", אמר ל-CNN כי המועצה הוקמה משום שבמלחמת העולם השנייה רבים חששו מנשיא "שניהל מלחמה עולמית מהמותן".
גם בהקשר האיראני עצמו, למועצה לביטחון לאומי היה בעבר תפקיד מרכזי בהרבה: המועצה הייתה מעורבת מאוד בגיבוש וביישום הסכם הגרעין שהשיג ממשל אובמה עם איראן ב-2015. רוברט מאלי, שהיה אחד מבכירי צוות המשא ומתן, שימש גם בכיר במועצה. נייט סוונסון, אז גורם במחלקת המדינה שעסק באיראן, אמר כי המועצה קיימה דיונים רבים בנושא והייתה שותפה משמעותית בעיצוב ההסכם.
6 צפייה בגלריה
ג'ורג' בוש האב. הפסיק לכנס את ישיבות המועצה הפורמלית ככל שמלחמת המפרץ התקדמה
(צילום: רויטרס)
דוגמה הפוכה להתנהלות הזו ניתנה במלחמת המפרץ הראשונה. לפני שהנשיא ג'ורג' בוש האב הורה על תגובה צבאית לפלישת סדאם חוסיין לכוויית ב-1990, המועצה לביטחון לאומי קיימה שורה של דיונים. נציגי הפנטגון, המודיעין, מחלקת המדינה והאוצר דיווחו ליועץ לביטחון לאומי ברנט סקאוקרופט על המאמצים לבנות קואליציה בינלאומית, להטיל מצור על עיראק ולייצב את שוק הנפט.
ועדיין, גם המודל של בוש האב לא היה מושלם או קבוע לאורך זמן. ההיסטוריון גאנס, שכינה את ניהול המועצה בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה "תקן הזהב", אמר כי גם בוש האב הפסיק לכנס את ישיבות המועצה הפורמלית ככל שהמלחמה התקדמה - עדות לכך שגם נשיאים שהסתמכו על תהליך מסודר נטו בסופו של דבר לצמצם את מעגל קבלת ההחלטות.
עם זאת, גם המודל הרחב אינו חף מבעיות. גורם לשעבר בממשל אמר כי מועצה גדולה יותר יכולה לטפל ביותר נושאים במקביל, אך עלולה גם להפוך לבירוקרטיה שמאמינה שהיא מוסמכת לקבל החלטות השייכות לנשיא. גורם אחר מממשל טראמפ אמר כי "זה לא ממשל מסורתי", וכי הנשיא ובכיריו הם שמכתיבים את המדיניות מלמעלה. לדבריו, הגישה הזו "הרבה יותר יעילה".
6 צפייה בגלריה
ביידן. צוות המועצה לביטחון לאומי בתקופתו מנה יותר מ-300 עובדים, אצל טראמפ - פחות מ-200
(צילום: Scott Eisen / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
לדברי ההיסטוריון גאנס, טראמפ אינו הנשיא הראשון כאמור שהתעייף מהבירוקרטיה הביטחונית. מאז מלחמת העולם השנייה, לדבריו, כל נשיא אמריקני היה מתוסכל בשלב כזה או אחר מהמערכת - בין אם בגלל סרבול בירוקרטי ובין אם בגלל הדלפות לתקשורת - וצמצם את מעגל היועצים הקרוב אליו.
"הממשל נטש לחלוטין את התהליך"
מאז הקמתה, המועצה לביטחון לאומי עוררה מעת לעת תסכול בפנטגון, שם ראו בה לעיתים גוף שמנסה להשתלט על סמכויות תכנון המלחמה של הצבא. לפי CNN, המתח הזה היה קיים גם בממשל ביידן - אך מעטים הנשיאים שפגעו במועצה באופן חד כל כך כפי שעשה טראמפ. לשם השוואה, בממשל ביידן מנה צוות המועצה לביטחון לאומי יותר מ-300 עובדים. אצל טראמפ, לפי הערכות, המספר ירד מכ-200 עובדים בתחילת הדרך לפחות ממחצית מכך.
אותו גורם לשעבר בממשל טראמפ טען כי דווקא היעדר הבירוקרטיה סייע לנשיא לגבש במהירות תוכנית לסיום המלחמה בעזה. אבל במקרים אחרים, הבירוקרטיה דווקא המשיכה להפריע: בתחילת כהונתו השנייה של טראמפ, כמעט כל מינוי למועצה לביטחון לאומי היה צריך לעבור דרך סרג'יו גור, שעמד אז בראש משרד כוח האדם בבית הלבן. בזמן שהמלחמה בעזה נמשכה, בדסק המזרח התיכון של המועצה היו רק כמה עובדים, משום שגור חסם חלק מהמינויים החדשים.
במקביל, לפי הדיווח, לא כל תהליכי התכנון הביטחוני נעלמו - אלא שחלקם עברו לגופים אחרים ולמוקדי כוח אחרים בבית הלבן. כך, מועצת ביטחון המולדת, גוף שהוקם אחרי מתקפת 11 בספטמבר ועוסק באיומים על המולדת האמריקנית, בהובלת סטיבן מילר, הייתה זו שריכזה את גיבוש התוכניות ל"וונצואלה שאחרי מדורו".
6 צפייה בגלריה
שר ההגנה הגסת'. עצר משלוחים לאוקראינה, הבית הלבן לא עודכן
(צילום: AP Photo/Jeremias Gonzalez)
גם ביחס לאוקראינה, ניכרה התרחקות המועצה מתהליך קבלת ההחלטות. ביולי האחרון החליט שר ההגנה פיט הגסת' לעצור משלוחי נשק לאוקראינה מבלי לעדכן את הבית הלבן. זו הייתה הפעם השנייה בשנה שעברה שבה הגסת' עצר את זרם הנשק האמריקני לקייב והפתיע בכירים במערכת הביטחון הלאומי.
כשטראמפ נשאל על ידי כתב בישיבת קבינט מי אישר את עצירת המשלוחים, הוא השיב: "אני לא יודע, למה שלא תגיד לי אתה?". גורם לשעבר בממשל אמר כי "זה סוג של נס שלא ראינו עוד דוגמאות פומביות לכך שהמועצה לביטחון לאומי הופתעה מהחלטות ביטחוניות משמעותיות".
נייט סוונסון, ששימש בעבר יועץ לענייני איראן במועצה לביטחון לאומי בממשל טראמפ הראשון ובממשל ביידן, אמר כי בכהונתו הראשונה של טראמפ התקיימו במועצה דיונים אינטנסיביים וסדורים, כולל בנושא איראן. לדבריו, בכהונה השנייה נראה שהממשל "נטש את התהליך לחלוטין".
סוונסון עצמו הודח מצוות המשא ומתן של מחלקת המדינה בתחילת כהונתו השנייה של טראמפ, אחרי שלורה לומר טענה כי הוא "שריד מממשל אובמה". לדבריו, המועצה כיום נראית כמו מנגנון של "קבלת החלטות מלמעלה למטה בלבד, ויש פחד להביא לנשיא חדשות רעות".
