אחרי הסערה במליאה והאישור בקריאה טרומית, הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית למחדל 7 באוקטובר יוצאת לדרך. הקואליציה נחושה לקדם את החוק שירחיק את האחריות מראש הממשלה בנימין נתניהו - אך יש לה עוד דרך לעבור. מהתנגדות היועמ"שית, דרך התנגדות אפשרית גם מתוך הקואליציה ועד בג"ץ. אלו התחנות הבאות של החוק הנפיץ.
הצבעה במליאה - והמהומה
(צילום: ערוץ כנסת, מועצת אוקטובר)
בזמן שמשפחות שכולות ימשיכו לנסות לשכנע את חברי הכנסת להתנגד לחוק, ההצעה תעבור לוועדת הכנסת ומשם ככל הנראה לוועדת החוקה - שם יתחילו הדיונים על סעיפיה. בקואליציה ככל הנראה מבינים שנוסח החוק הנוכחי, שמאפשר לפוליטיקאים לבחור את חוקריהם, צפוי להיתקל בקשיים מול הייעוץ משפטי. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כבר פרסמה את חוות דעתה בעניין, ואמרה כי המתווה שמציע ח"כ אריאל קלנר רצוף פגמים מהותיים ויסכל הגעה לחקר האמת.
הסדקים בקואליציה. למרות ההישג הנקודתי בטרומית, לא כל חברי הקואליציה תמכו במהלך. השר זאב אלקין וח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד הודיעו לפני ההצבעה כי הם מחרימים אותה בשל תמיכתם בוועדת חקירה ממלכתית. הח"כים מאגודת ישראל נעדרו וניסו לשכנע גם את ש"ס ודגל התורה להתנגד או להימנע ולהפיל את ההצעה. "לא מדובר בחוק למען עולם התורה ולא משהו שחשוב לחרדים", אמרו באגודת ישראל. "לא ברור מה דחוף לסיעות החרדיות כל פעם ללכת להציל לביבי את ההצעות שחשובות לו כשהוא לא מחויב לצרכים ולרצונות שלנו".
משוכת בג"ץ. אם החוק יקודם במתכונתו הנוכחית, צפויות עתירות לבג"ץ - ושוב השופטים יצטרכו להכריע בסוגיה ציבורית נפיצה. האם הכנסת יכולה לחוקק חוק שעוקף את "חוק ועדת חקירה ממלכתית" רק כדי להגן על נבחרי הציבור מפני ביקורת חיצונית?
לפי הצעת החוק של ח"כ קלנר, הגוף שאותו הוא מגדיר "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית", יורכב מנציגים שייבחרו הן על ידי הקואליציה והן על ידי האופוזיציה. מדובר בוועדה בת שישה חברים שמהם ייבחר היו"ר. בשלב הראשון יתבצע ניסיון להגיע להסכמה על כל ששת החברים ברוב של 80 ח"כים. אם לא יהיו הסכמות תוך 14 יום, הקואליציה תבחר שלושה נציגים והאופוזיציה שלושה. אם האופוזיציה לא תשתף פעולה, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ימנה את שלושת הנציגים שלה במקומה.
בינתיים באופוזיציה כבר הבטיחו לעשות הכול כדי לעכב את החקיקה. האופוזיציה מתנגדת כמעט פה אחד, וראשי הסיעות דורשים הקמת ועדת חקירה ממלכתית באופן מיידי. הם רואים ביוזמה הפוליטית ניסיון לטשטש אחריות ולהגן על הממשלה, וחלקם אף מזהירים מפני פנייה לבג"ץ אם תקודם חקיקה שתעקוף את החוק הקיים.
אחרי אישור החוק בקריאה טרומית במליאה תקפו משפחות "מועצת אוקטובר", ואמרו כי "הכנסת הצביעה בעד טיוח, בעד מחיקת האמת, בעד דריסת זכר הנרצחים, החללים, החטופים, החיילים והאזרחים שננטשו ב-7 באוקטובר. הם ידעו שזו לא ועדת חקירה אלא ועדת בריחה, שזו לא חקירת מחדל אלא מנגנון הגנה עצמית של שלטון מפוחד. הם ידעו שהם מצביעים כדי שהנחקרים ימנו את החוקרים - כדי שהאמת לא תצא לאור".
ב"מועצת אוקטובר" הוסיפו כי "זו בגידה במשפחות השכולות, במשפחות החטופים, בלוחמים - ובציבור הישראלי כולו". לדבריהם, "מי שמונע חקירה אמיתית אחרי האסון הגדול בתולדות המדינה, לא מפחד מפילוג - הוא מפחד מהאמת. ומי שמפחד מהאמת - אינו ראוי להנהיג. ממשלה שמקדמת חוק טיוח אחרי טבח אינה ממשלה לגיטימית. היא ממשלה שמנסה להינצל פוליטית על חשבון הדם, הכאב והאובדן של אזרחיה. מהיום הזה ברור דבר אחד: אין דרך לתקן, אין דרך לחשוף, ואין דרך להחזיר אמון עם ממשלת הטיוח הזו".
הם דרשו באופן חד-משמעי "להחליף את ממשלת הטיוח - עכשיו", והסבירו כי "רק ממשלה חדשה תוכל להקים ועדת חקירה ממלכתית אמיתית. רק החלפת השלטון תאפשר למדינה להביט לאמת בעיניים. ורק האמת תאפשר לנו להתחיל תהליך של תיקון. מי שבחר בטיוח, בחר לעמוד נגד העם. והעם לא ישכח".
פורסם לראשונה: 22:40, 24.12.25
