מה שצה"ל עשה בסוריה השבוע היה חסר תקדים, לפחות בהיסטוריה של מדינת ישראל. בתוך 72 שעות צה"ל הרס והשמיד את מרבית היכולות האסטרטגיות של הצבא הערבי השני בגודלו במזרח התיכון. ומה שחשוב יותר - הוא יישם את הלקחים שאנשיו הפיקו מהשגיאות והמחדלים שהובילו לשבת השחורה ב-7 באוקטובר 2023, ולא פחות חשוב מכך, מהשגיאות שעשו האמריקנים והמערב בלוב, באפגניסטן ובעיראק.
כל מה שבוצע בסוריה בין 7 ל-10 בדצמבר תוכנן למעשה במשך 50 שנה כמהלך אחד, אבל היו בו כמה שלבים, בעיקר מפני שאמ"ן, חיל האוויר וחיל הים היו צריכים כמה שעות עד יממה להתכונן, להוציא פקודות ולבצע. השלב הראשון היה מעבר להגנה קדמית באזור החיץ בגולן, שבוצע תוך שעות ספורות מהרגע שבו נפלה דמשק בידי המורדים האיסלאמיסטים.
4 צפייה בגלריה
הקשר בין אל-ג'ולאני לישראל, והכוח שבידי ממשל טראמפ
(צילום: Haj Suleiman/Getty Images, דובר צה"ל , AP Photo/Matias Delacroix, Abdulaziz KETAZ / AFP, מארק ישראל סלם, AP PhotoAlex Brandon )
תיעודים ממבצע 'חץ הבשן' להשמדת הנשק האסטרטגי בסוריה
(צילום: דובר צה"ל )
אוגדת הבשן הייתה ערוכה, התאמנה והתכוננה לתרחיש הזה כבר כמה חודשים, בשעה שצה"ל נלחם בעזה, בלבנון וביהודה ושומרון. לכן הביצוע היה מהיר מאוד. סיירת צנחנים וחטיבה 188 הוקפצו ממחנותיהם, ותוך שעות ספורות התייצבו בשטחים שולטים בתוך אזור החיץ. יחידת שלדג תפסה את פסגת החרמון הסורי, שחולשת על גב דמשק.
המעבר המהיר של צה"ל ל"הגנה קדמית" בתוך אזור החיץ התבצע במהירות, לא מפני שהיה אויב על הגדרות, אלא על פי העיקרון שצריך להיות מוכנים חזק בהגנה באזור אבטחה שהוא לפני קו ההגנה הראשי, גם אם אין שום מידע או סימן מודיעיני שהאויב תוקף. זהו לקח ישיר מהשבת השחורה. לקח נוסף שמיושם כעת - ראש אמ"ן אלוף שלומי בינדר לומד קוראן כדי להכיר טוב יותר את התרבות, המנטליות והשפה האיסלאמית והאיסלאמיסטית.
את מבצע "חץ הבשן" תכנן אגף המבצעים בראשות אלוף עודד בסיוק. הרמטכ"ל הרצי הלוי שכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת השרים, והדרג המדיני נתן אישור חפוז. כשכ"ץ ונתניהו אמרו ש"הנחו", זה היה למעשה מה שצה"ל המליץ לבצע. על חלק גדול מהביצוע היה אחראי מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר.
למהלך המהיר באזור החיץ הייתה גם מטרה נוספת: ליצור מההתחלה מצב שבו אין חמושים איסלאמיסטים על הגדר, לא מיד וגם לא בעתיד הרחוק. צה"ל יישאר באזור החיץ בעמדותיו, שבינתיים קודמו עוד כמה קילומטרים מזרחה, עד שיתייצב המצב בסוריה ואפשר יהיה להעריך שהאיסלאמיסטים הסונים שכבשו את השלטון ובעלי בריתם החמושים "בני המקום" אינם מתבססים במרחק מאות מטרים ספורים מהגדר, כמו שעשה חיזבאללה בלבנון אחרי מלחמת לבנון השנייה.
"צה"ל ייצא כשיובטח שהחיץ יישאר חיץ"
גורם בכיר אומר לי שצה"ל ייצא מאזור החיץ כשיובטח שהחיץ יישאר חיץ. לגופו של עניין, המצב ההתחלתי בסוריה אחרי קריסת משטר אסד וצבאו הוא פחות מאיים מכפי שהוא נראה. למדינת ישראל דווקא יש ניסיון היסטורי לא רע עם ג'בהת א-נוסרה בגלגוליה השונים. אנשי הארגון התבססו בדרום סוריה, במחוז דרעא וקוניטרה ואף צפונה עוד בתחילת מלחמת האזרחים ב-2012, וניהלו שם קרבות מרים עם המשטר.
כוחות צה"ל בסוריה
(צילום: דובר צה"ל )
ישראל ניהלה אז מבצע הומניטרי שנקרא "שכנות טובה", בשטח הסמוך לגדר הגבול ברמת הגולן, והניחה לפליטים תושבי הכפרים לגור שם במאהלים שהיו במרחק עשרות מטרים ספורים מהגדר. אבל העיקר היה הטיפול בפצועים ובאוכלוסייה האזרחית הנזקקת של האזור.
כתוצאה ישירה מכך, אנשי הכפרים בני המקום בגולן, שחלקם היו חמושים, דאגו להבטיח שאנשי ג'בהת א-נוסרה לא יפעלו נגד ישראל, למרות שהם איסלאמיסטים שבאו מבחוץ ונשבעו אמונים לאל-קאעידה. יותר מזה, במהלך הזמן, פצועים של ג'בהת א-נוסרה, שבינתיים הפכה לג'בהת פתח א-שאם, טופלו בישראל. ולפי מקורות זרים, ישראל אף סיפקה נשק לאנשי ג'בהת א-נוסרה, למורת רוחם וזעמם של הדרוזים תושבי הגולן.
האיסלאמיסטים שלא ביצעו פיגועים נגד ישראל
כל אותו זמן, מי שפיקד והנהיג את ג'בהת א-נוסרה היה אותו אחמד חוסיין א-שרע, המכונה אבו מוחמד אל-ג'ולאני, שהוא כיום המנהיג הבלתי מעורער של ארגון הגג האיסלאמיסטי הייאת תחריר א-שאם, שכרגע שולט ברוב שטחה של סוריה.
אל-ג'ולאני מנשק את האדמה עם הגיעו לדמשק
מה שחשוב לציין הוא שכבר אז אמר אל-ג'ולאני בראיונות לעיתונאים, ואף יישם בשטח, כי המלחמה שלו היא נגד חיזבאללה ודאעש, ולא נגד המערב וישראל, וכי מטרתו היא להפיל את שלטונו של אסד ולהקים במקומו מדינת הלכה איסלאמית. עד כמה שזה יהיה מפתיע, אל-ג'ולאני וג'בהת א-נוסרה לא ביצעו אפילו פיגוע אחד נגד ישראל בשנים שבהם היו בגולן ונלחמו במשטר הסורי.
הפעם היחידה שהם התקרבו לגבול עם ישראל הייתה כשהם השתלטו על מעבר קוניטרה ולקחו 44 אנשי אונדו"ף, כוח הפיקוח על הפסקת האש בגולן של האו"ם. הם לא ניסו להיכנס לישראל, ובסוף שיחררו את אנשי האו"ם שהבטיחו שלא לאפשר חופש תנועה באזור הגולן הקרוב לגדר לצבא אסד.
ב-2017, במסגרת הסכם הפסקת האש שארגנו רוסיה, טורקיה ואיראן באסטנה, בירת קזחסטן, ג'בהת א-נוסרה, כמו ארגונים איסלאמיסטים חמושים אחרים, התפנו עם נשקם ובני משפחותיהם למחוז אידליב. זה מה שאיפשר לאל-ג'ולאני, אחרי קרבות מרים עם יריביו מקרב המורדים האיסלאמיסטים הסונים, להקים את הייאת תחריר א-שאם, שהוא עומד היום בראשה.
בכל אותן השנים, למעשה מאז 2014, אל-ג'ולאני טוען כל הזמן, שאין לו עניין לפגוע ולהתעמת עם המערב, וכך הוא גם פועל. הוא נמנע כמעט לחלוטין מלאיים על ישראל. מומחים טוענים שהוא עושה זאת כי הבין שאם יתגרה בארה"ב ובישראל, גורל ארגונו יהיה כגורלו של דאעש, ששרידיו עדיין נמצאים בדרום-מזרח סוריה. הוא חזר ואמר שכל רצונו הוא להפיל את משטר אסד.
כך, יש להתייחס ברצינות להתבטאויות האחרונות של אל-ג'ולאני בהקשר הזה, אך לא לשכוח שהאיש הוא איסלאמיסט סוני וג'יהאדיסט קיצוני, איש אל-קאעידה המקורית שפרש ממנה - אבל שהרעיונות של האיסלאמיסטים על חליפות איסלאמית עולמית עדיין מנחים אותו.
כניסת המורדים לארמון בדמשק
המשמעות לגבינו היא שאם הייאת תחריר א-שאם בראשות אל-ג'ולאני תצליח לייצב שלטון בסוריה, אפשר יהיה לנהל עימו יחסים של "כבדהו וחשדהו" המבוססים על אינטרסים. כל עוד אל-ג'ולאני וארגונו מצליחים לשלוט בסוריה, וכל עוד יש להם אינטרס להימנע מעימות עם ישראל ועם ארה"ב כדי שיוכלו לשקם את סוריה, אפשר להעריך שהם לא ינסו לפגוע בישראל ולהתנכל לה. ולהפך - שהם ימנעו את ההתבססות מחדש של איראן ויתעמתו עם חיזבאללה, לא בגבול הגולן.
אבל צריך להיות מוכנים לכך שהייאת תחריר א-שאם או אל-ג'ולאני יאבדו את השליטה בסוריה, ואז צריך להיערך מחדש להגנה קדמית. אל-ג'ולאני הוא גם לא פרוקסי של טורקיה, אף כי הוא נתמך על ידה ופועל ברשותה. גם עובדה זו צריך להביא בחשבון.
מי שיקבע בסופו של יום מה יקרה בסוריה בשנים הבאות הוא כנראה נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ. אם טראמפ ימשיך במדיניות הבדלנות שלו, שרוצה להתנתק מהמזרח התיכון, אז סוריה עלולה להפוך תחת אל ג'ולאני או גורם איסלאמיסטי אחר לגורם מסוכן לישראל ולמערב. אבל אם טראמפ יאפשר לסעודיה, לקטאר ולארה"ב לנהל תהליך שיקום מהיר של סוריה, יש סיכוי טוב שישראל תצטרך לעקוב מקרוב, אבל לא לנהל מלחמת גבול או מלחמה אחרת עם השכנה שלנו מצפון.
הלקח מהבריחה האמריקנית מאפגניסטן
צריך לזכור שצבא סוריה עד שהתפרק היה שני רק למצרים מבחינת גודלו. אל-ג'ולאני נתן חנינה לאנשי הצבא הזה ומפקדיו, כנראה כדי שיעברו וישמשו כצבא המדינה האיסלאמיסטית. וכאן המקום לציין את הלקח השני שיישמה ישראל בשבוע החולף, והוא הלקח מהבריחה המבוהלת והכאוטית של האמריקנים מאפגניסטן באוגוסט 2021.
אנשי הצבא האמריקני, שמפקדו העליון היה הנשיא ג'ו ביידן, השאירו עם נסיגתם כמויות עצומות של כלי רכב משוריינים, מערכות נשק וכלי טיס שהטליבאן השתלט עליהם. כעת הוא מפעיל אותם באמצעות אנשי צבא הממשלה האפגנית שקרסה, שאומנו על ידי האמריקנים, והטליבאן נתן להם חנינה. כבר בשנת 2022 עשה הטליבאן מצעד ומטס שבו הוצגו לראווה כלי הנשק האמריקנים שבידי צבא הטליבאן.
מצב דומה עלול היה להיות בסוריה. לא רק אנשי הייאת תחריר א-שאם היו עלולים להשתלט על מערך ההגנה האווירית הסורי, על מחסני הטילים הבליסטיים הגדולים ועל הנשק הכימי שאסד שמר לעצמו במסתורים ליום צרה. גרוע מזה, הנשק הזה עלול היה להיות מוברח טיפין-טיפין לחיזבאללה, לפחות בחלקו, ולאפשר לארגון הטרור השיעי להשתקם ולהקים לעצמו את מערך ההגנה האווירית שהיה חסר לו במלחמה הנוכחית.
צריך לזכור שאנשי ג'בהת א-נוסרה בפיקודו של אל-ג'ולאני כבר ניסו לפתח ולרכוש נשק כימי ב-2013 בטורקיה, והם גם יודעים לנהוג בטנקים שהשאיר צבא סוריה. זה נכון גם לגבי חיזבאללה. תארו לעצמכם מה היה קורה עכשיו אם ישראל לא הייתה משמידה את הכור הגרעיני בסוריה ב-2007. האם הנשיא אסד, כמעשה נואש אחרון, היה משתמש בנשק גרעיני בשבוע שעבר אם היה ברשותו נשק כזה? אבל הכור הושמד על ידי ישראל, וכך גם כל אותו נשק אסטרטגי שאם היה נופל בידי המורדים האיסלאמיסטים או חיזבאללה, או שניהם, היו לנו הרבה פחות סיבות לשמוח על קריסתה של סוריה מאשר יש לנו כרגע.
תקיפות בדמשק, לאחר הפלת אסד
המרכיב החשוב ביותר שצה"ל השמיד בארסנל הנשק של סוריה הוא מערך ההגנה האווירית, שהיה מהחדישים והגדולים בעולם כולו. המערך הזה לא נפגע בצורה חמורה במלחמת האזרחים הסורית, והרוסים - כשנכנסו לסוריה ב-2015 - שיפרו ושדרגו אותו ללא הרף, ואף סיפקו לסוריה סוללות S-300 ליירוט טילים ומטוסים בטווחים ארוכים. בגלל המערך הזה ישראל יכלה לפעול אווירית כשמטוסיה טסים בשולי השטח הריבוני של סוריה או בים, ממערב לה.
דלת רחבה לחיל האוויר
המצב השתפר כשחיל האוויר קיבל את מטוסי ה-F-35 החמקנים, ופיתח אמצעי לוחמה אלקטרונית שאפשרו לו לפעול בכל שטחה של סוריה במתווים מפותלים שתוכננו בקפדנות. לפי פרסומים זרים, ישראל נאלצה לתקוף תחילה מתקני מכ"ם בדרום סוריה באזור הר הדרוזים לפני שתקפה באיראן פעמיים בשנה שחלפה. כיום, המערך הזה, שכלל עשרות סוללות טילי קרקע-אוויר, כבר לא קיים, וזה פותח לחיל האוויר של ישראל, ולא רק לחיל האוויר, דלת רחבה לאזורים קרובים ורחוקים במזרח התיכון.
מיקומה של סוריה מאפשר למי שיכול לטוס במרחב האווירי שלה להגיע ולתקוף רחוק. אבל בכך לא תמה המלאכה: ישראל השמידה עשרות, אולי אפילו מאות טילים בליסטיים ואמצעי ייצור לטילים בליסטיים, בהם טילי סקאד מדגם C שהוא מדויק ומסוכן, וטילי סקאד D שהטווח שלו הוא 700 קילומטרים ויכול להגיע כמעט לכל נקודה בישראל מצפון לאילת. הטילים האלה, שחלקם יוצרו בידע ואמצעי ייצור איראנים עבור חיזבאללה, כבר לא קיימים. הם הושמדו באזור העיירה א-ספירה שליד חלב, שם אוחסנו ויוצרו, ובאזור קלמון שעל גבול לבנון, שם היו מתקני אחסון ושיגור. גם טילי שיוט הושמדו.
תיעוד מהשמדת כלי השיט בנמלי סוריה
(צילום: דובר צה"ל )
ההרס העצום בנמל לטקייה
חיל האוויר השמיד טילי חוף-ים מסוג יאחונט ואילו חיל הים השמיד בעיר לטקייה, בנמל טרטוס ובנמל מינת א-ביידה טילי ים-ים מסוג "סטיקס" למרחק 180 ק"מ, שהיו על ספינות טילים מסוג אוסה וקומאר. אגב, אין זה נכון שחיל הים תקף השבוע בפעם הראשונה בסוריה. חיל הים תקף בסוריה גם במלחמת יום הכיפורים, וגם אז היו היעדים טילי סטיקס וספינות אוסה וקומאר. אז לא היו לחיל הים טילים מדויקים, והוא תקף מאגרי דלק בטילי "גבריאל". הפעם חיל הים פגע בספינות הטילים עצמן, שהוצאו מכלל פעולה והושמדו.
לצד זאת הושמדו גם אמצעי ייצור לטילים בליסטיים וזאת בנוסף למערבל הדלק המוצק שכבר הוצא מכלל פעולה לפני כמה חודשים בפשיטה נועזת המיוחסת לצה"ל. למי שלא הבחין - ישראל פוגעת בכושר ייצור הטילים של "הציר השיעי" באמצעות פגיעות במערבלי הדלק המוצק, שהם מרכיב קריטי בתהליך ייצור הטילים הבליסטיים החדישים.
לכן, לפי הפרסומים, צה"ל פגע בלבנון לפני כמה שנים במערבל כזה שהאיראנים שלחו לביירות, עוד כשהיה במארזים. אחר כך נפגע לפני כמה חודשים מערבל נוסף של דלק מוצק כזה בשטח סוריה באזור העיירה מסייאף, וב-26 באוקטובר, על פי הדיווחים, ישראל פגעה בבת אחת בכמה מערבלי דלק מוצק כאלה במקומות שונים בעומק שטח איראן. בכך נפגעה היכולת של ציר ההתנגדות לייצר טילים בליסטיים, כיוון שרק למעצמות כמו ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת ואולי גם יפן ודרום קוריאה יש יכולת לייצר מערבלים כאלה. השאלה כרגע היא אם רוסיה תספק מחדש לאיראן את מערבלי הדלק המוצק האלה.
ההרס ב"מרכז למחקרים מדעיים" ליד דמשק
בתקיפות הושמדו כאמור מאגרי נשק כימי שאסד שמר לעצמו, ומה שחשוב יותר - הושמדו מכוני המחקר בקרבת חלב ובפרברי דמשק שבהם נצברו ונאגרו הידע והתוכניות לייצור טילים ונשק כימי. בנוסף, מדען שעזר למשטר אסד לייצר נשק כימי חוסל השבוע בדמשק בנסיבות מסתוריות. "בסוף לקחנו להם את מחסן האמל"ח הכי גדול במזרח התיכון", אמר השבוע ל-ynet גורם בכיר בצה"ל.
בסך הכול, באותן 72 שעות הושמדו בסוריה 109 סוללות טק"א, 34 אתרי מכ"ם ו-390 אתרי אחסון ושיגור של טילים, רקטות וכטב"מים. בסך הכול הושמד 70% ממערך ההגנה האווירית הסורי ו-80% ממערכי האש (טילים, רקטות וכטב"מים).
מאגרי הנשק הקל, והחשש מתקדים לוב
המאגר הזה היה עלול לעבור לחיזבאללה או להיות מופעל על ידי הארגון האיסלאמיסטי, וזה כבר לא יקרה - אבל עדיין קיימת סכנה. צה"ל לא השמיד את המאגרים העצומים של נשק קל, מקלצ'ניקובים ועד טילי נ"ט ומטענים ומוקשים שעדיין נשארו הפקר בשטח סוריה, טרף קל לבוזזים למיניהם. אסור לאפשר שהר הנשק המסוכן הזה יגיע לידי כנופיות פשע, לידי חמושים איסלאמיסטים ובעיקר לא לידי אנשי חיזבאללה ושלוחיה של איראן, שעלולים לנסות להבריח אותו ללבנון או לגורמים איסלאמיסטים בירדן.
4 צפייה בגלריה
חלק מכמויות הנשק העצומות שנמצאו בעזה ובלבנון הגיע מלוב. תיעוד מהפלת משטר קדאפי, ארכיון
(צילום: AFP)
למי שלא יודע, כדאי להזכיר שחלק מכמויות הנשק העצומות שצה"ל מצא בידי חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה ובידי חיזבאללה בלבנון הוברחו לשם מלוב אחרי נפילת משטר קדאפי. אגב, מדובר בכמויות אדירות של נשק קל מכל הסוגים, באופן לא פרופורציונלי לצבא הקטן יחסית. לאחר נפילת הרודן, אנשי שבטים לובים וקבוצות מורדים וסוחרי נשק וגם סתם אזרחים בזזו את המחסנים שנשארו פרוצים לכל מבקש. הייתי עד לביזה הזו בעצמי ב-2011 בלוב, עוד כשמשטר קדאפי רק התנדנד.
אבל מסע הביזה הגדול היה אחרי הלינץ' בקדאפי, בסוף 2011. רובו הגדול של הנשק הוברח למצרים ולסודן, שכנותיה של לוב, ומשם באמצעות הבדואים בסיני לחמאס בעזה ובאמצעות האיראנים לחיזבאללה בלבנון. האפשרות שאיראן תנסה להשתמש באמצעות שלוחיה בנשק שנותר בסוריה כדי לצייד את הפלסטינים בגדה המערבית ואת האיסלאמיסטים בירדן היא איום ממשי שישראל צריכה לטפל בו, ולכן קרוב לוודאי שנראה תקיפות נוספת של חיל האוויר בסוריה, בין השאר גם נגד טנקים ונגמ"שים שהצבא הסורי השאיר מאחוריו.
אפשר לסכם ולומר שרוב מה שיקרה בסוריה בחמש השנים הקרובות ואולי אפילו אחרי כן תלוי במדיניות ובמעשים של ממשל טראמפ. ראשית, האם טראמפ יענה לחיזורי איראן ויסכים לגבש עסקת גרעין חדשה שבמסגרתה האיראנים יסכימו להקפיא את תוכנית הגרעין שלהם תמורת הסרת הסנקציות עליהם מצד ממשל טראמפ? שנית, מה תהיה מדיניות ממשל טראמפ כלפי עזה אחרי עסקת החטופים? שלוש, וזה החשוב ביותר, חיזוק ירדן אל מול האיסלאמיסטים והניסיונות האיראניים - שיתחזקו - להפיל את המשטר בירדן ולהתסיס את הפלסטינים בגדה המערבית.
האם ממשל טראמפ יסכים להסיר את הסנקציות על סוריה ויסכים שסעודיה, איחוד האמירויות וקטאר יסייעו לשיקום סוריה תחת שלטון הייאת תחריר א-שאם ואל-ג'ולאני? ההערכה היא שככל שסוריה תמהר להשתקם כלכלית ותשתיתית, ויהיה בה משטר יציב, כך יקשה על האיראנים ועל חיזבאללה להשתקם מהמכות שספגו. ולבסוף, הנקודה החמישית היא מערכת היחסים שתהיה בין ממשל טראמפ לטורקיה.
טראמפ כבר רצה להוציא את 900 החיילים האמריקנים שמסייעים לכוחות הכורדים להילחם בדאעש ולהגן על המחוז האוטונומי הכורדי רוג'בה בצפון-מזרח סוריה. אם טראמפ יאפשר לארדואן לחסל את האזור האוטונומי הכורדי, שמהווה לדעתו של השליט הטורקי איום על ביטחונה הלאומי של טורקיה, אז המחוז הכורדי האוטונומי ייעלם וישראל תאבד בעל ברית חשוב. צריך לזכור שהכורדים בצפון עיראק ובצפון-מזרח סוריה שולטים על משאבי נפט גדולים שחשובים מאוד למערב. מנקודת מבט ישראלית אסור שטורקיה האיסלאמיסטית תשלוט בחבל הכורדי בצפון סוריה ואולי בעתיד גם בחבל הכורדי האוטונומי בצפון עיראק.
