חצי שנה לפרוץ המלחמה, התכנסו הערב (ראשון) אלפים רבים של מפגינים בירושלים לעצרת לציון שישה חודשים לטבח. "חצי שנה שבה 133 חטופות וחטופים עוברים עינויים יום-יום, דקה-דקה, בשבי החמאס. עיניהם של החטופים נשואות בתקווה שמדינת ישראל, המדינה הרואה את ערך החיים כערך עליון, תושיע אותם", הפצירו במטה המשפחות.
קרובות החטופות על במת הנואמים
(צילום: satview)
המפגינים, שמחו באזור משכן הכנסת, קראו: "את כולם עכשיו, עסקה עכשיו". על במת הנואמים עמדו קרובות המשפחה של החטופות, בלבוש הזהה לרגע החטיפה - וזעקו "די". המחאה הייתה שונה באופייה מזו שהתקיימה בשבוע שעבר. הקריאות התמקדו בהחזרת החטופים - ולא בהפלת הממשלה.
עופרי לוי, אחות של ירדן ביבס וגיסתה של שירי ביבס שנחטפה עם ילדיה כפיר ואריאל, אמרה על במת הנואמים: "אתמול בבוקר נסענו עם הילדים לכינרת, מגיעה להם שפיות. גם אריאל וכפיר הם רק ילדים, ולא הגיע להם להיפרד מאבא, לשמוע את היריות שורקות מעל ראשם ולהיחטף עם אמא. לא מגיע להם רעב או צמא. חצי שנה וזה מרגיש ששכחו שהם שם בכלל. חצי שנה שכל רגע יכול להיות האחרון ויכול להיות שהוא כבר היה. אלעד קציר נחטף חי ונרצח בשבי. כמו שירי וירדן. חצי שנה שהם בגיהינום. חייבת להיות תקווה. אנחנו משפחות שכול בהמתנה".
אגם גולדשטיין בת ה-17, שנחטפה לרצועה עם אימה ושני אחיה הקטנים, ציינה: "באיברים מדממים, בייאוש מהחיים, ראיתם אותנו פוסעים לשחרור. עד היום אתן יושבות שם. אתן בקצה כבר כל כך הרבה זמן. אתם עדיין שם לבד. אני קוראת לניצחון דרך השבת החטופים. לסדר פסח, סדר אמיתי שבו נצא מעבדות לחירות. לכם שעוד שם, תחזיקו חזק".
איתי רגב בן ה-18, שנחטף לעזה ממסיבת הטבע ליד רעים עם אחותו מיה, אמר: "התייחסו אלינו בצורה מזלזלת ומעליבה. חזרנו חיים, אבל לא שלמים. פחד זה שאחותי מיה אמרה לי שהיא כל כך פחדה שאנחנו אחים, כי היא חששה שירצחו אותי רק מפני שאני אחיה - כבדיחה. פחד שירצחו את מיה. הפעם יצא לנו לפגוש רוע כל כך רע. כל יום נוסף הם מאבדים תקווה. החמאס מנסים לשכנע את החטופים שהמדינה ויתרה עליהם. אני רק רוצה לשאול את המנהיגים שלנו, זה נכון? ויתרתם עליהם? נשמח לתשובה לפני הפגרה".
לישי לביא מירן, רעייתו של החטוף עמרי מירן מקיבוץ נחל עוז, הוסיפה: "נמאס לי להיות בפגישות, להסתובב, לדבר בעצרות. נמאס לי להיות חזקה, נמאס לי לא להיות מסוגלת לנסוע לבית שלנו בנחל עוז. נמאס לי לספר לעלמה על אבא רק בתמונות, נמאס לי ליפול כל לילה, נמאס לי לפחד מכל טלפון ומכל דפיקה בדלת. אני מתחננת, אל תחזרו ללא עסקה. אל תפקירו אותנו שוב. אתם חייבים את זה לכל אזרחי ישראל".
חגית חן, אימו של איתי חן (19) שגופתו בעזה, קראה: "אסור להפוך אותם לרון ארד. לא מגיע לאיתי, גיבור ישראל, להירקב בעזה. אשתף אתכם שחברים של איתי סיפרו לי שכשהיו אומרים לו לשמור על עצמו הוא היה עונה - 'קודם אני אשמור על מדינת ישראל'. למדינת ישראל תהיה תקומה ושיקום רק כאשר כל החטופים יוחזרו - החיים לשיקום והחללים לקבורה. אני פונה לרמטכ"ל, המפקד של איתי ששלח אותו בפקודה לקרב - מתי אתה מחזיר לי את הילד? רה"מ בנימין נתניהו, מתי אני אוכל לשבת שבעה על איתי?"
יעל אדר, אמו של תמיר אדר שגופתו ברצועה, אמרה: "במשך 90 ימים ידענו שתמיר בין החיים, ופיללנו לחזרתו אלינו לשיקום. ביום ה-90 קיבלנו את הבשורה הקשה מכל, אותה בשורה שפגשה עשרות משפחות חטופים. מאז ההודעה הפכנו ממשפחה שנלחמת על השבת הבן החטוף למשפחה שנלחמת להשבת הבן החלל. לא התפנינו להתאבל על בני. אתמול התמוטטנו שוב עם קבלת ההודעה על הירצחו של אלעד קציר. מי יכול להיות בטוח שהחיים נשארים חיים? אם זה קרה לאלעד, זה יכול לקרות לכל אחד. אני פונה לחברי הקבינט - זו האחריות של כולכם. אל תמשיכו במדיניות ההפקרה, אין זמן".
קריאות בוז ו"בושה" נשמעו בזמן נאומו של ראש העיר משה לאון. מנחה העצרת, השחקן ליאור אשכנזי, קרא להרגעת הרוחות: "כל מי שנואם כאן הוזמן, נא לכבד".
על המסך הוקרן סרטון של ליאורה ארגמני, שתיעוד חטיפת בתה נועה על ידי מחבלי החמאס הפך לסמל לאכזריות ארגון הטרור. "הלב שלי ממש כואב - צד אחד פיזי, הצד השני בגלל הבת שלי. זו אולי הבקשה האחרונה שלי - אני ממש מתחננת, בבקשה, תעזרו", אמרה.
לאחר מכן עלתה לבמת הנואמים עידית אהל, אימו של אלון אהל שנחטף מהמסיבה ליד רעים: "אני קוראת לרה"מ ולמנהיגי המדינה - חצי שנה שאלון וכל החטופים בשבי, אין להם זמן בלתי מוגבל. תעשו הכול מיד להחזיר אותם הביתה, ובמקביל תהיו מנהיגים. תקבלו החלטות - נכון, הן קשות, אבל זה החוזה שלכם איתנו. זה תפקידו של מנהיג". היא קראה לקהל: "בחג הפסח המתקרב, אם אלון שלי לא חוזר הביתה, אנחנו לא הולכים לשבת סביב שולחן. אנחנו לא חוגגים את חג החירות, אבל מי שיבחר לחגוג - אנחנו מבקשים בבקשה להשאיר כיסא ריק עם תמונה של חטוף, לצלם, לתייג ולהעלות לרשתות. לזכור ש-133 חטופים וחטופות עדיין בשבי ואין להם חירות".
חגי לובר, אביו של הלוחם יהונתן לובר שנפל בקרב ברצועת עזה, ציין: "לפני חודשיים נולד לו בן, שלא יזכה לחבק. יהונתן לא דומה לאף אחד מהחטופים - היו לו פאות וזקן ארוך, והוא יצא להציל את אחים שלו. זו הגדולה שלנו כעם. לדורות הבאים - גם כשאחינו יחזרו, הקול שלכם יישאר. הכיכר תיקרא כיכר השבים".
יהודה כהן, אביו של החייל החטוף נמרוד כהן, תקף: "בוא נדבר על ראש הממשלה, זה שאומר לנו שבחירות עכשיו זה ניצחון לחמאס. שמענו שאוגדה יצאה מחאן יונס. בפגישה איתו לפני שבוע שאלתי מה המחיר שהוא מוכן לשלם בעד שחרור הבן שלי. במקום זה קיבלתי ממנו הרצאה על מבצע סבנה".
שריקות בוז בנאום ראש העיר משה לאון: "בושה"
(צילום: satview)
אתמול נערכה בצומת קפלן בתל אביב הפגנה בנוכחות עשרות אלפים, בהם משפחות חטופים הדורשות עסקה וארגוני מחאה הקוראים להחלפתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לראשונה מאז 7 באוקטובר, אישרה המשטרה למפגינים לקיים אתמול את ההפגנה בצומת קפלן עצמו (כיכר הדמוקרטיה), הצמוד לירידה לנתיבי איילון.
חיים סירוטקין (53), כדורגלן עבר ומאמן כדורגל בליגות נמוכות כיום, חשוד כי התעמת עם מפגינים באזור דרך נמיר ושאול המלך המשיך בנסיעה ודרס חמישה מהם - ארבעה נפצעו באורח קל, ואישה נפצעה באורח בינוני. לטענתו של סירטוקין, הוא לא ניסה לדרוס את המפגינים ואף ניסה להימנע מפגיעה בהם - אך לא הצליח לבלום בגלל "תקלה מכנית". עם זאת, המשטרה שללה את גרסתו. בית משפט השלום בעיר האריך את מעצרו עד מחר.
