נראה שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מאמין שאיום הלחץ הצבאי יוביל לשינוי בעמדה הסרבנית של איראן במשא ומתן. אם זה לא יקרה, סביר שהתוכניות המבצעיות לתקיפות מסיביות כבר מוכנות. ניתן להניח שהנשיא האמריקני מודע לכך שהפלת המשטר רק באמצעות מהלומות מן האוויר איננה יעד ריאלי, אבל החלשתו לאורך זמן עשויה להביא לחידוש המחאה. לא נראה שתקיפה תביא בהכרח את טהרן לשולחן המשא בתנאים טובים יותר, אבל ייתכן שזהו אחד היעדים של וושינגטון.
דוברת הבית הלבן: "יש הרבה סיבות לתקוף באיראן"
(צילום: דוברות הבית הלבן)
בהינתן שתקיפה היא עובדה מוגמרת, כדאי להבין מה יהיו היעדים למהלומה. ניתן להעריך שישראל וארצות הברית מתואמות ביניהן. כלקח מ"מלחמת 12 הימים" ביוני בשנה שעברה - קצינים בכירים משתי המדינות ישבו יחד במשך שבועות על מפות ותצלומי אוויר, והחליפו מידע מודיעיני. ההדלפות שכללו אמירות על חילוקי דעות שלפיהם האמריקנים מתנגדים לתקיפה, נועדו לבלבל את האויב והצליחו לא רע בכך.
אז בהנחה שיש תיאום, סביר שישראל וארצות הברית עשו "חלוקת עבודה" מי פוגע ובאילו יעדים. ניתן להעריך שהיעד הראשון והדחוף הוא פגיעה בכל מערכות ההגנה האווירית ויצירת עליונות אווירית, גם לישראלים ובוודאי גם לאמריקנים.
האיראנים ניסו לשקם את מערכות ההגנה האוויריות שלהם אחרי הפגיעה הקשה של ישראל, שכזכור יצרה מעבר בטוח למטוסי חיל האוויר מישראל לשטח הרפובליקה האיסלאמית. כדי לחזק את ההגנה האווירית הם היו צריכים סוללות S-400 מהרוסים, אבל סביר להניח שמוסקבה לא סיפקה אותן בגלל הצורך הדחוף שלה בסוללות האלה לנוכח המלחמה עם אוקראינה. לגבי סין, יש דיווחים שונים שבייג'ינג עזרה לאיראנים, אבל לא ברור עד כמה. בכל מקרה, ארצות הברית וישראל יצטרכו קודם כל לנטרל את ההגנה האווירית.
כל מה שמעופף יושמד
היעד הדחוף הנוסף הוא פגיעה בטילים הבליסטיים של משטר האייתוללות. לישראל יהיה הרבה יותר דחוף להשמיד את הטילים הבליסטיים לטווח ארוך שמאיימים עליה. לאמריקנים יהיה אינטרס להשמיד את הטילים לטווחים בינוניים וקצרים, שמאיימים על מערך הכוחות של ארצות הברית במפרץ ועל בעלות בריתה. בנוסף, ארצות הברית תנסה ודאי להשמיד את כל מערך הכטב"מים האיראני, שעלול להסב להם נזקים. כל מה שמעופף יושמד.
יעד נוסף הוא פגיעה בצי של משמרות המהפכה, שמאיים לגרום נזקים לכוחות האמריקניים. השמדתו תהיה הכרחית, אם ארצות הברית רוצה לנטרל את האיום האיראני לסגור את מצרי הורמוז.
מטרתה של ישראל תהיה להתמקד בהגנה מול איראן ומול שלוחיה, אך גם להיערך באם תידרש לפעול נגד חיזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. ההיערכות הישראלית היא להסיר אחת ולתמיד את איום הטילים.
ד"ר רז צימט, מנהל "תוכנית איראן" במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, אמר שהאמריקנים יחפשו הישג משמעותי מעבר לפגיעה בטילים. לדבריו, "חילופי משטר זה אופטימי מדי, וייתכן שהאמריקנים ילכו על ערעור המשטר, שזה משהו שאולי יותר אפשרי. אני לא רואה דרך לערער את המשטר אם אתה לא מחסל את חמינאי. לכאורה, אתה יכול לערער משטר בזה שתפגע במפקדות משמרות המהפכה והבסיג', ואם בעוד חודש ייצאו מיליוני אזרחים לרחובות - הפעם יהיה לאיראנים קשה לדכא אותם".
צימט הוסיף: "כדי לעשות שינוי שלא תלוי בעם האיראני - אתה צריך לעשות מהלך שמחולל איזשהו שינוי במשטר. אם אתה לא הורג את חמינאי ועושה מה שאנחנו עשינו בשעות הראשונות - שליש מהמטכ"ל, וניסינו להוריד את עלי שמחאני ולא הצלחנו, ונניח הם יצליחו להוריד את לריג'אני - זה לא יערער את המשטר. אם הם רוצים לערער את המשטר, הם צריכים להוריד את חמינאי, וגם זה לא בהכרח מספיק. אבל זה כשלעצמו אירוע מטלטל. כי עצם העובדה שיצטרכו להיכנס לאירוע של בחירת מנהיג חדש זה אירוע דרמטי. אם אתה מוריד את המנהיג וחלק מהצמרת המדינית, זה כבר אירוע שיותר קשה להתאושש ממנו".
צימט מעריך שלאמריקנים יהיה קשה מאוד הפעם להוציא את אזרחי איראן לרחובות. "אין דרך להבטיח שההמונים יוצאים", אמר המומחה. "יש יותר איראנים מבעבר שמייחלים לתקיפה אמריקנית, כי הם זועמים וכועסים. יש איראנים שהם תחת טראומה אחרי מה שקרה בחודש האחרון, ואם לא יהיה להם ברור שהמשטר הזה מתערער - יהיה קשה לשכנע אותם שוב לסכן את חייהם ולצאת לרחובות. ולכן, השורה התחתונה היא שאין שום דרך להבטיח שההמונים ייצאו לרחובות. אל לה לאסטרטגיה האמריקנית להתבסס על הנחת עבודה שההמונים יוצאים לרחובות. אם ייצאו זה יהיה דבר גדול, ויאפשר להגיע לחילופי משטר. אם יהיו מיליונים ברחובות זה אירוע שיכול להפיל את המשטר, אבל אתה לא יכול להניח הנחת עבודה כזאת".
"האמריקנים יצליחו להעמיק את הפגיעה בתת-קרקע"
נשאלת השאלה אם ישראל או ארצות הברית ינצלו תקיפה כדי להבטיח פגיעה נוספת במתקני הגרעין. לפי צימט, המתקנים בנתנז ובפורדו אינם שמישים. "הם עשו כל מיני דברים לעבות את המיגון - יש את המתקן בפרצ'ין שתקפנו באוקטובר 2024, שבעבר היה מזוהה עם ההנשקה, אבל לא בטוח שזה עדיין קשור לשם. יש כמובן את המתקן התת-קרקעי שנמצא מדרום לנתנז. הוא לא הותקף, הוא יותר עמוק מפורדו ולא ברור אם יש יכולת לפגוע בו. אם יש יכולת, אולי ינסו לפגוע בו. זה מתקן שהאיראנים בונים שנים, ואמור לשמש לאחסון של צנטריפוגות, ואי אפשר להוציא מכלל אפשרות שמבצעיות עתידית שלו תוכל לשמש להעשרה. אבל בסך הכול נראה שעכשיו הנושא הגרעיני פחות בוער".
אפשרות נוספת היא שישראל או ארצות הברית, או שתיהן יחד, ינסו לפגוע בערי הטילים. לדברי צימט, "בעניין הטילים הצלחנו לפגוע בחלק מהמשגרים שיצאו מהמנהרות, ולסגור במהלך המלחמה את חלק מהכניסות לאותן ערים תת-קרקעיות - ערי הטילים. לא פגענו בהן כי זה עמוק. אפשר לסמוך על האמריקנים שיצליחו להעמיק את הפגיעה בתת-קרקע".
נקודה חשובה מאוד היא מערכי ההגנה מפני טילים. סביר להניח שישראל וארצות הברית מתואמות מאוד בהגנה האווירית, ובמאמצים ליירט טילים בליסטיים שאיראן תשגר לעבר יעדים באזור ולעבר ישראל. אחד הדברים שישראל ביקשה מהאמריקנים הוא לעבות את מערך ההגנה האווירית. בניגוד ל"מלחמת 12 הימים", הפעם ניתן להעריך שמדינות נוספות יסייעו לישראל ביירוט טילים. בשונה מהמלחמה בשנה שעברה שאותה יזמה ישראל, כאן יהיה תמריץ למדינות נוספות לסייע ביירוטים, כולל מדינות שכנות ומדינות אירופיות.
