בתום חודשים של ויכוח טעון וכואב בקהילת ניר עוז, חברי וחברות הקיבוץ עדיין לא הגיעו להכרעה על עתידם של "בתי העדות" שבהם נרצחו או נפגעו חבריהם בטבח 7 באוקטובר. חברי הקיבוץ הצביעו היום (חמישי) בין ארבע חלופות, אך בהיעדר החלטה יתקיים סבב שני שבו יוכלו החברים לבחור בין השתיים שקיבלו את מרב הקולות.
הריסות קיבוץ ניר עוז
הריסות קיבוץ ניר עוז
ההריסות בקיבוץ ניר עוז
(צילום: גדי קבלו)
האפשרות הראשונה, לפרק את הבתים ולהקים מתחם זיכרון חיצוני לקיבוץ, קיבלה את מרבית הקולות. אך גם 42% מכלל הקולות לא הספיקו, שכן ההחלטה צריכה להתקבל עם לפחות מחצית מהקולות, כלומר 50%. האפשרות הזו כוללת בתוכה שחזור חלק מהמבנים במתחם שיהיה פתוח למבקרים, כאשר לפי הרציונל שהוצג "המטרה היא לרכז את זיכרון 7 באוקטובר, סיפור ההפקרה והגבורה במתחם הנצחה חיצוני, שיאפשר לספר את הסיפור למבקרים מבלי לפגוע באורחות החיים של הקהילה המתחדשת".
האפשרות השלישית קיבלה 32% מקולות המצביעים, ולכן בסבב השני היא "תתמודד" מול האפשרות הראשונה. לפי האפשרות הזו מרבית בתי העדות יישארו במקומם, אך מתחם הנצחה חיצוני שיוקם יכיל מיצב ממ"דים. אם הצעה זו תיבחר, כך עולה מהרציונל, בית משפחת ביבס יישמר ויפותח כמוקד מורשת חי. עם זאת, החשיפה לבית ולבתים נוספים תוגבל כדי למנוע את הפיכת הקיבוץ כולו לאתר הנצחה. עוד הוצע באפשרות השלישית להקים "מרכז גיבורי על" שינציח את ילדי הקיבוץ שנרצחו בטבח.
הריסות קיבוץ ניר עוז
הריסות קיבוץ ניר עוז
הריסות קיבוץ ניר עוז
(צילום: גדי קבלו)
האפשרויות שנדחו, שימור חלקי של בתי העדות באתרם בעוד חלק יפורקו ויוכלו לשמש לשחזור במתחם הנצחה חיצוני, ודחיית ההכרעה ושימור זמני עד להחלטה סופית, לא ייכנסו להצבעה המחודשת. שתי אפשרויות אלו הוצעו כפשרה בשל המחלוקת של חברי הקיבוץ באשר לגורלם של בתי העדות, אך כאמור לא נבחרו.
ההחלטה שטרם התקבלה נוגעת כאמור לבית משפחת ביבס, שממנו נחטפו שירי ושני בניה אריאל וכפיר ז"ל, לבית משפחת קדם-סימן טוב שנרצחה כולה בביתה ולבתים נוספים בקיבוץ. המחלוקת על אופן הזיכרון ליוותה חודשים רבים את הקהילה שנמצאת בעיצומו של הליך שיקום וריפוי. שורדת השבי עדינה משה, שבעלה סעיד נרצח בטבח, אמרה ל-ynet לפני כחודשיים שהיא מבקשת דווקא להשאיר את הבתים ההרוסים שניצבים מול ביתה החדש. "אני מוכנה לגור מול האושוויץ הזה, שהם קוראים לו. אני קוראת לו 7 באוקטובר", אמרה אז. מנגד, רן פאוקר ששכל את אחיו גדעון וחזר גם הוא להתגורר בניר עוז התבטא אחרת: "מי שחוזר לא רוצה להשאיר בתים הרוסים. הוא רוצה להנציח ולשמור את הזיכרון בדרכים אחרות".