מאחורי ההחלטה הישראלית לעצור את התקיפות באיראן לבקשת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מסתתרת יממה דרמטית של תיאומים, מסרים סותרים ולחץ אמריקני כבד על ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי גורמים שמעורים בשיחות, בישראל נערכו לתקיפה משמעותית בהרבה באיראן - אך טראמפ בלם אותה ברגע האחרון, אחרי שהבין כי האירוע עלול להתפתח להסלמה אזורית רחבה ולסכן את המגעים להסכם עם טהרן.
4 צפייה בגלריה
(צילום: lev radin/shutterstock, REUTERS/Nathan Howard, KAWANT HAJU/AFP, shutterstock)
הגורמים טוענים כי בניגוד לרושם שעלה מההתבטאויות הפומביות של טראמפ, הנשיא האמריקני ידע מראש על התקיפה הישראלית בדאחייה. לדבריהם, טראמפ אף אישר לנתניהו לתקוף בביירות אם ייפגעו יישובים בישראל - ובהמשך הציג מצג אחר, שלפיו לא ידע מראש על התקיפה.
אותם גורמים טוענים גם כי הטענה שלפיה טראמפ לא ידע שישראל תתקוף בלילה באיראן אינה משקפת את התמונה המלאה. לפי הגורמים, צה"ל עדכן את פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) בכל פרטי התקיפה - כולל רשימת היעדים. ההבנה האמריקנית, כך נטען, הייתה שישראל תבצע פעולה מוגבלת, תשדר מסר הרתעתי - ותסגור את האירוע. טראמפ, לדבריהם, הלך לישון כשהוא יודע שישראל צפויה לתקוף, אך תחת ההנחה שמדובר במהלך מדוד שלא יגרור את האזור כולו לסבב נרחב.
אלא שבשעות הבוקר המוקדמות (שעון ארה"ב), כשהתברר בוושינגטון שישראל נערכת לתקיפה נוספת באיראן, משמעותית בהרבה - השתנתה התמונה. לפי הגורמים, טראמפ הבין שישראל עלולה לנצל את הירי האיראני ואת ההתפתחויות בלבנון כדי להרחיב את המערכה. גורם שמעורה בפרטים אמר כי בבית הלבן התעורר חשש שנתניהו מנסה, בפועל, לסכל את האפשרות להגיע להסכם עם איראן באמצעות יצירת מציאות ביטחונית חדשה.
באותו שלב, טראמפ התקשר לנתניהו. לפי הגורמים, השיחה הייתה תקיפה מאוד. הנשיא האמריקני הבהיר לראש הממשלה כי אם ישראל תצא לתקיפה רחבה באיראן - היא תישאר לבד. נתניהו, מנגד, טען כי ישראל חייבת להגיב אחרי הירי האיראני, וכי אי-תגובה תפגע בהרתעה. טראמפ הבין את הצורך הישראלי להגיב, אך דרש שהתגובה תהיה מוגבלת, מדודה - ולא כזו שתפתח מערכה חדשה מול טהרן.
בישראל כבר הוכנו תוכניות לתקיפה נרחבת. לפי גורמים ישראלים, מדובר היה בתקיפה שבה היו אמורים להשתתף עשרות מטוסי קרב נגד שורת יעדים ברחבי איראן. אלא שלאחר השיחה עם טראמפ, נתניהו עדכן את מערכת הביטחון כי יש לעצור את התוכניות. בצה"ל חוזל"שו התקיפות שתוכננו להמשך היום והלילה, ובפועל הסבב מול איראן נבלם הרבה לפני שמוצה מבחינת ישראל.
התחושה בישראל, לפי אותם גורמים, היא של אכזבה קשה. בירושלים סברו כי אפשר היה לנצל את האירוע כדי להשיג הישגים משמעותיים מול איראן - בעיקר אחרי שהמשטר בטהרן ניסה להציב משוואה חדשה שלפיה תקיפה ישראלית בלבנון תיענה בירי לעבר ישראל. מבחינת גורמים בישראל, זו הייתה הזדמנות להבהיר לאיראנים כי למשוואה כזו יהיה מחיר ישיר וכבד.
נתניהו: "ניסו לכפות עלינו משוואה, כעת האש נצורה"
(צילום: לע"מ )
אולם בטהרן פעלו במהירות: האיראנים הבינו כי טראמפ מעוניין יותר מכל למנוע הידרדרות אזורית ולשמור על האפשרות להגיע להסכם, ולכן בשעות הבוקר (שעון ארה"ב) הודיעו כי הם מוכנים לעצור את הפעולות הצבאיות. ההודעה הזו סיפקה לטראמפ את החלון המדיני שהיה זקוק לו כדי ללחוץ על נתניהו לעצור את התקיפות, ולסגור את האירוע לפני שייצא משליטה. רק אחרי שעות ארוכות של שתיקה, נתניהו טרח להוציא סרטון מוקלט וקצר שמנסה לבנות נרטיב של ניצחון - בשעה שהמציאות הפוכה.
ישראל רצתה לתקוף בטהרן כבר בחמישי. גם אז טראמפ קיפל
כך, בתוך שעות, עברה ישראל ממצב של היערכות לתקיפה רחבה באיראן - לעצירה כמעט מוחלטת של המהלך. זו הייתה לא רק החלטה מבצעית, אלא רגע שממחיש את גבולות חופש הפעולה של ישראל מול איראן כשוושינגטון מתנגדת להסלמה. גם אם בירושלים מציגים את האירוע כתיאום בין בעלות ברית, בפועל טראמפ היה זה שהציב את גבולות הגזרה.
לפי שורת דיווחים ותדרוכים של גורמים המעורים בפרטים, ישראל שקלה בימים האחרונים מהלכים צבאיים משמעותיים בזירה האיראנית. אולם אותם מקורות מצביעים על תמונה בעייתית: לא מהלך מתוכנן עקבי, אלא רצף של כוונות שמתהדקות ומשתחררות בהתאם ללחצים מדיניים - בראשם לחץ אמריקני, שלפי הטענות כלל מעורבות ישירה מצד הנשיא טראמפ ששוחח כמה פעמים עם נתניהו. אומנם השיחות האלה היו נינוחות יותר מ"שיחת הצעקות" - אבל במסרים טראמפ קיפל את נתניהו ועצר את ההסלמה מול איראן.
גורם שמעורה בפרטים טוען שכבר ביום חמישי האחרון בישראל מאוד רצו להפציץ בטהרן, אולי כניסיון אחרון לסכל את ההסכם הגרוע שמסתמן עם איראן. טראמפ לחץ שזה לא יקרה, והתקיפה אכן חוזלשה. בישראל ראו את הירי של חיזבאללה לגליל כהזדמנות להחזיר את התכנית לשולחן, וחשבו על אפקט דומינו: ישראל תתקוף בדאחייה, איראן שמנסה ליצור משוואה תתקוף בטילים - ולישראל תהיה הצדקה לתקוף. בירושלים חשבו שזאת תהיה הזדמנות לסגור חשבון עם האיראנים ולפגוע במטרות תשתית ואנרגיה, מה שיאיץ את הפלת המשטר - אבל אז הגיע כאמור הברקס של טראמפ.
במערכת הביטחון עדיין מנסים להציג את האירוע כהוכחה לכך שישראל פועלת, מגיבה ולא מאפשרת לאיראן להכתיב משוואות חדשות. אלא שמאחורי הקלעים התמונה מורכבת יותר: ישראל תקפה, איראן הגיבה, ובסופו של דבר ארה"ב היא שקבעה מתי הסבב ייעצר. הפער הזה, בין המסרים התקיפים לציבור לבין התלות בלחץ האמריקני, הוא אולי הסיפור המרכזי של היממה האחרונה.
בישראל אומרים כי "המערכה בלבנון תימשך", וכי צה"ל ימשיך לפעול לפי המשוואה של ירי לעבר יישובי הצפון ייענה בתקיפה בדאחייה. אבל גם בסוגיה הזו נותרה שאלה פתוחה: האם ישראל באמת תוכל להמשיך לפעול בלבנון באותה עוצמה, אם בכל פעם שהאיראנים ינסו לחבר בין הזירות - טראמפ יתערב כדי למנוע הסלמה רחבה יותר?
תיעוד מתקיפות חיל האוויר באיראן
(צילום: דובר צה"ל)
שיגור טילים על ידי משמרות המהפכה
במובן הזה, איראן אולי לא השיגה הישג צבאי דרמטי, אבל היא הצליחה להציב מבחן מדיני מורכב לישראל: האם כל תקיפה ישראלית בדאחייה או בדרום לבנון עלולה להפעיל תגובה איראנית, שתגרור התערבות אמריקנית ותצמצם את מרחב הפעולה של ירושלים. זו בדיוק המשוואה שישראל ניסתה למנוע - וכעת היא עלולה להפוך לאתגר המרכזי של הסבבים הבאים.
איראן רחוקה מלהיות מורתעת, טראמפ רוצה הסכם בכל מחיר
דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, אומר כי האירועים האחרונים ממחישים עד כמה המערכה מול איראן הפכה לכישלון אסטרטגי. לדבריו, ישראל ניצבת כעת בפני דילמה קשה: להגיב ולהסתכן בעימות חזיתי עם נשיא ארה"ב, או להימנע מתגובה ולאפשר לאיראן לקבע משוואה חדשה שתצמצם משמעותית את חופש הפעולה הישראלי מול חיזבאללה.
לדברי סיטרינוביץ, ההתפתחויות האחרונות מלמדות כי למרות שתי מערכות צבאיות מול טהרן, איראן רחוקה מלהיות מורתעת. להפך: ההנהגה האיראנית משדרת ביטחון עצמי גבוה, ובעיקר משוכנעת שאין כיום איום אמין - לא מצד ישראל ולא מצד ארה"ב - שיכול לכפות עליה שינוי מהותי במדיניותה. במקביל, טראמפ נראה כמי שמעדיף להגיע להסכם עם איראן כמעט בכל מחיר, גם אם המחיר מבחינת ישראל הוא צמצום חופש הפעולה.
"זהו המחיר של מערכה שהניבה הישגים טקטיים מרשימים, אך לא הצליחה להשיג את יעדה האסטרטגי המרכזי: הפלת המשטר", אמר סיטרינוביץ. "במקום זאת, ישראל מוצאת את עצמה עם פחות חופש פעולה, איראן עם יותר ביטחון עצמי - וארה״ב עם רצון גובר לסיים את המשבר באמצעות הסדרה מדינית".
בסופו של דבר, הסבב הנוכחי הסתיים לא בהכרעה אלא בבלימה. ישראל הוכיחה שוב יכולת מבצעית, אבל גם את מגבלותיה המדיניות. איראן שילמה מחיר, אך הצליחה לעצור את ההסלמה בזמן שנוח לה. וטראמפ, שהבהיר לנתניהו מי קובע את גבולות המערכה, סימן כי מבחינתו היעד המרכזי אינו הרחבת הלחימה - אלא סגירתה בהסכם.
השאלה שנותרה פתוחה היא לא אם יהיה סבב נוסף, אלא מתי. האיראנים למדו היכן אפשר ללחוץ, ובישראל מבינים שהפור עלול ליפול שוב בלבנון - הזירה שבה ישראל עדיין רחוקה מהכרעה, ושבה כל ירי לצפון עלול להפוך שוב למבחן של משוואות, תגובות ולחץ אמריקני ברגע האמת.
פורסם לראשונה: 23:15, 08.06.26
