הרצוג בנאומו בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
(צילום: משי בן עמי)
נשיא המדינה יצחק הרצוג הצטרף בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" לקריאות הנשמעות בממשלה בשבועות האחרונים לכ-1.1 מיליון הישראלים שטרם התחסנו ללכת ולקבל את הזריקה למרות חששותיהם, בצל העלייה המתמשכת בתחלואת הקורונה.
הרצוג פתח הבוקר (יום ב') את ועידת הבריאות הנערכת בהיכל התרבות בתל אביב בהתייחסות לגל התחלואה הנוכחי: "אנחנו פותחים את הוועידה הזו במילים ששוב הפכו להכרחיות. אחוז מתחסנים, תו ירוק, מקדם הדבקה ועוד מושגים שעד לפני שנה וחצי לא נכללו באוצר המילים של אף אחד או אחת מאיתנו".
2 צפייה בגלריה
הנשיא הרצוג. "המגפה לא נגמרה, אולי כי לא השכלנו ללמוד את חשיבות הערבות ההדדית"
(צילום: משי בן עמי, AFP)
הנשיא הדגיש כי מגפת הקורונה לא נעלמה, "לא בעולם ולא בישראל", וציין כי ייתכן שהדבר נובע מכך "שעוד לא השכלנו ללמוד את השיעור החשוב ביותר שהיא מלמדת אותנו, השיעור בחשיבותה של הערבות ההדדית. לא הערבות ההדדית שהיא צמד מילים גבוהות, לא הערבות ההדדית שהיא ביטוי נשגב, אוטופי כמעט, להתנהלות של חברה. ערבות הדדית במובן הפשוט ביותר, היומיומי ביותר – זו שעל פיה אנחנו מתחסנים, לא רק כי זה שומר עלינו, אלא כי זה שומר טוב יותר על המשפחה שלנו, על ההורים שלנו, על העמיתים שלנו בעבודה".
הרצוג פנה בדבריו לאותם סרבני חיסונים והדגיש כי הוא מבין את חששותיהם: "אני מבין ומכבד את מי שיש לו דעה אחרת ומי שהפעולה הפיזית של החיסון מפחידה אותם, קשה להם. ויש מי שקשה להם המחשבה על להכניס חומר זר לגוף, חומר שעוד לא עברו שנים של מחקרים והוכחות מאז שהתחלנו להשתמש בו.
"אם אתם חוששים תתייעצו ותנסו לקבל מענה אישי אצל רופא או רופאת המשפחה. אבל, התחסנות המונית, זו הפעולה שנחוצה לנו עכשיו. לא רק בשביל להגן כל אחד ואחת על עצמנו, אלא בשם הערבות ההדדית האנושית שנדרשת מאיתנו, בשגרה ובטח במצבי חירום. ערבות הדדית שהיא הבנה ששמירה על ההנחיות והתחסנות שומרות על המוחלשים ביותר בחברה. אם כל מי שיכול להתחסן יתחסן, אז גם מי שמסיבות רפואיות אינם יכולים להתחסן, יהיו מוגנים יותר".
נדב איל על הזינוק בתחלואה
(צילום: משה מזרחי)
הנשיא הדגיש כי בנוסף ל"התחסנות המונית", על הישראלים להקפיד על ההנחיות השונות, כמו עטיית מסכה במקומות סגורים. "אם כולנו נקפיד על ההנחיות יש סיכוי טוב יותר ששנת הלימודים הבאה תיפתח כסדרה ואפשר יהיה לשמור על רצף רגשי, לימודי וחינוכי. כי פגיעה ברצף הזה אומנם משפיעה על כל הילדים ובני הנוער בישראל, אבל היא משפיעה יותר על מי שאין להם את הציוד המתאים בבית ללמידה מרחוק על מי שההורים שלהם לא יכולים להרשות לעצמם מורים פרטיים שישלימו פערים. על התלמידים הפגיעים והרגישים שמשלמים מחיר רגשי כבד בגלל הבדידות, המרחק וחוסר הוודאות".
הרצוג ציין בדבריו גם את חשיבות שמירת הכלכלה פתוחה, אחרי תקופה ארוכה של הגבלות שפגעו בה קשות. "הסגירה של הכלכלה – של מקומות התעסוקה, התיירות והבילוי – פוגעת בכולנו, אבל היא פוגעת יותר במי שלא יכולים להרשות לעצמם להפסיד ימי עבודה בגלל בידוד, במי שאין להם רשת ביטחון כלכלית שבעזרתה אפשר להמשיך ולכלכל את עצמך או את המשפחה במשך כמה חודשים ללא עבודה. להחזיר את חיי הכלכלה של ישראל למה שהיו לפני המשבר היא משימה לאומית והיא משימה של ערבות הדדית. כדי שכולם, לא משנה לאיזה מעמד חברתי-כלכלי הם שייכים, יוכלו לחזור ולהתפרנס בכבוד".
עוד אמר הנשיא: "אחד הביטויים שהשתרשו בשיח על הקורונה ברחבי העולם הוא Nobody is safe Until everyone is safe. אף אחד לא יהיה בטוח מפניה עד שכולנו נהיה בטוחים מפניה. זו המשמעות העמוקה ביותר, אבל גם הבסיסית ביותר, של הערבות ההדדית שדורשת מאיתנו המגפה. זה לא עניין ליחידים, זה לא עניין רק למשפחות או קהילות, זה אפילו לא עניין רק למדינות. זה נכון גם לעולם כולו".
את נאומו בפתח הוועידה חתם הנשיא בדברי שבח לעובדי מערכת הבריאות "המצוינת" כלשונו – וקרא לחזקה באמצעות תקציבים ותקנים רבים יותר. "חשוב להזכיר את הלב הפועם שלה (של מערכת הבריאות), צוותים רפואיים, ועובדות ועובדים הכי טובים שיש, שלעתים פועלים בעומס קיצוני, שחשוב לתת לו מענה. מערכת בריאות שזקוקה לחיזוק, לתמיכה, לתקצוב ולתקנים נאותים. במיוחד בכל הנוגע לצמצום הפערים בין פריפריה למרכז, הן בנגישות לשירותי בריאות והן באיכות השירותים הניתנים".
