82 שאילתות הפנו חברי הכנסת למשרד ראש הממשלה במהלך כהונת הכנסת ה-25. רק 18 מהן זכו לתשובה. 64 שאילתות - כמעט ארבע מתוך חמש - נותרו ללא מענה. כך עולה מבדיקת אתר "שקוף" במסגרת פרויקט "מיניסטרמטר", הבודק את התפקוד המקצועי של השרים במספר מדדים קבועים.
78 מהשאילתות היו רגילות וארבע נוספות אושרו בידי יו"ר הכנסת כשאילתות דחופות. לאורך 44 החודשים שנכללו בבדיקה השיב משרד ראש הממשלה, בממוצע, על שאילתה אחת בכל כחודשיים וחצי. שיעור המענה הכולל עמד על 22% בלבד.
ראש הממשלה נשאל גם על רעייתו. בנימין ושרה נתניהו
בין עשרות השאילתות שלא נענו נמצאת שאילתה שהגיש ח"כ יואב סגלוביץ' פעמיים, בנושא אבטחתו של יאיר נתניהו בחו"ל. הראשונה הוגשה ב-31 בדצמבר 2024 בעקבות דיווחים על החלטה להגביר את האבטחה סביב בנו של ראש הממשלה. סגלוביץ' ביקש לדעת מדוע לא התקבלה המלצת הוועדה המייעצת להגביל את תקופת האבטחה לחצי שנה ולהעבירה ליחידת "מגן". ב-11 ביוני 2025 הגיש אותה סגלוביץ' פעם נוספת - וגם אז לא התקבלה תשובה.
גם ארבע שאילתות שעסקו בפרשת "קטאר-גייט" לא זכו לתגובה רשמית של משרד ראש הממשלה.
במאי 2025 הפנה ח"כ גלעד קריב שאלה לראש הממשלה בנוגע ליועצו הקרוב יונתן אוריך: "66 ימים עברו מאז יונתן אוריך, יועצך הקרוב, הודה שקיבל כסף מקטאר. רצוני לשאול: מדוע טרם פיטרת אותו?". עד מועד הבדיקה לא התקבלה תשובה.
ללא מענה נותרו גם השאילתות "קמפיין סיוע לקטאר על ידי אנשיו של ראש הממשלה נתניהו" ו"מעורבות אלי פלדשטיין בפעילות עבור קטאר", שהגישה ח"כ נעמה לזימי, וכן "יועציו הבכירים של ראש הממשלה בנו קמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר", שהגיש סגלוביץ'.
בשאילתה אחרת ביקש קריב מנתניהו להתחייב כי ממשלתו תציית לפסיקת בג"ץ. השאילתה הוגשה לאחר שנתניהו נשאל בריאיון ל-CNN אם יציית לפסק הדין במקרה שבג"ץ יפסול את החוק לביטול עילת הסבירות - וסירב להשיב. "האם ממשלתך תציית לפסיקת בג"ץ במידה ויפסול את החוק לביטול עילת הסבירות?", שאל קריב. תשובה רשמית לא התקבלה.
שתי שאילתות נוספות שלא נענו הוגשו בידי ח"כ עופר כסיף ועסקו באלימות מתנחלים ובטרור יהודי. ביולי 2025 שאל כסיף אם בכוונת ראש הממשלה להורות לארגוני הביטחון לקדם הכרזה על ארגוני מתנחלים כארגוני טרור. בשאילתה הוא התייחס לעלייה בהיקף האלימות מצד מתנחלים מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה.
במאי 2026 הגיש כסיף שאילתה נוספת בנושא פעילות השב"כ לסיכול טרור יהודי. בעקבות פרסום ב"הארץ", שלפיו ראש השב"כ דוד זיני מונע את הגדרתם של אירועי אלימות נגד פלסטינים כטרור, ביקש כסיף לדעת כמה אירועים הוגדרו כטרור וכמה כ"חיכוך". גם השאילתה הזאת לא נענתה.
שאילתות נוספות שלא נענו עסקו בפירוק הגוף במטה לביטחון לאומי שעסק במשבר האקלים, שעליו שאל ח"כ יוראי להב-הרצנו; בהתפלגות הוצאות הממשלה בין ערוצי הטלוויזיה השונים, שעליה שאל קריב; בהתערבותה של שרה נתניהו במערך ההסברה של ישראל בזמן המלחמה, שעליה שאל ח"כ נאור שירי; ובדיווחים על מצבו הבריאותי של ראש הממשלה.
לשכת ראש הממשלה מסרה בתגובה: "לא נתייחס".
