יום ראשון, דקה לארבע, נחתה בטלפונים של הכתבים הפוליטיים הודעה בלתי צפויה. בשעה שהקשב מופנה לחיבור מתבקש כמעט בין יו"ר ישר! גדי איזנקוט לבין נפתלי בנט שמוביל בסקרים, הודיע בנט רשמית: אני חובר ללפיד.
למהלך המפתיע לא קדמה הכנה כמקובל. לא הדלפה על פגישה לילית, לא תרחיש שנשתל אצל אחד הכתבים כאפשרות גם אם הצדדים יכחישו אותה בעת הפרסום. זה קרה בעיקר כי המגעים שהתקיימו באופן מואץ בין לפיד לבנט, התנהלו בדיסקרטיות גדולה לבקשת לפיד. גם כשהיו מי שהציעו לשדר הכנה - אצל לפיד התנגדו בתוקף.
( צילום: ליאור שרון)
4 צפייה בגלריה
לפיד דימם בסקרים, ומיהר לחתוך הפסדים. עם בנט ביום ההכרזה
(צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
לא מעט פרשנויות כבר נכתבו על הצעד המפתיע של בנט ועל המשמעויות, שלא כולן הספיקו להתברר בזמן הקצר שחלף. מי שבנה את עצמו כימין עשה לאחרונה מספר מהלכים שהעלו כמה סימני שאלה גדולים. למה ואיך קרה החיבור שיצר משוואה הפוכה מזו שאליה חתר בנט, כשהסביר שאת נתניהו חייבים לנצח מימין? כיצד קרה שבתפקידים הבכירים שיבץ אמנם דמויות מנוסות ומקצועיות, אבל שנחשבות לסדין אדום בימין? קודם את היועץ האסטרטגי הבכיר ליאור חורב שידוע כמתנגד חריף של הימין, ואז את עמי אשד, לשעבר מפקד מחוז ת"א במשטרה, לאחראי על טוהר הבחירות.
כנראה שבכל הנוגע למינויים הללו, בנט סירב לשרת את תומכי נתניהו - והחליט לפנות לאנשי ימין שפחות מתקשים עם הדמויות המוזכרות. אלא שסביב תוכנית העל להתאחד עם לפיד, יש לא מעט שאלות פתוחות.
"אני מתקדם"
גורמים המעורים במתרחש בשלוש המפלגות - של איזנקוט, לפיד ובנט - מספקים גרסה דומה על איך התנהלו הדברים, בשינוי קל אך משמעותי. מכל הגרסאות עולה שלפיד חתר לחיבור מיידי עם איזנקוט או בנט, כשבסוף בנט הוא זה שחתך וחתם.
בשבועות האחרונים סובל לפיד מנתונים לא מחמיאים בסקרים בלשון המעטה, אולי הכי פחות מחמיאים מאז נכנס לפוליטיקה ובנה לעצמו בייס יציב שגם ביום הכי רע לא ירד מעשרה מנדטים.
הוא קורא את התמונה ורואה איך שני השחקנים החדשים-ישנים, איזנקוט ובנט, עומדים על הקווים ומתקוטטים על כל קול בשעה שהוא עסק בעבודה סיזיפית וכפוית טובה במליאה ובוועדות וספג פגיעה אלקטורלית כמעט אנושה.
לפיד, שפיתח מיומנויות פוליטיות עם השנים, הבין שהמומנטום לטובתו של איזנקוט והמיצוב של בנט כראש הגוש עשויים לעלות לו ביוקר ומיהר לחתוך הפסדים. אם היה ממתין לסקר שבו היה צונח מתחת לאחוז החסימה, תג המחיר היה יורד משמעותית ואיתו גם האפשרויות הלאה.
אצל איזנקוט ידעו שבנט שואף לחיבור אבל מסרב לחזר אחריו. באופן מוזר בנט אף הפגין כלפיו נוקשות וחשב שזו הדרך העדיפה. יותר מפעם אחת העביר מסר חד: "אני מתקדם". עם או בלי קשר, איזנקוט החליט להתקדם גם הוא. לבד. לנסות לפנות לקולות הפריפריה, המזרחיים, לפרוץ מעגלים חדשים.
הניסיונות שלא צלחו לאיחוד משולש
מעט אחורה בזמן: ניסיון ראשון לחבר את הצלעות והקודקודים של המשולש שאינו שווה צלעות, נרקם לפני כחודשיים.
איזנקוט פרסם בתקשורת את תוכניתו להקים מפלגה אחת עם בנט ולפיד. לפיד ובנט שמעו על היוזמה והגיבו בביטול. "מי שרוצה חיבור כנה, לא עושה את זה בתקשורת", אמרו אז והנושא התמסמס. בפגישות פנים מול פנים מול איזנקוט הם אימצו גישה אחרת.
בנט ביקש מאיזנקוט "בוא נחתום אנחנו ואז נלך ללפיד". לפיד ביקש אותו דבר, "נחתום אנחנו ואז נלך לבנט". היוזמה גוועה עוד לפני שנולדה וכל שחקן המשיך הלאה לבדוק את כוחו בשטח.
4 צפייה בגלריה
אין מי שיאגף את נתניהו מימין, ואין אף אחד מיאיר גולן ועד המרכז
(צילום: יאיר שגיא, מפלגת הדמוקרטים)
גורמים שמעורים בפרטים סיפרו השבוע כי הסיבה שבנט דהר קדימה ועשה מהלך כל-כך מפתיע הייתה כי לפיד טען בפניו שהוא במו"מ עם איזנקוט שנמצא לקראת סגירה, ואם בנט רוצה אותו - כדאי להזדרז. במפלגת ישר! של איזנקוט מכחישים מכל וכל את הדבר וטוענים כי לא היה מעולם מו"מ על חיבור בין איזנקוט ללפיד.
אלא שבנט, שרצה לשפר את מעמדו בגוש ולהכריע כמה שיותר מהר את הקרב על זהות המועמד שייכנס לקרב ראש בראש מול נתניהו, סגר את העסקה - כנראה שלא בלב שלם אלא יותר מחוסר ברירה. הוא מבין את הנזק לקהל שביקש לגייס, ואת האירוע שהוצנח על הציבור והתקשורת ללא הכנה הכרחית.
ההודעה שתפסה בהלם מוחלט חלקים גדולים בציבור עשתה את אותו אפקט גם בקרב המפלגות האחרות בגוש. ערב יום העצמאות ערכה אחת המפלגות בגוש סקר עומק גדול אצל סוקר מוכר, שבו נבדק גם התרחיש הדמיוני שבנט ולפיד רצים יחד.
התוצאה הייתה כזו: חיבור של אחד ועוד אחד במקרה כזה שווה 1.5 - ובנוסף מעביר את הציונות הדתית את אחוז החסימה, לוקח שני מנדטים מהגוש ומחזק את הליכוד. יועצים שישבו סביב השולחן עוד ביום ראשון בבוקר אמרו שחיבור בין השניים הוא מדע בדיוני. אם לפיד ובנט עשו סקרים - והם כנראה עושים - הם יודעים שאין לזה היתכנות.
כמה שעות לאחר מכן, התרחיש שנחשב למדע בדיוני קיבל תוקף חלוט. קודם בהודעת ווטסאפ לקונית, ואז בהכרזה רשמית במלון בהרצליה. מאז, אצל בנט ולפיד לוחצים על איזנקוט להצטרף.
השניים סבורים שאם המפלגה המשותפת תעבור במספרים מובהקים את נתניהו, יווצר סחף שיקבע עובדות בשטח, יעניק למפלגה ולבנט מעמד בינלאומי ויפתח את המשחק באופן חד וברור יותר. אצל איזנקוט חושבים הפוך. כל עוד נתניהו לא סידר את הגוש ולא ברור מה הוא הולך לעשות - החיבור יוצר מצב בעייתי.
איזנקוט סבור, אם תרצו דוגמה מעולם הכדורגל, שלפיד ובנט פתחו עבור נתניהו את אגף שמאל וגם את אגף ימין. מרגע שבנט נצמד ללפיד, יש כעת מקום למפלגה חדשה כמו ליכוד ב׳ בימין המתון, כזאת שאולי גם תחבור לנתניהו בסוף. ובאגף שמאל, הם פינו את המגרש משום שמיאיר גולן ועד המרכז אין אף מפלגה באמצע.
לטענת בנט, שחוזר על זה שוב ושוב, הימניות שלו לא מוטלת בספק. הוא לא שבר שמאלה, זה לפיד ששבר ימינה. השאלה אם את המסר הזה אפשר להעביר לציבור הימני באופן אמין.
כעת השאלה לאן הולך החיבור הזה. איזנקוט כך נראה, כבר לא "יבוא בטוב" כמו ששאף בנט כשיצא להרפתקה. לשיטתו של איזנקוט, גם אם לא אמר את זה פומבית, אם כוונותיהם היו טהורות - הם היו צריכים להתקשר כבר בשלב המו"מ ביניהם, ולא להעמיד אותו במצב שבו הוא מדבר עם בנט על האירועים המתוכננים בשיחת טלפון, כשמקביל יוצאים הפושים על החיבור שנרקם.
מצד שני, חוסר האמון ניכר. סביר להניח שבנט ולפיד ראו באיזנקוט גורם שיהיה לו עניין להדליף ולהרוס את השותפות, כי הוא לא מאמין בתזמון.
עוד מוקדם להעריך איך ייראה הגוש חצי שנה קדימה, ביום הבוחר. מה שברור הוא שלסקרים הבאים ולדינמיקה הפוליטית שתתפתח יהיה תפקיד מכריע באיך יחתמו הדברים.
