על רקע הבחירות הקרבות לכנסת, בעולם מסקרים היום (ראשון) בהרחבה את ההצהרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיה ישראל שוללת את מסמך 15 הנקודות של מועצת השלום לעזה. "מדובר בקרע פומבי נדיר עם טראמפ, שלצד נתניהו ניהל שותפות מסחררת ולעיתים בלתי צפויה", נכתב ב"ניו יורק טיימס". בהמשך הכתבה צוין כי רה"מ נתניהו "מתמודד עם מערכת בחירות קשה", וכי למרות שהבטיח "ניצחון מוחלט" על חמאס לאחר טבח 7 באוקטובר - ארגון הטרור עדיין שולט בחלקים מהרצועה.
גלריה
קרע בין הצדדים? נתניהו דחה את המתווה של מועצת השלום לעזה
(צילום: Jack GUEZ / AFP, רויטרס/REUTERS/Evelyn Hockstein, חיים צח לעמ)
ההצהרה של נתניהו - ששולל את מסמך 15 הנקודות לעזה
(צילום : רועי אברהם, לע״מ)
ב"טיימס" הזכירו את הפסקת האש הראשונית בין ישראל לחמאס, בתיווך ארה"ב, שהושגה באוקטובר אשתקד, אך ציינו כי היא רק "דחתה לשלב מאוחר יותר כמה מהשאלות הקשות ביותר - בהן שליטת חמאס ברצועה". על פי תוכנית השלום של טראמפ לעזה, חמאס אמור לוותר על נשקו - דרישה מרכזית של ישראל. אלא שהתנגדות מזוינת לישראל, כך נכתב, היא עיקרון מרכזי בתפיסה של ארגון הטרור.
ברשת BBC צוין בהקשר לתוכנית הנוכחית לעזה כי חודשים ספורים לפני הבחירות בישראל - "לא סביר שראש הממשלה ירצה להעניק ויתורים". בכתבה הוזכר כי השר לביטחון לאומי התנגד לתוכנית, ונכתב כי חברי קואליציה מהימין הקיצוני קוראים להצביע מחדש בקבינט על התוכנית לעזה - ולסיים עם זה.
ב-CNN נטען כי הקואליציה הימנית של רה"מ נתניהו מפגרת בסקרים לקראת הבחירות, וכי "שרים בכירים בממשלה אותתו כי הם מעוניינים להרחיב את השליטה. חברי קבינט מהימין הקיצוני בירכו על דבריו של נתניהו". בכתבה צוטט גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאמר כי "צה"ל אינו יכול לסגת אפילו מילימטר אחד ברצועת עזה".
מפת הרצועה לפי התוכנית האמריקנית לסיום המלחמה, שפורסמה באוקטובר אשתקד
(צילום: THE WHITE HOUSE)
ב-NBC נכתב כי נתניהו "מתמודד עם מאבק פוליטי פנימי על הישרדותו לקראת הבחירות הצפויות באוקטובר, כאשר שאלת מעמדם של המלחמות בעזה ובאיראן צפויה להיות גורם מכריע". בכתבה הוזכר כי הדחייה הפומבית של תוכנית השלום, שטראמפ הציג שוב ושוב כהישג מרכזי במדיניות החוץ שלו, מגיעה לאחר חודשים של מתיחות גוברת בין הבית הלבן להנהגה בישראל סביב איראן.
"20 הנקודות" - כן. "15 נקודות" - לא.
בחודש אוקטובר אשתקד הסכימה כאמור ישראל ל"תוכנית 20 הנקודות" של טראמפ לסיום המלחמה בעזה, שפורסמה מיד בסיום פגישה שקיים עם נתניהו. התוכנית כללה אז בין היתר את שחרור החטופים שנותרו בשבי חמאס, הפסקת אש, הכנסת סיוע לרצועה - והבטחה שישראל לא תכבוש או תספח את עזה. על פי הפרטים שפורסמו אז, ככל שהכוח הבינלאומי יבסס שליטה ויציבות, צה"ל ייסוג על פי אבני דרך ותנאים שייקבעו בין צה״ל, הכוח הבינלאומי, מדינות ערב וארה״ב, עד למסירה מלאה של רצועת עזה לידיהם. עוד צוין כי יישמר רק נוכחות היקפית ביטחונית עד שיובטח לחלוטין שאין איום טרור מצד רצועת עזה.
אלא שכעת ישראל דחתה כאמור את התוכנית החדשה, שכוללת 15 נקודות, ופורסמה לפני כשבוע וחצי. מועצת השלום לעזה פרסמה את "מפת הדרכים" ליישום התוכנית - המציבה תהליך הדרגתי, מוגבל בזמן ומפוקח בינלאומית, לפירוק ארגוני הטרור והמיליציות מנשקם ולנסיגה ישראלית מלאה מהרצועה. בהצהרה שבה שלל את התוכנית הדגיש נתניהו כי "צה"ל לא יבצע נסיגה כלשהי עד פירוק חמאס מנשקו". הפרטים המלאים של התוכנית שישראל קיבלה - וזו שלא:
התוכנית שישראל סירבה לקבל
התוכנית הנוכחית, שכוללת כאמור 15 נקודות, מציינת כי על כל הצדדים לאשר מחדש את מחויבותם לתוכנית המקיפה של הנשיא טראמפ להשגת שלום בעזה. "באמצעות תהליך זה שואפים הצדדים לשים קץ למעגל ההרס, להבטיח את השלמת הנסיגה הישראלית מרצועת עזה, להשיב את החיים למסלולם, לאפשר ממשל פלסטיני, שיקום, ביטחון, התאוששות ופיתוח כלכלי, לשקם את הקבוצות שנפגעו ולהקל על פתיחת מסלול מדיני אמין שיוביל להגדרה עצמית ולהקמת מדינה", נכתב בתוכנית.
הסעיף השני קורא לישראל להשלים ללא דיחוי את כל ההתחייבויות שנותרו לה במסגרת הסכם שארם א-שייח, ובפרט את הפסקת הפעולות הצבאיות. לצד זאת, נכתב, חמאס והפלגים הפלסטיניים ישלימו את הפסקת כל הפעולות הצבאיות בהתאם להסכם שארם א-שייח ולתוכנית השלום. במקביל, לוח הזמנים ומנגנוני היישום של מפת דרכים זו, יוכנו תוך 14 ימים לאחר שכל הצדדים יאשרו אותה, כשניתן יהיה להאריך תקופה זו בהחלטת ועדת האימות הבינלאומית (IVC). עם השלמת לוח הזמנים ומנגנוני היישום, הוועדה לניהול עזה (NCAG) תיכנס לרצועה ותתחיל למלא את אחריותה.
נתניהו הדגיש: "נסיגה - רק אחרי פירוק חמאס מנשקו". מחבלי חמאס בעזה
(צילום: REUTERS/Ramadan Abed)
הסעיף השלישי נוגע לכך שהמעבר לשלב הבא יהיה מותנה בהשלמה מאומתת של ההתחייבויות שנקבעו בשלב הקודם. ועדת האימות הבינלאומית (IVC) תעקוב אחר כל הפרה מצד שני הצדדים באמצעות מנגנון פיקוח משופר. בסעיף הרביעי נכתב כי חמאס, ויתר הפלגים, מסכימים שכל תפקידי הממשל האזרחי והביטחון ברצועת עזה יועברו לוועדה לניהול עזה, בהתאם לתוכנית המקיפה של הנשיא טראמפ. הם גם מצהירים כי הוועדה לניהול עזה תהנה מעצמאות מלאה במילוי אחריותה, וכי הפלגים לא יתערבו בענייניה במהלך תקופת המעבר.
לאחר שהוועדה הלאומית לניהול עזה תקבל לידיה באופן מלא את אחריותה ברצועת עזה, כך נכתב בפרטי התוכנית, היא תבטיח את המשכיות פעילותם של המוסדות האזרחיים והשירותים הציבוריים. "הוועדה לניהול עזה תפעל להעריך את ההתחייבויות הלגיטימיות כלפי ספקים, קבלנים וגורמים נוספים - עד לסכום כולל שלא יעלה על 400 מיליון דולר, ולטפל בהן", צוין. הסעיף השישי קובע כי רצועת עזה תנוהל בהתאם לעיקרון של "רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד". הסעיף השביעי קובע כי שוטרים שעברו הכשרה חדשה ישולבו במבני המשטרה הקיימים, וכי כל אנשי המשטרה יעברו הליך מיון ובדיקה מקיף.
באשר לפירוק הרצועה מנשק, נכתב בסעיף השמיני כי תהליך של הוצאה משימוש ואחסון של נשק כבד, אתרי ייצור אמצעי לחימה, מחסני נשק ומנהרות - "יחל לאחר השלמת ההתחייבויות שנותרו במסגרת הסכם שארם א-שייח, כניסת הוועדה לניהול עזה לרצועה ופריסת כוח הייצוב הבינלאומי". עוד נכתב כי התהליך יהיה קשור לנסיגה ישראלית הדרגתית מהאזורים הנמצאים בשליטתה ברצועת עזה ולפירוק מנשקן של המיליציות החמושות. "יישום מפת דרכים זו, לרבות סוגיית הנשק וסעיפים נוספים בתוכנית השלום המקיפה, ייצור תנאים מתאימים למסלול אמין לקראת השגת הגדרה עצמית פלסטינית והקמת מדינה", צוין.
הסעיף הבא בתוכנית קובע כי כלי נשק אישיים ברצועת עזה יהיו כפופים להוראות החוקים הפלסטיניים הרלוונטיים. בנוסף, כלי הנשק של המיליציות יוצאו משימוש ויאוחסנו תחת סמכותה של הוועדה הלאומית לניהול עזה. חברי המיליציות הללו לא ישולבו בשירותי הביטחון והמשטרה. עוד צוין בתוכנית כי ייחתם הסכם שלום בהתאם לנורמות ולחוקים הפלסטיניים, והוא יכלול התחייבויות להפסקה מיידית של האלימות הפנימית, להימנעות ממעשי נקם, מהפגנות כוח, ממצעדים צבאיים ומהפגנות חמושות.
כוח הייצוב הבינלאומי הזמני, כך צוין, ייפרס ברצועת עזה כדי להפריד בין הכוחות הישראליים לבין האזורים הנתונים לשליטת הוועדה לניהול עזה. כוח הייצוב לא יבצע משימות שיטור או משימות הקשורות לחברה הפלסטינית. בנוסף, הוא יפקח על עמידת כל הצדדים בהפסקת האש, יכשיר את המשטרה הפלסטינית, יבטיח את ההגנה על הסיוע ההומניטרי והאספקה החיונית לרצועת עזה ואת העברתם, ויסייע לוועדה לניהול עזה, לבקשתה, בכל משימה אחרת שאינה קשורה לשיטור.
סעיף נוסף קובע כי הכוחות הישראליים ישלימו את נסיגתם ההדרגתית מרצועת עזה בהתאם ללוח זמנים שיוסכם עליו, באופן העולה בקנה אחד עם סעיף שמונה של מפת דרכים זו ובהתאם לתוכנית המקיפה של הנשיא טראמפ, הכוללת התחייבות שלא לכפות על איש לעזוב את הרצועה.
בסעיפים האחרונים נכתב כי הוועדה הלאומית לניהול עזה (NCAG) תהיה אחראית לטיפול באירועי ביטחון פנים, וכי יישום שיקום רצועת עזה והעמדת המשאבים והמימון הנדרשים יתבצעו בהתאם לתוכנית וללוח זמנים שיוכנו ויפוקחו על ידי מועצת השלום והוועדה לניהול עזה, בהתאם לחוקים הרלוונטיים ולסטנדרטים הבינלאומיים.
התוכנית שישראל קיבלה בעבר
בסוף השנה שעברה קיבלה ישראל כאמור את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ לסיום המלחמה בעזה. אותה תוכנית קבעה כי רצועת עזה תהפוך לאזור מפורז וחופשי מטרור, שלא יהווה איום על שכנותיה; רצועת עזה תפותח מחדש לטובת תושביה, שסבלו די והותר; וכי אם שני הצדדים יסכימו להצעה - המלחמה תסתיים מיד. "כוחות צה״ל ייסוגו לקו שסוכם כדי להתכונן לשחרור החטופים. בתקופה זו יופסקו כל הפעולות הצבאיות, כולל הפצצות אוויריות וארטילריות, וקווי הלחימה יוקפאו עד שיתקיימו התנאים לנסיגה הדרגתית ומלאה", נכתב אז.
בנוסף, בהסכם נקבע כי תוך 72 שעות מהרגע שישראל תכריז פומבית על קבלת ההסכם, יוחזרו כל החטופים – החיים והמתים, וכי לאחר מכן תשחרר ישראל 250 אסירי עולם ועוד 1,700 עזתים שנעצרו אחרי 7 באוקטובר 2023, כולל כל הנשים והילדים שנעצרו בהקשר זה. על פי התוכנית שאושרה אז, לאנשי חמאס המתחייבים לדו-קיום ושלום תוענק אפשרות להנחת נשקם ולקבלת חנינה. לצד זאת, מי שירצה לעזוב את רצועת עזה יקבל אפשרות של מעבר בטוח למדינות קולטות.
עם קבלת ההסכם, כך נכתב, יוזרם מיד סיוע מלא לרצועת עזה, בהיקפים גדולים לפחות כמו שנקבע בהסכם ב-19 בינואר אשתקד, כולל שיקום תשתיות (מים, חשמל וביוב), שיקום בתי חולים ומאפיות, והכנסת ציוד לפינוי הריסות ולפתיחת כבישים. חלוקת הסיוע תתבצע דרך האו״ם וסוכנויותיו, הסהר האדום וגופים בינלאומיים נוספים שאינם קשורים לאחד מהצדדים. פתיחת מעבר רפיח לשני הכיוונים תעשה לפי אותו מנגנון.
בתוכנית נקבע כי רצועת עזה תנוהל באופן זמני על ידי ועדה פלסטינית טכנוקרטית וא-פוליטית שתספק שירותים יומיומיים ותפעל תחת פיקוח של גוף מעבר בינלאומי חדש - "מועצת השלום". גוף זה יקבע את המסגרת וינהל את מימון הפיתוח עד שהרשות הפלסטינית תשלים את הרפורמה שלה ותוכל לחזור לשלוט באופן בטוח ויעיל ברצועה. בנוסף, צוין, תוכנית כלכלית של טראמפ לפיתוח עזה תיבנה על ידי פאנל מומחים, ויוקם גם אזור כלכלי מיוחד עם מכסים מועדפים והסדרי גישה שייקבעו עם מדינות משתתפות. בנוסף צוין בהסכם כי איש לא יחויב לעזוב את עזה, וכל מי שירצה יוכל לצאת ולחזור.
באשר לארגוני הטרור ברצועה נכתב אז כי חמאס ופלגים אחרים יתחייבו שלא להשתתף בשום צורה בניהול עזה, כל תשתיות הטרור ייהרסו ולא ייבנו מחדש, ותהליך הפירוז ינוהל תחת פיקוח בינלאומי, כולל תוכנית רכישה חוזרת ושילוב מחדש של לוחמים. בנוסף, שותפות אזוריות יספקו ערבויות לעמידה של חמאס והפלגים בהתחייבויותיהם ולהבטחת שרצועת עזה החדשה לא תהווה איום.
ארה"ב ציינה אז כי תעבוד עם שותפות ערביות ובינלאומיות להקים כוח ייצוב בינלאומי זמני, שייקרא ISF וייכנס בהקדם לרצועת עזה. הכוח יאמן ויתמוך בכוחות משטרה פלסטיניים שיעברו בדיקה, ויתאם את פעילותו עם ירדן ומצרים. הכוח יעבוד עם ישראל ומצרים לאבטחת הגבולות ולמניעת הברחות נשק, תוך הסדרת מעבר מהיר ובטוח של סחורות.
הסעיף ה-16 בהסכם הדגיש כי ישראל לא תכבוש או תספח את עזה. על פי פרטי ההסכם שאושר אז, ככל שהכוח הבינלאומי יבסס שליטה ויציבות, צה״ל ייסוג על פי אבני דרך ותנאים שייקבעו בין צה״ל, הכוח הבינלאומי, מדינות ערב וארה״ב, עד למסירה מלאה של רצועת עזה לידיהם. יישמר רק נוכחות היקפית ביטחונית עד שיובטח לחלוטין שאין איום טרור מצד רצועת עזה. עוד נקבע כי אם חמאס יעכב או ידחה את ההצעה - ההסדר והסיוע ימשיכו באזורים נקיים מטרור שמועברים מהשליטה הצה"לית לכוח הבינלאומי.
בסעיפים האחרונים צוין כי יחל תהליך דיאלוג בין-דתי על ערכי סובלנות ושיתוף כדי לשנות נרטיבים בקרב פלסטינים וישראלים וכדי להדגיש את יתרונות השלום. עוד נכתב כי עם התקדמות פיתוח עזה ועם יישום רפורמת הרשות הפלסטינית, ייווצרו התנאים לנתיב אמין להגדרה עצמית פלסטינית ולמדינה - השאיפה של העם הפלסטיני. בסעיף האחרון צוין: ארה״ב תקיים דיאלוג בין ישראל לפלסטינים להסכמה על אופק מדיני לדו-קיום של שלום ושל שגשוג.
