המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU), שבראשה עומד קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, נחלה תבוסה מרה בבחירות אתמול (ראשון) בשתי מדינות מחוז בגרמניה - ונותרה מחוץ לפרלמנט. במדינת המחוז מקלנבורג-מערב פומרניה המפלגה לא הצליחה לראשונה בתולדותיה לגרוף 5% מהקולות ולעבור את אחוז החסימה. בברלין, שהיא גם מדינת מחוז וגם עיר, זכתה ברוב הקולות מפלגת השמאל האנטי-ישראלית "די לינקה", שתוכל עכשיו לבחור גם את ראש העיר של הבירה.
מי שזכתה בבחירות במקלנבורג-מערב פומרניה היא מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שנחלה בתחילת החודש ניצחון סוחף גם בבחירות במדינת המחוז הגרמנית סקסוניה-אנהלט. אלא שסביר להניח שהמפלגה לא תצליח להרכיב ממשלה באף אחת ממדינות המחוז בשל סירובן של יתר המפלגות לעבוד איתה. אם היא בכל זאת תצליח, זו תהיה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שבה מפלגת ימין קיצוני שולטת במדינת מחוז בגרמניה.
בתוך כך, הקנצלר מרץ נאבק לשמור על כוחו גם ללא חברי מפלגתו. הוא מסר כי תוצאות הבחירות הן "אסון", והצהיר כי בכוונתו להמשיך את קידום הרפורמות שלו בכלכלה. דבריו עוררו את התנגדותם של חברים בקואליציה. ראש ממשלת מקלנבורג-מערב פומרניה המכהנת, מנואלה שווזיג, התרגזה על הדברים שאמר הקנצלר: "נדרשת מידה רבה יותר של ענווה מצידו", טענה בריאיון לתאגיד השידור ARD.
"המצביעים לא הקשיבו בשיעורי היסטוריה"
בינתיים, מפלגת ה-AfD ממשיכה להוביל בסקרים גם במדינות מחוז נוספות, אך כאמור עד כה לא הצליחה להרכיב ממשלה. למרות זאת, מחנה ה"לא אלטרנטיבה לגרמניה" נמצא בחרדה אמיתית. אולריך זיגמונד, המנהיג הכריזמטי והצעיר של אלטרנטיבה שהוגדר בכתבת שער של שפיגל כ"איש המסוכן ביותר בגרמניה", גייס את ההמונים, נסע עם אנשי המטה שלו ומעריציו, חלק לא קטן מהם ניאו-נאצים או אנטישמים ידועים, כיכב בטיקטוק ובאינסטגרם. אם מפרידים בינו לבין האידיאולוגיות שלו ושל המפלגה, אפשר להבין מדוע ההמונים נשרכים אחריו.
החגיגות במטה "אלטרנטיבה לגרמניה", בתחילת החודש
(צילום: AP Photo/Matthias Schrader)
זיגמונד חוגג עם חבריו למפלגה
(צילום: Tobias SCHWARZ / AFP)
הקמת ממשלה על ידי אלטרנטיבה תכניס אותה לתוך המנגנונים, לשליטה על תקציבים, להשלטת מדיניות הגירתית, חינוכית, תרבותית, ספורטיבית, ותיתן לה גישה למידע רגיש - כשהחשש בין היתר הוא היותה פרו-רוסית.
זה אומר, בין היתר, גירוש המוני (כולל מהגרים חוקיים שעברו על החוק) עד ש"מסלול ההמראות ייחרך", כדברי אחד מחברי המפלגה, הכנסת רוסית ללימודי החובה, דילול של לימוד על תקופת הנאצים, דילול תקציבים למוסדות לזיכרון השואה, הרשאה לשימוש בגז מדמיע בבתי ספר "בעייתיים", הפרדה בכיתות לימוד בין ילדים "רגילים" לילדי מהגרים או ילדים עם צרכים מיוחדים, וניסיון לפרק כלי תקשורת ציבוריים עם אוריינטציה שמאלנית ולהחליפם במשפיענים המקורבים למפלגה.
מנואלה שווזיג הוסיפה בריאיון לאחר הבחירות כי המפלגה הצליחה לגרוף קולות רק באמצעות הביקורת שהעבירה על התמיכה שסיפקה גרמניה לאוקראינה במלחמה. גם אזרחי מדינת המחוז הביעו חשש ומתחו ביקורת, ותושב הבירה שוורין אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי "מי שהצביע להם לא הקשיב בשיעורי היסטוריה. כבר היינו במצב דומה בעבר, לפני כמעט 100 שנה. נראה מה יוליד המצב הנוכחי".
