משרד החוץ בסין ביטל היום (ב') בזלזול דיווח בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" ולפיו הממשל בארה"ב נעשה מודאג יותר ויותר מהאפשרות שמנופים סיניים שמותקנים בנמלים אמריקניים, לצורך פריקת סחורות מספינות, עלולים לשמש גם כמתקני ריגול עבור המשטר בבייג'ינג – ואף לספק לו מידע על פעילותו של צבא ארה"ב בנמלים הללו. במשרד החוץ הסיני אמרו כי מדובר בדיווח "פרנואידי יתר על המידה" וכי הוא מטעה את הציבור האמריקני.
9 צפייה בגלריה
נשיא סין שי ג'ינפינג ומנופי הפריקה מתוצרת ארצו. "זה כמו סוס טרויאני"
(צילום :AFP, shutterstock )
9 צפייה בגלריה
מנוף של חברת ZPMC באוקלנד, קליפורניה. אפשר לעקוב אחריו ממטה החברה בשנגחאי
(צילום: shutterstock )
לפי הדיווח שהתפרסם אמש ב"וול סטריט ג'ורנל" גורמים אמריקניים חוששים מהעובדה שהמנופים מהתוצרת הסינית מותקנים ברובם הגדול של נמלי הים בארה"ב – ונושאים עליהם חיישנים מתקדמים למעקב אחר הסחורות ויעדיהן, שעלולים גם לשמש ככלי ריגול חשאיים. גורמים המעורים בפרטים אמרו לעיתון כי החשש הזה ניכר בקרב סוכנויות הביטחון הלאומי של ארה"ב, בכללן הבולשת הפדרלית (FBI). החשש רק גבר בשנתיים האחרונות אחרי שהמנופים הסיניים הותקנו גם בנמלים בווירג'יניה, דרום קרוליינה ומרילנד, שמשמשים בסיסים סמוכים של הצבא האמריקני.
גורמי ביטחון בפנטגון שצוטטו בדיווח השוו את המנופים הללו ל"סוסים טרויאנים". בדיווח הודגש כי לא ברור אם עד כה המנופים אכן שימשו למטרות ריגול, אבל כמה מהגורמים ששוחחו עם "וול סטריט ג'ורנל" סיפרו על תקרית שאירעה ב-2021 ושבמהלכה ערכו סוכני ה-FBI חיפוש על ספינה שהובילה מנוף שכזה לנמל בולטימור – ומצאו על הסיפון ציוד לאיסוף מודיעין. בעיתון ציינו כי לא הצליחו לקבוע איזו פעולה ננקטה בתגובה למציאת ציוד הריגול, אם בכלל.
את המנופים המדוברים מייצרת החברה ZPMC שבבעלות ממשלת סין. זוהי החברה הגדולה ביותר בעולם בתחום ייצור המנופים ומתקני פלדה גדולים אחרים, והיא מוכרת אותם ליותר מ-100 מדינות. גורם אמריקני אמר לעיתון כי כמעט 80% מהמנופים לפריקת סחורות בנמלי ארה"ב הם מתוצרת החברה הזו. הנמלים האמריקניים החלו להשתמש במנופים הסיניים לפני כשני עשורים, בעיקר בשל העובדה שהם זולים יותר ממנופים מתוצרת מערבית אבל נחשבים עדיין לאיכותיים.
9 צפייה בגלריה
מנופים מתוצרת סינית בסיאטל. חשש נוסף הוא ממתקפת סייבר שתשבש אותם - ותפגע בכלכלה
(צילום: Michael Adams / ויקיפדיה)
המנופים לא נבנים לרוב בנמלים עצמם, ומובאים אליהם כיחידה מוגמרת על גבי ספינות משא ענקיות. במקרים רבים הם מופעלים גם על ידי תוכנות מחשב מתוצרת סינית. גורמים אמריקניים שצוטטו בדיווח אמרו כי בכמה מקרים מי שמפעילים אותם הם אזרחים סינים שקיבלו ויזת עבודה זמנית בארה"ב, עובדה שמוסיפה לחשש שהמנופים ישמשו ככלי ריגול. גם דבריו ב-2017 של קינגפנג הואנג, שכיהן אז כנשיא חברת ZPMC, לא תרמו כנראה להרגעת החשש האמריקני: הוא אמר שממטה החברה בשנגחאי ניתן לנטר אחרי כל המנופים שלה ברחבי העולם, על מנת לטפל בבעיות שונות שצצות בהם.
מלבד ריגול, חשש נוסף לפי הדיווח הוא שסין או גורמים אחרים בעלי יכולות סייבר מתקדמות יוכלו להשבית את המנופים, ובכך לשבש משמעותית את הכלכלה האמריקנית שתלויה בהם במידה רבה. "המנופים עלולים להפוך לוואווי החדשה", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" ביל אווינה, בכיר לשעבר במודיעין האמריקני, תוך שהוא מתייחס לענקית הטכנולוגיה הסינית שארה"ב ומדינות אחרות במערב הגבילו משמעותית את פעילותה – מחשש שמוצריה ישמשו למעקב אחר אזרחיהן. "זהו השילוב המושלם של עסק לגיטימי שיכול גם לשמש לאיסוף חשאי של מודיעין".
9 צפייה בגלריה
ביידן ורגע יירוט הבלון הסיני בשמי ארה"ב, לפני כחודש. וושינגטון האשימה: חלק מתוכנית ריגול חובקת עולם
(צילום: רויטרס, AP)
9 צפייה בגלריה
צילום סלפי של טייס אמריקני שנשלח לעקוב אחרי הבלון, לפני היירוט
(צילום: U.S. Department of Defense via Getty Images)
רגע יירוט הבלון הסיני, בשידור חי בטלוויזיה
הדיווח על החשש מהמנופים הסיניים מגיע על רקע המתיחות הרבה בין וושינגטון לבייג'ינג סביב שלל סוגיות הנוגעות לסחר וזכויות אדם, וגם בשל איומיה של בייג'ינג לכבוש את טייוואן. המתיחות רק גברה בחודש שעבר בעקבות תקרית הבלון הסיני הענקי שריחף בשמי ארה"ב במשך ימים ארוכים, בין היתר מעל אתרים צבאיים אסטרטגיים. וושינגטון האשימה שמדובר בבלון ריגול, ושלחה מטוסי קרב שהפילו אותו כשהגיע לאוקיינוס. היא גם עדכנה את בעלות בריתה כי גילתה שבייג'ינג מנהלת בשנים האחרונות מבצע ריגול בעזרת בלונים בשמיהן של לפחות 40 מדינות בחמשת יבשות, בהן אירופה.
בבייג'ינג דחו בתוקף את ההאשמות וטענו שהיה זה בסך הכל בלון לניטור מזג האוויר שנסחף ברוחות. משרד החוץ הסיני טען כי ארה"ב מנצלת את הפרשה להכפשות נטולות יסוד נגד בייג'ינג. בעקבות פרשת הבלון ביטל מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן ביקור חשוב שתכנן בבייג'ינג, אם כי בהמשך הוא נועד עם עמיתו הסיני בגרמניה – ואמר לו שאסור שתקרית שכזו תתרחש שוב.
בשנים האחרונות, יצוין, גורמי ביטחון אמריקניים כבר הצביעו על כמה וכמה מכשירים מתוצרת סינית שמיובאים לארה"ב ועלולים לשמש למטרות ריגול, בהן כאמור מוצרי חברת וואווי ואפילו מערכות שיקוף לבדיקת תיקים. גם העובדה שסין משקיעה הון תועפות בנמלים ברחבי העולם, כחלק ממאמציה להרחבת ההשפעה הבינלאומית שלה, מעוררת דאגה בממשל האמריקני. ב"וול סטריט ג'ורנל" מציינים בהקשר זה שסין כבר עתה מייצרת כמעט את כל המכולות בעולם, ושולטת גם בשירות לניהול נתוני תעבורה ימית.
9 צפייה בגלריה
צבא סין. תקציבו יזנק ב-7.2%, אבל עדיין יישאר נמוך בהרבה מזה של ארה"ב
(צילום: gettyimages)
9 צפייה בגלריה
מושב הפתיחה של הקונגרס העממי של סין, אתמול. חותמת גומי להחלטות שהתקבלו מראש
(צילום: EPA/XINHUA / Rao Aimin)
בתוך כך, וכשברקע החשש שסין עלולה לפלוש לטייוואן בשנים הקרובות, בייג'ינג הודיעה אתמול על הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון שלה: הוא יזנק ב-7.2% ביחס לשנה שעברה ויעמוד על 1.55 טריליון יואן (225 מיליארד דולר). מדובר בעלייה הגדולה ביותר בתקציב הצבא מאז 2019, ואף שהוא קטן משמעותית מתקציב הביטחון האמריקני – שעומד השנה על 800 מיליארד דולר – ההערכות הן שבייג'ינג לא מדווחת על כל ההשקעות הצבאיות שלה, כך שהתקציב האמיתי גדול יותר.
את התקציב חשף ראש הממשלה הסיני היוצא לי קצ'יאנג, בנאום שנשא בפני אלפי נציגים בכינוס הקונגרס העממי של סין – גוף שבו חברים אך ורק חברי המפלגה הקומוניסטית ומשמש כחותמת גומי להחלטות שמקבל מראש המשטר בבייג'ינג. בנאומו אמר לי כי "הניסיונות לדכא את סין" הולכים וגוברים, וכי עליה להגדיל את המוכנות הצבאית שלה "ברחבי העולם".
9 צפייה בגלריה
נשיא סין שי, בכינוס אתמול. יקבל השבוע את המינוי הרשמי לכהונה שלישית בתפקיד
(צילום: AFP )
לי, שכראש הממשלה נחשב למספר 2 בשלטון הסיני, הודח מתפקידו על ידי הנשיא שי ג'ינפינג בכינוס הקודם של חברי המפלגה הקומוניסטית באוקטובר – ובמושב שמתנהל כעת צפוי להיבחר מחליפו, לי קיאנג, בעל בריתו הקרוב של שי. שי עצמו צפוי לקבל בכינוס הנוכחי, ביום שישי הקרוב, את המינוי הרשמי לכהונה שלישית כנשיא, כך שב-2028 יוכל להשלים כבר 15 שנות כהונה. בעשורים האחרונים הוגבלו נשיאי סין לשתי כהונות רצופות לכל היותר, אך ב-2018, כשברקע התחזקותו האדירה של שי, החליטה סין לזנוח את ההגבלה הזו, וסללה את דרכו להישאר בשלטון לתקופה בלתי מוגבלת.
