בסיעות החרדיות לא היו שבעי רצון ממתווה הגיוס שהציג שר הביטחון ישראל כ"ץ הבוקר (שלישי) בוועדת החוץ והביטחון. כ"ץ לא הציג נוסח של חוק הפטור מגיוס חרדים כפי שהובטח לסיעות, ולא הסתיר מיושבי הוועדה, בהם גם חברי כנסת מש"ס ויהדות התורה, את כוונתו לכלול בחוק סנקציות כלכליות אישיות - וכן כאלה שיושתו על הישיבות אם לא יעמדו ביעדי הגיוס.
משפחות חטופים מוחות נגד כ"ץ במהלך הדיון בוועדת חוץ וביטחון
(צילום: סיון חילאי)
חברי הכנסת החרדים מתעקשים לרוקן את החוק מתוכן ממשי, כך שלא יהיו סנקציות משמעותיות במקרה של אי-עמידה במכסות. "סנקציות על ישיבות ולומדי תורה אינן דבר מקובל, ויצריכו אותנו לבחון מחדש את תמיכתנו בחוק המוסכם", אמר בכיר במפלגות החרדיות ל-ynet בזמן שכ"ץ הציג את המתווה בכנסת. "אם החוק יובא כפי ששר הביטחון הציג אותו היום - לא נוכל להצביע בעדו מבלי שייבחן בכובד ראש על שולחנם של גדולי ישראל". הוא הוסיף: "ברור שהנטל ייפול בעיקר על הבחורים הספרדים, דבר שמוסיף לקושי שבחוק המוצע".
גורמים נוספים בקרב החרדים אמרו כי יתקשו להצביע בעד חוק שכזה, וירצו לראות כיצד הציבור החרדי יוכל להמשיך את אורחות חייו ללא הפרעה וללא עיצומים שיוטלו עליו גם ללא גיוס.
עם זאת, חברי הכנסת החרדים בהחלט ישמחו להעביר הצעת חוק, גם אם לא תתאים בדיוק לשאיפותיהם. בסופו של דבר, ההצעה יכולה להסדיר מחדש את מעמד "תורתו אומנותו" הפוטר בני ישיבות חרדים משירות צבאי באופן חוקי, ובכך הם יוכלו לקבל מהמדינה הטבות כלכליות שכיום עומדות בסימן שאלה - מסבסוד המעונות ודמי אברך שהוקפאו, ועד הנחה בתשלום ביטוח לאומי וארנונה.
אך המכשול של חברי הכנסת החרדים יהיה ההנהגות הרבניות של שלוש המפלגות החרדיות - ש"ס, אגודת ישראל ודגל התורה. האדמו"רים שמרכיבים את "מועצת גדולי התורה" של אגודת ישראל כבר הביעו חוסר שביעות רצון מחקיקה שתכלול יעדי גיוס, וגם רבנים שמשמשים כחברים במועצת חכמי התורה של ש"ס פרסמו מכתב בשבועות האחרונים שקורא להתנגד לכל הצעה שכוללת יעדי גיוס ולא פוטרת כל מי שירצה מגיוס באופן אוטומטי.
במכתבם הבהירו הרבנים כי ישנו "איסור חמור לכל שומרי המצוות בין בחורים ובין נשואים, אף אם אינם במסגרת לימודים, להתגייס לצבא או למסלול שירות ותעסוקה, לרבות המסלולים 'החרדיים' שהוקמו או שרוצים להקים".
באשר לגורמי המפלגה שמשתתפים בדיונים על חוק הגיוס, כתבו הרבנים כי "בימים אלה מתנהלים מגעים לחקיקת חוק הכולל יעדי גיוס אשר יעמיד בסכנה רבים מבני הציבור החרדי ליפול לצבא, אשר הינו מקום עקירת התורה". הם קובעים ש"הצעות אלו מהוות הפקרת דמם של אותן נשמות ויביאו נזק וחורבן לכל עולם התורה, ומספר הנופלים לצבא ילך ויתעצם בהיקפים גדולים מאוד".
ריאיון עם מובילי "אחים לנשק" באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר )
סא"ל אורן שביל ותא"ל (במיל') ראם עמינח, ממובילי אחים לנשק, התייחסו הבוקר לניסיונות הקואליציה לקדם חוק השתמטות - בצל נפילתם של תשעה לוחמי צה"ל ברצועה תוך יומיים. "רק בישראל 2025, בזמן שקוברים חמישה חללים בשבוע עקוב מדם, מתכנסת ועדת חוץ וביטחון שהולכת לפטור עשרות אלפי צעירים מגיוס", אמר סא"ל שביל. "זה בלתי נתפס, כמות הציניות וחוסר הרגישות גרועים מהכול. אין להם לב? הם לא שמעו חדשות בשבוע האחרון? הסיטואציה היום היא בלתי נתפסת".
המתווה שהציג כ"ץ
אחרי כמעט חצי שנה של דיונים בחדרים סגורים בין בכירי הקואליציה, השר כ"ץ לא הציג היום כאמור נוסח של החוק כפי שהובטח לחרדים, אלא "עקרונות להשגת היעד של גידול משמעותי בהיקף המשרתים מקרב בני הישיבות לצד הסדרת מעמדם של לומדי התורה, שתורתם אומנותם שדוחים את שירותם".
כ"ץ, שהגיע לדיון ללא נציגי צה"ל, כי הגיע להציג עקרונות "לקידום מתווה שיביא לשילוב עשרות אלפי חרדים בשירות משמעותי בצה"ל, תוך הבטחת התנאים לשמירה על אורח חייהם, במטרה להקל על נטל השירות של חיילי המילואים וחיילי הסדיר והקבע".
לצד העיקרון לשילוב החרדים אמר השר כ"ץ כי לא יקדם חוק שיפגע בעקרון "השמירה על עולם התורה היהודי", שבראייתו "מהווה יסוד מרכזי לקיומנו כאן כעם וכמדינה יהודית בארץ ישראל". הוא אמר: "אני אומר כאן ומודיע - לא אקדם חוק שלא יענה על שני העקרונות האלה כאחד".
כ"ץ אמר כי היעד הראשון של גיוס חרדים הוא 50% מהמחזור השנתי של בני ה-19, שההגעה אליו תהיה מדורגת. בשנה הראשונה, כך לפי מה שגם ציינו בצה"ל, יגויסו 4,800 חרדים, בשנה השנייה 5,700 ואז לדבריו היעד יעלה בהדגה בכל שנה. לצד זאת, יש לציין כי בצה"ל אמרו שהחל מ-2026 יוכל הצבא לקלוט חיילים ללא מגבלה.
למרות העמדה שהציגו בצה"ל, לאחר שנשאל כ"ץ מתי גיוס הצעירים החרדים יעמוד על 50%, הוא השיב כי רק בשנה השביעית. כלומר, רוב החרדים יקבלו פטור מגיוס לפחות עד 2032.
חרדים מפגינים נגד גיוס, בשבוע שעבר
(צילום: מיקי שמידט, שילה פריד)
כמו כן, ציין כ"ץ שכדי לוודא שתהיה עמידה ביעדים, "בניגוד להסדרים קודמים , החוק שמונח כאן מציע סנקציות כלכליות לאי-עמידה ביעדים השנתיים". לדבריו, "ככל שלא תהיה עמידה ביעדים - יחולו הסנקציות על כלל הישיבות בגין תלמיד שמיועד לשירות ביטחון. מי שלא ילמד, ונבדוק את זה בקפדנות, עליו צריך להטיל סנקציות ולא רק על הישיבות, דבר שלא היה". מדבריו של כ"ץ עולה כי יוטלו סנקציות חלקיות וכלכליות בלבד: "אם לא נעמוד ביעדים, נביא בהמשך חוק חדש להטלת כל הסנקציות".
למרות שצה"ל אמר שיוכל לגייס חרדים ללא הגבלה ב-2026, גורמים המעורים בפרטים אמרו ל-ynet בשבוע שעבר כי בלשכת שר הביטחון מתעקשים כי העמדה שתובא תנוסח באופן שצה"ל יוכל לקלוט בלבד ולא "לגייס". הבוקר, כ"ץ יצא נגד עמדת צה"ל, והודה למעשה כי היכולת לגייס חרדים לא תלויה בחוק שיעביר אלא בשיתוף הפעולה מצד ההנהגה החרדית: "יש הבדל בין היכולת לגייס ולקלוט חרדים. היכולת לגייס בפועל תלויה בהסכמת מנהיגי הציבור החרדי. ללא הסדרת יכולת הקליטה נותרת על הנייר".
לצד הפגנות החרדים, בחודשים האחרונים השמיעו הרבנים הבכירים אמירות חריפות נגד הגיוס לצה"ל, בהם של הרב הראשי לשעבר שקרא לזרוק את צווי הגיוס לאסלה. מול אותה התנגדות עיקשת, אמר כ"ץ: "האם שילוב החרדים בביטחון ובכלכלה זה נחוץ? חד-משמעית כן. האם זה אפשרי? רק בדרך אחת - בהסכמה".
