בחלקה הצבאית בבית העלמין בעתלית הובא הערב (ראשון) למנוחות תושב היישוב סמל-ראשון נועם המבורגר, שנהרג בסוף השבוע מפגיעת רחפן נפץ במוצב בירנית של צה"ל סמוך לגבול עם לבנון. "אני ניצבת עתה נועם מול שיעור שלא יודעת איך אצלח - איך קמים לבוקר בלעדיך", אמרה האם ליאת מעל קבר בנה.
הלווייתו של נועם המבורגר ז"ל
סמ"ר המבורגר, בן 23 בנפלו, היה לוחם טכנולוגיה ואחזקה בגדוד 9 בעוצבת עקבות הברזל (401). הוא נהרג כחודש בלבד לפני השחרור מצה"ל. בתקרית בסוף השבוע נפצע חייל נוסף באורח קשה, ונגד נפצע קל.
יותר מאלף בני אדם ליוו את סמ"ר המבורגר בדרכו האחרונה, על ארונו הונח צעיף אדום של קבוצתו האהובה הפועל חיפה. האב אייל הקריא קדיש על בנו הבכור, וראשון המספידים היה מפקד היחידה סגן-אלוף רותם ברונשטיין. "אנו המומים מנפילתך", אמר המפקד. "לוחמי חטיבת 401 מובילים קרבות בלבנון בנחישות, רבים מחברייך בטנ"א (לוחמי טכנולוגיה ואחזקה )לא הגיעו לכאן כי הם עדיין בלחימה עיקשת".
סא"ל ברונשטיין הוסיף: "בעוד כחודש היית אמור להשתחרר ולהמשיך בקבע. אהבת את השירות הצבאי, ביצוע שלך תמיד היה מלא השראה. היית תמיד למען האחר. כולם אהבו אותך, הושטת יד לכל אחד, אהבת לשרת בפלוגת הטנ"א, היית נחוש לכל משימה. נכנסת עם אינטליגנציה רגשית מיוחדת, תמיד ראית את כולם, היית חבר אמת. קשה לתאר את החלל שנועם השאיר אחריו".
אחר כך דיברו האחיות יובל, עדי ורוני. "נועם אח שלנו, איך הגענו למצב הזה?", אמרו האחות הבכורה רוני. "אתה אמיץ, חכם, האח שהתגייס עם תחילת המלחמה. לא הפסקת לרגע. יכולת לבחור אחרת ולא - עשית שירות מלא באומץ, ממש עד הרגע האחרון. אתה העוגן של כל המשפחה והחברים. גם כשחליתי לא הפסקת לסייע לי לכולנו, תמיד תהיה ההשראה שלנו ואתה תשמור עלינו מלעלה".
יובל אמרה לצד אחותה התאומה עדי: "איך מסכמים ככה חיים שלך? נגעת בכל כך הרבה אנשים, היית רגיש לכל האנשים. אח שלי, אני עדיין לא מאמינה, לא מעכלת שזה אמיתי בכלל או סיוט שלא נגמר. אתה אח שלי הגדול, מי יגן עליי אם לא אתה? מי נועם? רק אתה הצחקת אותי תמיד. אתה בן אדם מדהים, אתה נדיר ברמות שלא פוגשים בחיים, מי ימלא את החור שלנו בלב? אני אוהבת אותך אחי הגיבור אלוף, מתגעגעת מלא לתמיד".
האם ליאת אמרה בדברי ההספד לצד האב אייל: "נועם, אני כותבת ומדברת, הלב לא מאמין. מדברים עליך ולא אליך, וזה קורע את הנשמה. אתה הנשמה של הבית, השקט הפנימי, עוצמה שקטה, חיוך שתמיד מאפיין אותך. הפכת אותנו להורים, עוגן בשביל שלוש אחיות, לנו ולהן. המבט שלך כבר חסר, לימדת אותי מהי אהבה פשוטה, לימדת אותי להקשיב, לימדת אותי מוסיקה ומחשבים".
האם הוסיפה: "חבל שלא אשמע את הצחוק המתגלגל שלך, חבל על כוסות ויסקי שלא נשתה יותר ביחד, חבל על כך הרבה חלומות. נועמקי שלי - גאה בך מאוד. אתה איתי, אתה איתנו, נפיץ את האור שלך לעד. נועם נהרג ואיתו נפצעו חיילים נוספים. אני מבקשת מכולם - שנים של מלחמות פנימיות בתוך מלחמות. בואו נבחר להיות טובים יותר. אין ימין, שמאל ומרכז. רק ככה הצלחנו כעם, הלוואי ונצליח ככה ביחד".
שיר, חברה קרובה של נועם, אמרה: "החיבוק שלך היה מדהים, תמיד סייעת לי, תמיד עזרת לי. היינו בלתי נפרדים, הרמת אותי ואני אותך. תישאר בליבי לנצח".
הסבתא ציפי ינקוביץ מיררה בבכי: "נכדי בבואי אהובי - אתה אינך והלב מסרב להאמין. היית טוב לב, כשמך - לב ענק של נתינה. תמיד ידעת לראות את האחר, עזרת לכולם בלי לבקש דבר. עיניך הכחולות ילוו אותנו תמיד. קשה לחשוב שלא נשמע את קולך עוד. השארת מתנה גדולה - להיות סבתא גאה שלך. אבל המסע היה קצר מדי. תחסר לנו בכל רגע, דמותך כל העת תהיה חקוקה בליבנו לעד".
