במהלך סוף השבוע עוררה חברת התרופות האמריקנית פייזר תשומת לב וגם ביקורת נרחבת בארה"ב בשל הודעתה על האפשרות לזריקת "דחף" שלישית לחיסון הקורונה. מינהל התרופות האמריקני בשיתוף עם המרכז לבקרת מחלות (CDC) הוציא הודעה רשמית ויוצאת דופן שאמרה, בתמצית, כי אמריקנים שחוסנו בשתי זריקות אינם צריכים כל זריקה נוספת בשלב זה, ושזו איננה החלטה של חברות התרופות לקבוע מתי, אם בכלל, יהיה צורך בזריקה כזו.
4 צפייה בגלריה
חיסוני קורונה בתל אביב
חיסוני קורונה בתל אביב
הודעת פייזר עוררה ביקורת נחרבת בארה"ב. חיסוני קורונה בתל אביב
(צילום: AFP)
במסגרת הודעתה, העניק המדען הראשי של פייזר, מיכאל דולסטן, ריאיון ובו הזכיר נתונים מישראל על הדבקות בקרב אנשים שחוסנו בינואר ופברואר, "אחרי חצי שנה, יש סיכוי לסיכון להדבקה עם דעיכתם, הצפויה, של הנוגדנים".
הבוקר (ראשון) ב"ידיעות אחרונות" נחשפו הנתונים שעליהם הסתמך: לאחרונה הציג ד"ר אריק האס את המידע המצטבר במשרד הבריאות על ההדבקות הגוברות בווריאנט דלתא. הנתונים הוצגו בפני הצט"מ, צוות הטיפול במגיפות במשרד. לפי הנתונים, יש מתאם גובר בין מי שהתחסנו מוקדם - בדרך כלל בחודש ינואר - ובין הנדבקים החדשים (שאינם ילדים, שכאמור לא התחסנו).
4 צפייה בגלריה
חיסון קורונה שני בבית אבות בהרצליה
חיסון קורונה שני בבית אבות בהרצליה
סיכוי גבוה יותר להידבק? מבצע החיסונים בבית אבות בהרצליה בחודש ינואר
(צילום: gettyimages)
4 צפייה בגלריה
פרופסור רוני גמזו מתחסן
פרופסור רוני גמזו מתחסן
גם אנשי הרפואה התחסנו בתחילת המבצע. פרופ' גמזו מתחסן באיכילוב
(צילום: מוטי קמחי)
חשוב להדגיש כי גם לפי הנתונים האלה, ההגנה מפני מחלה קשה נשמרת לפי שעה. אחרי הפרזנטציה של ד"ר האס, סברו רבים במשרד הבריאות שהמספרים עודם קטנים למדי מכדי לראות דפוס של ממש, אך בימים האחרונים סבורים במשרד שהתופעה גוברת.
חברת פייזר דיווחה, בשורה שהייתה טמונה עמוק בהודעתה בסוף השבוע, על כך שהנתונים מישראל "תואמים את הניתוח המתמשך של ניסוי השלב השלישי של החברה". ובמילים אחרות - פייזר אומרת שהתחילה לראות הדבקות של מחוסנים בקרב קבוצת הניסוי שלה, אותו ניסוי שבעקבותיו נקבעה יעילותו הגבוהה של החיסון מלכתחילה.
הבעיה המרכזית בניתוח הנתונים היא שבישראל חוסנו אוכלוסיות עם מערכת חיסונית חלשה יותר - קשישים, בעלי מצב רפואי קודם ואחרים - קודם לכן, ומכאן שאפשר לצפות שיהיו אצלם הדבקות ממילא. אך גם בהתחשב במרכיבים האלה, ובגילים של המתחסנים, מי שהציגו את הניתוח למשרד הבריאות מאמינים שסיבה עיקרית לגידול במספר המקרים בישראל איננה שווריאנט דלתא גובר על החיסון, עניין שגם נשלל בניסויי מעבדה, אלא שהשפעת החיסון דועכת לאיטה.
4 צפייה בגלריה
רן בליצר
רן בליצר
"עוד לא ראיתי עדות משכנעת לגבי מתן מנה שלישית לכל". פרופ' בליצר
(צילום: מוטי קמחי)
רוב החוקרים בישראל מחוץ למשרד הבריאות שעוסקים בעניין מפקפקים ביכולת להגיע למסקנה כזו, כעת. פרופ' רן בליצר, ראש מנהל חדשנות בקופת חולים כללית, כתב בעקבות הודעת פייזר שהסתמכה על נתוני משרד הבריאות כי "עוד לא ראיתי עדות משכנעת לגבי מתן מנה שלישית לכל. הציטוט לפיו רוב המקרים של הדבקת מחוסנים קרו במתחסני ינואר-פברואר לא מסייע, שכן 80% מהישראלים שהתחסנו קיבלו בחודשים האלה מנת חיסון ראשונה...".
מדענים בארה"ב תקפו את הודעת פייזר בסופ"ש, ולפחות אחד מהם כינה אותה "אופורטוניסטית". ההודעה של הרשויות האמריקניות הייתה חדה למדי - היא אמרה שהמכון הלאומי לבריאות (NIH), המרכז לבקרת מחלות (CDC) ומינהל התרופות והמזון (FDA) לוקחים בחשבון מידע שמגיע ממקורות שונים כדי לקבל החלטות שקשורות לזריקות דחף, ובעוד שהם מקבלים מידע גם מחברות התרופות "הם לא יסתמכו על המידע הזה באורח בלעדי".