בעקבות התרעות מודיעיניות חמות של שב"כ והמשטרה מחשש למהומות, נבלמה ברגע האחרון הגעת עדר צאן לחוות המרעה שהוקמה על-ידי בעליה סמוך ליישובים מג'ד אל-כרום וגילון ושאליה הובאו צעירים מיהודה ושומרון. כך לפי כמה גורמים בקרן הקיימת לישראל (קק"ל) וגם בעל העדר שהונחה להסיג לאחור עשרות עזים שהיו היום (רביעי) בדרכן לשטח הרעייה.
תושבי האזור רוצים לשמור על יחסי שכנות הדוקים
(צילום: אביהו שפירא)
לפי אותם גורמים, במערכת הביטחון התריעו מפני כוונות להסלמה אלימה ולמהומות לאומניות רחבות היקף לקראת יום הכיפורים וחג הסוכות, על-רקע מתיחות השיא שנרשמה במקום בימים האחרונים ופערי כוחות שאינם ערוכים לאבטח את הגזרה. במשטרה, מנגד, מכחישים את הדברים וטוענים כי אינם מתערבים בעניינים מנהליים שקשורים לשהייה בקרקעות.
ההחלטה הביטחונית, ככל שהתקבלה, הובילה להסכמה זמנית בין קק"ל למפעיל החווה: עדר הצאן, המונה עשרות ראשי מקנה והיה כבר בדרכו למקום, הועבר למתקן קק"ל באזור הגליל עד לאחר חג סוכות. לאחר מכן יועבר העדר לשטח המקורי, כפי שסוכם.
גורמים בקק"ל הדגישו כי התנהלותו של בעל עדר הצאן, גבי דמארי, הייתה כחוק ושניתנו לו האישורים לרעייה במרחב. הגורמים הסבירו כי בשל הליכים בירוקרטיים שנסחבו, מאז עלתה החווה לקרקע לפני כחודש ועד השבוע, הבעלים לא יכול להביא למקום את עדר הצאן.
לדברי הגורמים, "האישור ניתן כדין והרעייה חיונית לצמצום סכנת הדלקות ביערות ולשמירה על טיב הקרקע. לא נאפשר לאלימות להכתיב מדיניות". באשר להקמת חלק מהמאהל בשטחים פרטיים הוסבר כי הכניסה אליהם נעשתה בתום לב ובשל "היעדר קליטת GPS באזור, שיכולה הייתה להבהיר מראש מה הם השטחים המדויקים השייכים לקק"ל ואלו הם אדמות פרטיות".
לצד זאת, כפי שפרסמנו אתמול, בקק"ל הציבו תנאים מחמירים לחזרה לקרקע, כדי להימנע מחיכוך ויצירת מציאות שנראית כניסיון מצד בעל העדר להקמת מאחז התיישבות נרחב ולא חוקי על אדמות המרעה. בקק"ל הבהירו כי העדר יישב במיקום מתוחם על שטח שכולו בבעלות קק"ל והרחק מקו השיפוט של מג'ד אל כרום. כוח האדם שיותר לו לשהות במתחם יכלול משלושה עד חמישה אנשים לכל היותר, ויותר להם להציב מבנה שהייה קטן ללא תשתיות קבע. אך כאמור, כל זה אמור לקרות רק לאחר חג הסוכות בעוד כשבועיים.
"הגוזמבות והציציות והכיפות"
דמארי, החקלאי מהיישוב טל-אל שחוכר מקק"ל את השטח, הסביר בשיחה עם ynet כי הוא פועל כחוק ומחזיק בהסכם רעייה תקף על שטח של כ-1,050 דונם, לאחר שעבר בדיקות של כל רשויות האכיפה מרשות מקרקעי ישראל, הסיירת הירוקה, רשות הטבע והגנים ועוד. לטענתו, העיכוב בהבאת העדר נבע מבירוקרטיה וטרינרית ממושכת ומגבלות מחלת הפה והטלפיים, ולא מכוונה להקים מאחז ללא בעלי חיים.
לטענת דמארי, הצעירים מיהודה ושומרון ששהו במתחם הרעייה במהלך ראש השנה לא קיימו כל שיח בין התושבים הערבים, והובאו לשטח כדי לשמור על הציוד והמבנים שהוקמו במקום ונפרצו ונבזזו באחרונה, ולא הייתה להם כל כוונה לפלוש לשטח שחורג מתחומי שטח הרעייה המוחכר.
"לא היה שום מגע או מפגש או איזושהי אינטראקציה בין הערבים לבין החבר'ה שלי. גם לא ברמה של שלום אפילו", טען דמארי. "העניין הוא שאיך שהם נראים - עם הגוזמבות והציציות והכיפות - הזכיר למי שהזכירו את נוער הגבעות ואמרו 'אם שם נראים ככה, אז גם כולם ככה". לדבריו, הוא לא מתכוון לסגת מהשטח שהוחכר לו ואף קיבל התחייבות מאנשי קק"ל כי יסייעו לו בהעתקת עדר העזים שלו למקום.
רוצים לשמור על יחסים טובים בין יהודים לערבים. ביני עירון (מימין) ואחמד יזבק
(צילום: אביהו שפירא)
מנגד, במג'ד אל-כרום וביישובי משגב השכנים הציגו גם היום קונצנזוס נחרץ נגד המהלך שמוגדר על-ידם כפרובוקציה מסוכנת שנועדה לייבא את מציאות המאחזים מיהודה ושומרון לגליל. התייחסויות של פוליטיקאים ממנסור עבאס ועד בצלאל סמוטריץ' לנעשה, וגל ההפגנות ההמוניות שהתקיימו באזור בימים האחרונים, רק הביאו לתסיסה גדולה יותר ולקריאות לאומניות ל"מלחמה על השטח". המפגינים טענו כי מדובר בשטח פלסטיני כבוש ואיימו שיילחמו נגד נוכחות המתנחלים בו.
בשטח המריבה פגשנו כמה מתושבי האזור שהסבירו את חששם מפני הבאות, ודאגה כנה מהרס יחסי השכנות ההדוקים בין היהודים לערבים. ביני עירון, תושב היישוב גילון, אמר: "זה בנפשנו, אני לא מוכן לתת לזה יד. בנינו פה מרקם חברתי מדהים. ממתי רועים מקימים סככות ענק, מחברים מקרר וחשמל וסוחבים צינור מים של שני קילומטרים בלי עז אחת בשטח? מדובר בהתיישבות פיראטית וברמאות שפולשת גם לאדמות פרטיות. הם באים לעשות פרובוקציות ולפגוע במסיק הזיתים, ואני אישית בגופי לא אתן להם לפגוע בשכנים שלי".
אחמד יזבק, שממונה על מחלקת שפ"ע במועצת מג'ד אל-כרום, אמר: "אנחנו חיים כאן ביחד, יהודים וערבים, במרקם יחסים מיוחד שאין באף מקום בארץ. האנשים האלה מגיעים בחסות פוליטית כדי להתגרות ולהרוס את השקט. אנחנו מפחדים על מטעי הזיתים של אבותינו. לולא תקופת הבחירות, לא היו נותנים לחוליגנים לנסות להעתיק את אלימות השטחים לכאן. נשלב זרועות ביחד ולא ניתן לאף אחד להרוס את הגליל".
