כ-200 בני אדם השתתפו הבוקר (יום ו') באזכרה במלאת שמונה שנים לפטירת ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ו-22 שנים לפטירת רעייתו לילי שרון. "אריאל שרון נמנה על אותם מתי מעט, אותם מנהיגים ומצביאים אשר טביעת עשייתם ניכרת וזכורה גם שנים לאחר לכתם", אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג באזכרה שנערכה בגבעת הכלניות ליד חוות שקמים.
בטקס השתתפו גם שר המשפטים גדעון סער, שרת התחבורה מרב מיכאלי, חברי הכנסת יואב גלנט ואלי כהן וחברת הכנסת לשעבר לאה נס. זו הייתה הפעם הראשונה שהאזכרה נערכה ללא הפרסומאי ראובן אדלר, חברו של שרון שהלך באחרונה לעולמו.
עמרי שרון, אחד מבניו של ראש הממשלה המנוח, אמר: "בימים מורכבים כמו הימים שעוברים ועברו עלינו כמדינה, חשוב לשאול שאלות ולהטיל ספקות, ומצד שני לקבל דעות ומחשבות שונות ואחרות משלנו. חשוב לקבל דעות אחרות גם של אנשים שחושבים ומאמינים אחרת, חשוב לקבל ולהכיל אנשים שמתגוננים ומסיקים מסקנות אחרות משלנו, ולדעת לחיות איתם יחד. לחיות יחד במדינה אחת שאנחנו יכולים לקדם ולעשות יחד למען המדינה שלנו, גם כשלא מסכימים על הכול.
"הבאת החיים שלנו למצבים של הסתכלות קיצונית, קנאית, מאוד מסוכנת ליכולת שלנו כחברה ומדינה לחיות כולנו יחד כאן, במדינה אחת. חשוב לא להפוך אנשים שחושבים אחרת לאויבים, וחשוב לא להסית נגדם. אחד הדברים הבסיסיים ביותר בחיים זה אמון. אמון שלנו בעצמנו, אמון שלנו במשפחה שלנו, אמון בחברים שלנו, אמון במדינה ומוסדותיה ואני מתכוון לממשלה, צה"ל, המשטרה, מערכת החוק ועוד".
שרון הבן הוסיף: "האמון הוא דבר בסיסי שנותן לנו את האפשרות לחיות יחד בכל תחום. הרצון לערער את היסודות שעליהם נשענת החברה שלנו, והערעור והרצון למוטט את מוסדותיה של החברה הישראלית ולהטיל ספק בכל נושא ממלכתי, מאוד מסוכן ליכולת הקיום שלנו כאן כחברה אחת במדינה אחת, עם חוק אחד, משפט אחד, ומערכת לאומית אחת לאורך זמן ולמשך שנים. לדעתי, צריך להקשיב להכיל לקבל או לא לקבל מחשבות ורעיונות אחרים. אבל להיות מוכנים להקשיב".
הבן גלעד שרון סיפר באריכות על הקשר המיוחד והאהבה בין אביו לאמו. "בשבתות גשומות אני חושב על חברות ועל כל סוגי האהבה, אהבת הורים לילדיהם, אהבה של גבר ואישה, על האבולוציה של האהבה, איך היא נולדה מתוך מנגנון הברירה, ולאיזה ממדים הגיעה, והכול כל כך מסובך, לא ברור ולפעמים כואב. ואני? מה אני יודע? אני פשוט אוהב".
הנשיא הרצוג, שהגיע לאזכרה עם רעייתו מיכל, אמר: "בקורותיה של מדינת ישראל שמור מקום נכבד לסיפורי גבורתם ותבונתם הצבאית של טובי מצביאיה במערכות השונות. מקום חשוב לא פחות, שמור למדינאי ישראל - אלה אשר השכילו במהלך כהונתם לקבל החלטות משנות-מציאות, הכרעות נועזות, חלקן גם שנויות במחלוקת, שהיו כרוכות לעתים במחיר אישי בלתי-מבוטל. אבל לא רבות הן הדמויות בהיסטוריה הישראלית, אשר בעשייתן הצליחו להותיר חותם משמעותי הן בשדה הקרב והן בשדה המדיני והציבורי".
הרצוג אמר עוד: "כפי שבחייו לא היה מי שיכול היה להתעלם ממנו, כך גם לאחר שהלך מעמנו, לא ניתן להתעלם מאותות עשייתו ותרומתו של שרון, שניכרים בכל רגב באדמת ארצנו, ובכל נים מנימי מדינתנו. היסוד המרכזי באישיותו של שרון, זה אשר הפך אותו למצביא ולמנהיג שייזכר לדורות, הוא, ללא ספק, היותו לוחם. מאז אחז בנשק בפעם הראשונה בנעוריו, ועד סוף ימיו על הארץ הטובה הזאת, היה אריק לוחם במלוא רמ"ח איבריו.
"לפני שנים לא מעטות, כאשר נתבקש אריק לתאר את מקור כוחו ועוצמתו, הוא בחר במילים הבאות, ואני מצטט: 'הכוח שלי מעולם לא הגיע מהדרגים הפוליטיים. הוא הגיע מהמשפחה. הוא הגיע מהשדות ומהפרחים ומכל מה שאני רואה שם. הכוח שלי הגיע משם'. ולכאן, אל האדמה שכה אהב וכה הכיר, עטוף בפרחים ובשדות שהיו לנחלת חייו, בסמוך ללילי רעייתו האהובה ועוגן חייו, שב אריק לפני שמונה שנים. גבעת הכלניות אימצה אותו אל רגביה, ומסעו של הלוחם הגיע אל תחנתו האחרונה".
