הטיל לא יורט, ומשפחה נמחקה: ארבעת בני משפחת גרשוביץ' - לנה (68), בעלה ולדימיר (73), בנם דימה (42) וכלתם לוסיל (29) - נהרגו מהפגיעה הישירה של טיל איראני בחיפה, ודובר צה"ל תא"ל אפי דפרין אמר מפורשות הערב (שני) כי "בוצעו ניסיונות יירוט, לצערנו הם לא צלחו. ההגנה האווירית שלנו חזקה מאוד, אבל היא לא הרמטית".
במסיבת העיתונאים אמר תא"ל דפרין כי בצה"ל ממשיכים לתחקר את האירוע. המשפחה ניסתה להתמגן בחדר המדרגות מחשש שההורים המבוגרים - ובהם ולדימיר ששוחרר מאשפוז ממושך בבית חולים שעות לפני כן - לא יספיקו להגיע למקלט. דובר צה"ל הפציר בהקשר זה לישראלים "להמשיך לגלות אחריות ולפעול על פי ההנחיות. אנחנו יודעים שישנן אוכלוסיות רבות שמתקשות בהגעה למרחבים המוגנים, תנו יד למי שמתקשה".
תא"ל דפרין: "בוצעו ניסיונות יירוט, לצערנו הם לא צלחו"
(צילום: דובר צה"ל )

4 צפייה בגלריה
ארבעת ההרוגים ממשפחת גרשוביץ׳ מפגיעה ישירה בחיפה
ארבעת ההרוגים ממשפחת גרשוביץ׳ מפגיעה ישירה בחיפה
ארבעת בני המשפחה שנהרגו
(צילום: באדיבות המשפחה )
פרשננו לענייני ביטחון רון בן ישי מציין כי אותו טיל איראני התפרק באוויר, ולכן לא הצליחו מערכות ההגנה האווירית שלנו ליירטו - וזה בדיוק מה שקרה לפני 35 שנים, בזמן מלחמת המפרץ הראשונה. כנקמה על המתקפה של ארצות הברית ובעלות בריתה שפלשו לעיראק שיגר השליט סדאם חוסיין טילי קרקע-קרקע לישראל. היו אלה טילי "סקאד B", במקורם מתוצרת רוסית, שראש הקרב שלהם היה במשקל של מאות ק"ג והטווח שלהם היה כ-300 ק"מ.
אבל סדאם, שמראש תכנן לתקוף את ישראל, הכפיל את טווח הטילים האלה כשהאריך והגדיל את מכל הדלק הרקטי הנוזלי שלהם בסיוע מהנדסים גרמנים. הטילים נחתכו באמצע והולחמה להם תוספת עבור מיכל הדלק שהוגדל. הם גם קיבלו שם חדש, טילי "אל חוסיין". זו הייתה הפעם הראשונה שישראל נאלצה להתמודד עם טילי קרקע-קרקע כבדים. אבל אז לא הייתה לישראל מערכת הגנה רב-שכבתית שמסוגלת להתמודד עם טילים כאלה, שסדאם שיגר 41 מהם. נגרם הרס רב, במיוחד ברמת גן, וראש הממשלה דאז יצחק שמיר איים להנחית כוחות במדבר העיראקי כדי להפסיק את השיגורים.
ההרס בזירת פגיעת הטיל בחיפה
(צילום: עידו ארז)

4 צפייה בגלריה
דימה וההורים בחתונה שלו
דימה וההורים בחתונה שלו
ההורים והבן דימה
הנשיא ג'ורג' בוש האב חשש שהקואליציה שהיו בה מדינות ערביות תתפרק אם ישראל תיכנס למערכה נגד שליט ערבי, ושלח לישראל סוללות טילי "פטריוט" וחיילים אמריקנים שאיישו אותן. אלא שהסוללות שהיו מדגם ישן (PAC 2) לא הצליחו ליירט את הטילים אף לא פעם אחת מהן, בין היתר כי הטילים שהעיראקים האריכו בצורה פרימיטיבית התפרקו באוויר כשנכנסו לאטמוספירה ומכ"מ בקרת האש של הטיל האמריקני לא ידע להבחין בין שבר טיל לראש הקרב שלו ופשוט התפוצץ על ריק.
הייתה אפילו פעם שהפטריוט שהתבלבל, פגע בבית ברמת גן והרג אחד מיושביו. בעקבות הכישלון המהדהד הזה האמריקנים שיפרו את הפטריוט והדגם העדכני, PAC 3, מסוגל ליירט טילים בליסטיים - אך לא כאלה המתפרקים באוויר. מתברר שגם במקרה של חיפה אתמול מערכות ההגנה האקטיבית המוצלחות של ישראל לא הצליחו להתמודד עם הבעיה "העתיקה" הזו.

"מורה מיתולוגית, סייעת אהובה"

מפגיעת הטיל בחיפה נהרגו כאמור ארבעת בני משפחת גרשוביץ'. כמה שעות לפני האסון שוחרר האב ולדימיר מאשפוז ממושך במחלקה התת-קרקעית בבית החולים רמב"ם. הבן דימה, שהתגורר עם רעייתו לוסיל בהרצליה, היה זה שהחזיר אותו לבית שקרס בחיפה לאחר שיפור במצבו.
ולדימיר היה בפנסיה. אשתו לנה, במקור אוסטרובסקי, לימדה פיתוח קול בסטודיו למשחק ניסן נתיב. משח"ם, ארגון השחקנים, אמרו כי "במשך שלושה עשורים, המורה המיתולוגית לנה טיפחה דורות של שחקנים ושחקניות במסירות, במקצועיות ובעיקר באהבה גדולה למקצוע ולתלמידיה". רבים מהם- ובהם ליאור רז, גיא עמיר, חנן סביון וליאת הר-לב - ספדו לה.
4 צפייה בגלריה
דימה גרשוביץ ז"ל
דימה גרשוביץ ז"ל
נגן פסנתר מחונן. דימה גרשוביץ
( צילום: פייסבוק אישי)
4 צפייה בגלריה
דימה גרשוביץ ולוסיל ז"ל
דימה גרשוביץ ולוסיל ז"ל
דימה גרשוביץ ולוסיל
דימה עבד בתשע השנים האחרונות כמהנדס תוכנה בחברת ג'ייפרוג. הוא למד בטכניון בחיפה, ואחר כך באוניברסיטת רייכמן בהרצליה. "דימה היה אדם יוצא דופן - כבר מילדותו הוא בלט כילד מחונן, גאון שלמד בכיתת מחוננים, ניגן בפסנתר והמשיך במסלול עתודאי", סיפרה חברת המשפחה.
את לוסיל, ילידת הפיליפינים, הכיר דימה במהלך טיול בפיליפינים. לוסיל עבדה כסייעת במעון ויצו ויצמן בתל אביב. שחף לוי, שבתה התחנכה במעון, סיפרה: "היא כל הזמן הייתה עם חיוך, אהבה את הילדים כאילו היו ילדיה. בפורים האחרון היא הייתה חלק בלתי נפרד מהמסיבה, ואפילו התחפשה עם הילדים. היא כל כך אהבה את הארץ, שפעמיים בשבוע היא הלכה לאולפן ללמוד עברית. זה אבל כבד עבורנו ועבור ילדינו, אנחנו עצובים מאוד".
אינדירה רבי, מנהלת המעון, הוסיפה: "לוסיל היקרה הייתה מטפלת-מחנכת אהובה. היא הייתה חלק משמעותי מצוות המעון, עובדת מוערכת מאוד, אשר טיפלה בילדים במסירות ובחום רב. לוסיל טיפלה בילדים במסירות גדולה, בחום אנושי ובאהבה אמיתית, והעניקה לכל ילד וילדה תחושת ביטחון, רוך ושמחה. היא הצטרפה אלינו בדצמבר והפכה במהירות לחלק משמעותי מהצוות ומהקהילה. בשיחה האחרונה שלנו היא שיתפה עד כמה היא מתגעגעת לילדי המעון וכמה היא מצפה לשוב לשגרה ולפגוש אותם שוב. הדברים הללו נשארו איתנו וממחישים את עומק הקשר והלב הגדול שהביאה איתה לעבודה".