בן ואביאל חדד, בני דודים יהודים, נרצחו אמש (יום שלישי) בפיגוע מחוץ לבית הכנסת העתיק אלגריבה שבאי ג'רבה שבתוניסיה. אביאל הוא גם אזרח ישראלי שהתגורר בג'רבה, ואילו בן התגורר בצרפת. בזמן הירי ואחריו מאות יהודים וישראלים היו נצורים בבית הכנסת, שבו התקיים האירוע המסורתי לרגל ל"ג בעומר.
אביאל צילם סרטון מהתפילה בבית הכנסת, וזמן קצר לאחר מכן נרצח מחוץ לו. קרוב משפחתו של אביאל כתב בפייסבוק בתגובה לאחד הפוסטים שהעלה: "איפה אתה, כולם מחפשים אותך".

5 צפייה בגלריה
אביאל חדד שנרצח בבית הכנסת בתוניסיה
אביאל חדד שנרצח בבית הכנסת בתוניסיה
מימין: אביאל חדד, משמאל: בן חדד
(מתוך פייסבוק)
5 צפייה בגלריה
בית הכנסת בג'רבה
בית הכנסת בג'רבה
מבתי הכנסת הקדומים בעולם. בית הכנסת אלגריבה, ארכיון
(צילום: רויטרס )
5 צפייה בגלריה
יאיר פרג'ון בבית הכנסת בג'רבה
יאיר פרג'ון בבית הכנסת בג'רבה
"חגיגה גדולה, והפיגוע העיב עליה". יאיר פרג'ון בג'רבה
5 צפייה בגלריה
בית הכנסת בג'רבה
בית הכנסת בג'רבה
יהודים בבית הכנסת, שלשום
(צילום: AFP )
את הפיגוע ביצע איש ביטחון תוניסאי שעבד במקום, שהספיק לרצוח גם את שלושה אנשי ביטחון לפני שנורה למוות על-ידי עמיתיו. אביאל ובן היו בחניה בזמן הירי. ההערכות הן שנמנע פיגוע קשה עוד יותר, שכן המאבטחים מנעו כניסה של היורה לתוך המתחם - שם היה עלול להתבצע טבח המוני במאות יהודים ששהו בו. אחרי הפיגוע כוחות הביטחון הקיפו את בית הכנסת ואסרו על המתפללים לצאת ממנו במשך שעות ארוכות, והם נאלצו להמתין בפחד בזמן ששמעו יריות מחוץ למבנה ומסוקים מרחפים מעל.
"ההורים שלנו גרו כאן עד להקמת המדינה", סיפר יאיר פרג'ון, שנכח במקום בזמן הפיגוע אך הספיק להגיע למלון. "הסתובבנו כאן אתמול, היה מאוד חוויתי ומרגש להסתובב בשכונה היהודית. לקראת הערב הגענו להילולת רבי שמעון בר יוחאי שמתקיימת כאן כבר שנים. התוניסאים מעניקים ויזה מיוחדת והרבה מאוד יהודים מגיעים לכאן מדי שנה, להערכתי בין 2,000 ל-3,000 איש. בג'רבה חיים כאלף יהודים".
פרג'ון אמר כי הרגיש שיש סביב היהודים במקום אבטחה כבדה עוד משדה התעופה, כולל סירות שמפטרלות בים למקרה שמישהו יגיע משם. "יש מעגל ראשון, שני ושלישי של אנשי ביטחון תוניסאים, שנמצא ממש בתוך החוגגים עצמם", אמר. "בסביבות 20:00 כשכבר יצאנו מהמתחם ועלינו לאוטובוסים, הבנו שמישהו שמע יריות. המאבטח אמר שניסע מיד למלון, וכשהגענו היינו בערפל מוחלט".
לדבריו, גם בשעה זו לא ברורים לו עדיין כל פרטי האירוע, אך ידוע לו כי היורה יצא ל"מסע הרג". לדבריו, "הייתה חגיגה גדולה ונחמדה, והאירוע הזה העיב עליה. כרגע אנחנו רוצים להמשיך כרגיל, אבל נפגוש את הנציגים התוניסאים ואת סוכן הנסיעות ונחליט".
5 צפייה בגלריה
בית הכנסת בג'רבה
בית הכנסת בג'רבה
איש הביטחון רצח מאבטח ויצא לכיוון בית הכנסת. אלגריבה
(צילום: AP )
לפי הממשלה המקומית, מאבטח בבניין ששייך לחיל הים המקומי רצח את המאבטח שלצידו, לקח את התחמושת שלו ויצא עם הנשק לכיוון בית הכנסת. התוקף ירה ללא הבחנה לעבר יחידות האבטחה הממוקמות סמוך לבית הכנסת, רצח שני מתפללים יהודים ושלושה אנשי ביטחון נוספים. ארבעה מבקרים נוספים נפצעו, יחד עם עוד אנשי ביטחון.
בבית הכנסת אלגריבה, נציין, כבר בוצע בעבר פיגוע טרור. ב-11 באפריל 2002 התפוצצה משאית תופת בחזית בית הכנסת, ו-21 בני אדם נרצחו. המחבל, ניזאר בן מחמד נאסר נוואר, הסיע אז משאית עמוסה בבלוני גז וחומרי נפץ, פרץ את מחסומי הביטחון שלפני בית הכנסת העתיק - והתפוצץ. בפיגוע נרצחו שלושה מקומיים, 14 תיירים מגרמניה ושני תיירים מצרפת, ויותר מ-30 איש נפצעו. בפברואר 2009 נידון אזרח גרמני ממוצא פולני, מישל גנסארסקי, ל-18 שנות מאסר בגין מעורבותו בפיגוע.
בית הכנסת אלגריבה (בעברית - המופלאה) הוא בית כנסת עתיק, שמקור שמו הוא בסיפור מיתי על נס שהתרחש באי ג'רבה. לפי אותו סיפור, נערה מתבודדת - בתו של כהן שהגיע לג'רבה בנסיבות לא ברורות - התגוררה במבנה ארעי, וכשזה נשרף גופתה נותרה שלמה. לפי גרסה אחת היא המשיכה להיראות בסמוך לבית הכנסת גם לאחר קבורתה, ולפי גרסה אחרת הפוקדים את קברה זכו לנסים בחייהם. כך, בית הכנסת על שמה הפך למוקד עלייה לרגל של יהודים ולא-יהודים, עד היום. על פי המסורת, זהו אחד מבתי הכנסת הקדומים בעולם, וככל הידוע היום, נמצא בו ספר התורה העתיק ביותר.
משרד החוץ הישראלי יצר אמש קשר עם ישראלים שנמצאים במקום וקיבל מהם דיווחים על המתרחש בזמן אמת. בין האנשים שהיו נצורים בבית הכנסת היה גם חבר הכנסת לשעבר יום טוב כלפון, שסיפר: "שמענו יריות מחוץ למתחם בית הכנסת. אנחנו לא יודעים מה בדיוק קרה שם, יש כמה גרסאות. התפללנו תפילת ערבית, כשלא נתנו לנו לצאת החוצה".
יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, מס כי "הטרור לא מבחין בין דם לדם בין יהודי שיושב בתל אביב או בג'רבה. האחריות על חייהם של היהודים מונח על כתפיהם של המנהיגים באותן המדינות בהן מתרחש אירוע אנטישמי. רק השבוע לאחר עבודה מאומצת של 3 שנים הצלחנו להעביר החלטת ממשלה הקובעת להכיר בנפגעי אנטישמיות בעולם במניין הנפגעים המוזכרים כל שנה בטקסי הזיכרון. זוהי חובתנו המוסרית והערכית עם אחד אנחנו!. אני קורא ודורש להעלות את מיגור האנטישמיות לראש סדר העדיפויות. זה בדמינו".