איראן דיווחה היום על מתקפת סייבר נוספת, שבה קרסו האתרים של משרד התחבורה ברפובליקה האיסלאמית. בדיווח של הטלוויזיה האיראנית נמסר שבמתקפה נפרצו המחשבים במשרד, וכתוצאה מכך הפורטל של משרד התחבורה, והאתרים הנלווים לו, קרסו. איראן לא ציינה מי עומד מאחורי מתקפת הסייבר ולא אמרה אם ההאקרים שפרצו למחשבים דרשו כופר כלשהו.
אתמול דיווחה איראן על "כאוס חסר תקדים" בתחנות הרכבת ברחבי המדינה, ככל הנראה בעקבות מתקפת סייבר על המחשבים של חברת הרכבות הממשלתית. רשות השידור האיראנית דיווחה תחילה על ביטולים ועיכובים של מאות קווים. מאוחר יותר הכחישה חברת הרכבות שחלו עיכובים משמעותיים בלוחות הזמנים, אך אמרה שטכנאים בודקים שיבושים במערכות. בהמשך דיווחו כלי התקשורת המזוהים עם המשטר שההאקרים פרסמו בתחנות הרכבת הודעות שקריות על עיכובים.

11 צפייה בגלריה
 מפגינים נגד ראיסי בשער ברנדנבורג בברלין
 מפגינים נגד ראיסי בשער ברנדנבורג בברלין
מפגינים נגד ראיסי בשער ברנדנבורג בברלין
(צילום: AFP)
בתוך כך קיימה היום האופוזיציה האיראנית הגולה מחאה בערים ברחבי העולם, מחאה שאותה הגדירה "חסרת תקדים". באירוע השתתפו אלפי חברי "ארג'ון המוג'הידין העממי של איראן", שפועל באלבניה, ואיראנים שתומכים בארגון ברחבי העולם. האופוזיציה קיימה ועידה וירטואלית בשם "הפסגה העולמית לשחרור איראן", ובנוסף נערכו הפגנות בברלין, לונדון וערים נוספות. באירוע נאמו בין השאר מייק פומפאו, לשעבר מזכיר המדינה של ארה"ב, וראש ממשלת סלובניה יאנז יאנשה.
במחאתם דרשו אנשי האופוזיציה הגולה להעמיד לדין את הנשיא הנבחר, איברהים ראיסי, שאותו הם מאשימים בפשעים נגד האנושות. האופוזיציה וארגוני זכויות אדם מאשימים את ראיסי, שופט לשעבר שמכונה "התליין מטהרן", באחריות לרצח אלפי אסירים פוליטיים בשלהי שנות השמונים באיראן.
בשנת 1988 ראיסי היה חבר ב"וועדות המוות" שגזרו הוצאה להורג על אלפי מתנגדי משטר בתום מלחמת איראן-עיראק, ובגין מעורבותו זו זכה במערב לכינוי "התליין מטהרן". ב-2019 מונה לראש מערכת המשפט האיראנית, ובמסגרת התפקיד הוא ניהל את אחת ממערכות ההוצאה להורג הגדולות בעולם. רבים נתלו למוות תחת פיקוחו של ראיסי.
11 צפייה בגלריה
 "לשחרר את איראן". מפגינים בלונדון
 "לשחרר את איראן". מפגינים בלונדון
"לשחרר את איראן". מפגינים בלונדון
(צילום: AFP)
איראן מעולם לא הודתה בהוצאות המוניות להורג של מתנגדי משטר. אנשי דת איראנים אמרו שהמשפטים שנערכו לאסירים היו הוגנים, ושיבחו את המשטר על שהצליח "למחוק" את האופוזיציה החמושה בשנים שאחרי המהפכה בשנת 1979.
ראיסי, איש דת שמרן וקיצוני ובן טיפוחיו של המנהיג העליון עלי חמינאי, זכה בחודש שעבר בפער גדול בבחירות לנשיאות. המוני איראנים נענו לקריאת האופוזיציה והחרימו את הבחירות בטענה שניצחונו של ראיסי ידוע מראש. לאחר מכן בירכה האופוזיציה על שיעור ההצבעה הנמוך (רק 48% מבעלי זכות הבחירה הצביעו - שפל היסטורי) ואמרה שמדובר ב"חרם חסר תקדים".
11 צפייה בגלריה
מפגינות עם תמונתה של מרים רג'אבי, מנהיגת האופוזיציה הגולה
מפגינות עם תמונתה של מרים רג'אבי, מנהיגת האופוזיציה הגולה
מפגינות עם תמונתה של מרים רג'אבי, מנהיגת האופוזיציה הגולה
(צילום: AFP)
האופוזיציה טוענת שניצחונו של ראיסי מעיד על חולשת המשטר. מרים רג'אבי, שעומדת בראש מועצת ההתנגדות הלאומית של איראן (הזרוע הפוליטית של "ארגון המוג'הידין העממי") אמרה כי בחירתו מראה שההנהגה רצתה לשמור על הכוח ולהתבצר בשלטון אפילו עוד יותר – "אבל הם חופרים לעצמם את הקבר. הם כמו עקרב שעוקץ את עצמו כשהוא מוקף בלהבות. תאריך התפוגה לדיקטטורה הדתית הגיעה".
רג'אבי תיארה את ראיסי, את חמינאי ואת ראש מערכת המשפט באיראן כ"יחידת קניבלים" שצריכה להישפט על פשעים נגד האנושות. היא הוסיפה שבגלל פשעיו של ראיסי, אסור לאפשר לו להשתתף בעצרת האו"ם בניו יורק. כשרג'אבי נאמה בוועידה הקהל קרא בשמו של בעלה מסעוד – שהנהיג את "המוג'הידין" ולא נראה בציבור כבר עשרות שנים. הארגון מעולם לא אישר שהוא מת.
בנאומו בוועידה הווירטואלית אמר מזכיר המדינה לשעבר פומפאו שראיסי נבחר על ידי חמינאי להנהיג את איראן כדי "לגרום לכאב ולפחד, ולהמשיך לבזוז ולגזול" בשם שלטון הדת.