חמאס נמצא בעיצומו של מהלך דרמטי וחשאי, לבחירת ראש לשכה מדינית חדש, שיחליף את "מועצת החמישייה" שניהלה את הארגון מאז חיסולו של יחיא סינוואר באוקטובר 2024. מקורות רשמיים בארגון הטרור אישרו לערוץ הסעודי "א-שרק" כי חברי מועצת השורא הכללית של ארגון הטרור החלו אתמול (שבת) בתהליך הצבעה חשאי ומורכב, שצפוי להסתיים במהלך השבוע הקרוב או לכל המאוחר בשבועיים הקרובים.
גלריה
מי ינצח? חאלד משעל חליל אל חיה
(צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi, Osama Faisal, AP, Khalil Hamra/AP)
לפי הדיווחים, הליך הבחירה הנוכחי מתנהל תחת אבטחה כבדה ובמנגנונים מדורגים ומסובכים, בין היתר בשל החשש המרכזי של הארגון מפני המודיעין הישראלי ושרשרת החיסולים שפגעה קשות בצמרת התנועה בשנתיים האחרונות - החל מחיסולו של איסמאעיל הנייה בטהרן ביולי 2024, דרך חיסול סינוואר, ועד לחיסולים ממוקדים של חברי לשכה מדינית ומפקדים צבאיים בדרגים שונים.
הקרב על הנהגת הארגון הצטמצם לשני מועמדים מרכזיים המייצגים שתי גישות שונות בארגון: חליל אל-חיה - ראש התנועה ברצועת עזה בפועל, ראש משלחת המשא ומתן של חמאס, ומי שנחשב למקורבו המובהק של יחיא סינוואר ולבעל ברית הדוק של הציר האיראני. ומהצד השני חאלד משעל - ראש חמאס בחו"ל, שכבר הנהיג את הלשכה המדינית בעבר ומייצג קו עצמאי יותר מול טהרן, עם זיקה חזקה לקטאר ולטורקיה.
מקורות בחמאס ציינו כי חברי מועצת השורא ברצועת עזה כבר הצביעו "כמעט פה אחד" בעד חליל אל-חיה. עם זאת, ההכרעה הסופית תתקבל רק לאחר שישוקללו קולותיהם של חברי המועצה בגדה המערבית ובחו"ל. באופן חסר תקדים, צוין בא-שרק כי בתהליך משתתפים גם מספר חברי מועצה שהם אסירים ביטחוניים השוהים בבתי הכלא בישראל, והצבעתם מועברת בדרכים חשאיות.
איסמעיל הנייה, יחיא סינוואר
(צילומים: AP)
אם ייבחר אל-חיה, מרכז הכובד של התנועה יישאר בתוך רצועת עזה. במקרה כזה, עלי אל-עמודי צפוי להתמנות לראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה, בעוד זאהר ג'בארין ימשיך להחזיק בתיק הגדה המערבית. מנגד, בכירים בגדה ובחו"ל דוחפים לבחירתו של משעל במטרה להעתיק את מרכז הכובד הניהולי והמדיני אל מחוץ לרצועה, במיוחד לאור השחיקה הדרמטית של התשתית השלטונית בעזה. עם זאת, הדרג הצבאי של חמאס הן בעזה והן בגדה נוטה לתמוך באל-חיה.
הבחירות הנוכחיות הוקפאו ונדחו שוב ושוב מאז חודש רמדאן האחרון, בעיקר בשל המתיחות האזורית והטלטלות שעבר הארגון. אחת הסיבות לעיכוב הנוכחי הייתה הצורך של גדודי עז א-דין אל-קסאם לבחור נציג חדש ללשכה המדינית (המונה 18 חברים בסך הכל).
הצורך הזה נולד לאחר שישראל חיסלה בחודש מאי האחרון את עז א-דין חדאד, מי שהיה מפקד בכיר בזרוע הצבאית ובן ברית פוליטי קרוב של חליל אל-חיה בתוך מוסדות התנועה. גורמים בעזה העריכו כי חיסולו של אל-חדאד עשוי להחליש במעט את מעמדו של אל-חיה באגף הצבאי, ולחזק את סיכוייו של משעל.
חברי המועצה הזמנית. ניזאר עוודאלה, חאלד משעל, זאהר ג'בארין, חליל אל-חיה, מוחמד דרוויש
(צילום: Osama Faisal, Khalil Hamra, AP / רויטרס / Iran's Presidential website/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)
לפי תקנון חמאס, התנועה מקיימת בחירות פנימיות מדי ארבע שנים. לאחר חיסולו של סינוואר באוקטובר 2024, ומאחר שהתנאים המבצעיים לא איפשרו קיום בחירות, הקימה חמאס "מועצה פיקודית זמנית" בת חמישה חברים. בראש המועצה עמד מוחמד דרוויש (המוכר בכינוי "אבו עמר חסן"), יו"ר מועצת השורא הכללית, וחברו בה ראשי שלושת המחוזות (עזה, גדה, חו"ל) ומזכיר הלשכה המדינית שזהותו נותרה חסויה לחלוטין משיקולי אבטחה.
כעת, עם בחירתו של ראש לשכה מדינית קבוע, חמאס תחזור למבנה הניהולי המסורתי שלה ומועצת החמישייה הזמנית תפוזר באופן מיידי.
בכיר בחמאס הדגיש לעיתון הסעודי, כי הנהגת הארגון החליטה להאיץ את ההליך מכיוון שהתנועה ניצבת בפני החלטות גורליות ומצריכה מנהיג יחיד שיוכל לחתום על מהלכים אסטרטגיים במהירות וביעילות. המנהיג החדש ייאלץ להתמודד עם שורה של אתגרים חסרי תקדים ביניהם, עתיד המשא ומתן מול ישראל: קביעת קווים אדומים חדשים לעסקת אסירים והפסקת אש, וכן ארגון מחדש של צוות המשא ומתן.
יקבלו לידיהם את הניהול האזרחי ברצועה? ממשלת הטכנוקרטים
בראש סולם העדיפות, חמאס ידאג לעתיד השלטון ברצועה וקבלת החלטות בנוגע להעברת הניהול האזרחי של עזה לידי "הוועדה הלאומית לניהול הרצועה". בנוסף, יתמקד במיקום מפקדת חמאס וקביעת מקום מושבה של הלשכה המדינית, במיוחד לאחר שהמשרדים בדוחה שבקטאר הפכו ליעד והארגון נאלץ לחפש חלופות.
ובין היתר, חמאס ידאג לניווט היחסים של חמאס מול איראן, בפרט על רקע מה שהגדירו בחמאס כ"מלחמה האמריקנית נגד איראן" והשפעתה על מימון והתחמשות הארגון.
בחמאס מבטיחים כי ברגע שיושג הרוב הנדרש במועצת השורא הכללית (המונה 69 חברים), תצא הודעה רשמית לתקשורת עם שמו של המנהיג החדש שינווט את ארגון הטרור באחת התקופות המורכבות בתולדותיו.
