שר החינוך יואב קיש סירב לאפשר לאנשי המקצוע במשרדו לשבת עם היועצת המשפטית לממשלה בנושא הפיקוח על מוסדות החינוך החרדיים. כך עלה מהודעה שמסרה היועמ"שית לבג"ץ. "שר החינוך מסר כי מטעמיו שלו, הוא אינו מאפשר לגורמי המקצוע במשרדו ובכלל זה המנכ"ל, מנהל המחוז החרדי וסמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה במשרד החינוך, לקחת חלק בישיבה עם היועצת המשפטית לממשלה על מנת שיציגו בפניה את הנתונים ועמדתם בסוגייה", נכתב בהודעה של היועמ"שית.
העתירה שבמסגרתה אמורה לעדכן היועמ"שית את בג"ץ הוגשה על ידי יש עתיד. בג"ץ הוציא בסוף השנה שעברה צו ביניים לפיו לא יבוצעו העברות כספיות מכוח החלטת ועדת הכספים בכנסת, של יותר ממיליארד שקלים, לחינוך החרדי - וזאת עד להחלטה אחרת. ביש עתיד אמרו כי הם דורשים שאם המשרד לא יקבל את עמדת היועצת ויפעיל פיקוח אמיתי על החינוך החרדי, בית המשפט יורה על הפחתת התקציבים למוסדות שלא עומדים בדרישות הליבה.
קיש הסביר בהודעה לבג"ץ כי "ב-5 במאי התקיימה פגישה בראשות מזכיר הממשלה, אליה זומנה היועצת באופן סדור וכנדרש. המטרה הייתה לדון במחלוקות המקצועיות הקיימות ביני ובין משרדי לבין היועצת, בסוגיות העומדות בבסיס העתירות בעניין החינוך החרדי, וכן לדון בשאלת הייצוג הנפרד. היועצת, שכאמור זומנה כנדרש לפגישה, זלזלה והתעלמה מבקשתי ובקשת מזכיר הממשלה ובחרה שלא להגיע לפגישה ואף לא טרחה להציג כל טעם ענייני להתנהלותה זו. במקומה נשלחה המשנה, עו"ד אביטל סומפולינסקי.
"על כן, לא ייתכן שבנסיבות האמורות, בהן היועצת סירבה להפגש עימי ולדון בסוגיות האמורות, היא תזמן בחלוף כשבועיים בלבד גורמי מקצוע ממשרדי על מנת לדון באותם נושאים בדיוק. יובהר, מנכ"ל המשרד וכן כלל גורמי המקצוע המוזכרים ממשרד החינוך השתתפו השבוע בישיבה בנושא בראשות המשנה סומפולינסקי, שיתפו פעולה באופן מלא, השיבו על כל השאלות וישיבו על כל שאלה שיתבקשו גם בהמשך. כלומר, כל שאלה מקצועית שהיועצת מבקשת לקבל עליה תשובה תענה בצורה מסודרת על ידי גורמי המקצוע, בין אם בכתב ובין אם בפגישה נוספת עם המשנה.
"יובהר שאין שום מניעה שהייעוץ המשפטי למשרדי ייפגש עם היועצת והם אכן עתידים להשתתף בפגישה האמורה. על כן, מובן לכל שבנסיבות אלה אין שום משמעות אמיתית לנוכחותם של גורמי המקצוע ממשרדי בישיבה עם היועצת עצמה, ואין לכך כל השפעה ממשית על ההליך. פגישה של גורמי מקצוע במשרד החינוך עם יועץ משפטי לממשלה אינה דבר שבשגרה, בוודאי שזה נעשה ללא פנייה מוקדמת לשר, והדבר אינו מהווה חלק טבעי מההליכים המקצועיים השוטפים מול הייעוץ המשפטי לממשלה. בנסיבות אלה, זימון גורמי המקצוע לפגישה, ללא תיאום עימי וכאשר במקביל היועצת מסרבת להפגש לבקשת מזכיר הממשלה וכן מסרבת לאפשר לי ייצוג נפרד, מעלה חשש כבד בדבר המניעים שמאחורי הפגישה האמורה".
קיש הוסיף בשיחה שקיים: "היועצת הזו, עד שלא תשנה את יחסה אליי כשר, למזכיר הממשלה ובכלל לכל הממשלה - אין לה מה לבקש להיפגש עם גורמי המקצוע".
מוסדות פיראטיים ואפס פיקוח
במשך שנים מתקשה המדינה להחיל פיקוח אפקטיבי על חלקים נרחבים במערכת החינוך החרדית, בין היתר בשל המבנה המבוזר של המוסדות, עצמאותן של העמותות המפעילות אותם והסתייגות עמוקה מהתערבות חיצונית בתכנים ובניהול. דוחות חוזרים של מבקר המדינה הצביעו על קשיים משמעותיים בקבלת מידע, בבקרה תקציבית ובפיקוח פדגוגי. בדוח מקיף שפורסם ב-2020 הצביע מבקר המדינה על פערים אדירים בין כחצי מיליון תלמידי המגזר, שרובם אינם לומדים את תוכנית הליבה, לבין מקביליהם באוכלוסייה הכללית, ומצא כי רק 3% מהבנים זכאים לבגרות. ההישגים במבחני המיצ"ב נמוכים גם הם משמעותית ביחס לחינוך הממלכתי, ובנוסף עשרות אלפים לומדים במוסדות "פיראטיים" שכלל אינם מוכרים ומפוקחים. לפי הדוח, בשנים תשע"ז-תשע"ט נערכו יותר מ-340 ביקורות בשנה בבתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי, ואף לא אחת במוסדות החרדים.
יתירה מכך, בשנים האחרונות היו ניסיונות להרחיב את החינוך החרדי-ממלכתי, בו הילדים כן לומדים את מקצועות הליבה. אלא שבלחץ המפלגות החרדיות המדינה לא הכירה בו כזרם חינוכי רשמי והרשויות המקומיות לא מיהרו לפתוח מוסדות חדשים גם כשהייתה דרישה מההורים.
