נמשך המבוי הסתום בהליך מינוי שופטים בישראל: בתום ישיבה מתוחה שנערכה היום (שלישי), שוב לא הגיעו שני חלקי הוועדה לבחירת שופטים להסכמות על בחירת וקידום שופטים. בין הצדדים הוסכם רק על מתן סמכויות נוספות לשמונה שופטי בית משפט לתעבורה שיכהנו במקביל כשופטים בבתי משפט השלום.

הוועדה התכנסה לבחור שופטים לבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ומרכז (לוד), אך בשל הפערים בין חבריה לא נבחרו שופטים חדשים בשלב זה.
שופטי בית המשפט העליון בהובלת ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן, הטילו וטו על החלטתו של שר המשפטים יריב לוין למנות ולקדם שופטים רק בהסכמה כוללת פה אחד. החוק קובע כי ניתן למנות שופטים ברוב רגיל של הוועדה, כלומר של חמישה מתוך תשעה חבריה.
1 צפייה בגלריה
עוזי פוגלמן, יריב לוין עוזי פוגלמן, יריב לוין
מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון פוגלמן ושר המשפטים לוין
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת, שלו שלום)
במהלך המשא ומתן על בחירת השופטים, הטילו שני הצדדים וטו הדדי על מועמדות נציגי הימין בוועדה. את שופטי העליון גיבו נציגי לשכת עורכי הדין וח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). הווטו של הצד שמנגד גרם לכך שהשר לוין סירב להעלות שמות לבחירה בטיעון שבעת מלחמה יש לבחור שופטים רק בהסכמה של שני הצדדים.
גורמים בוועדה אמרו: "הימין בוועדה מעלה רק שמות של מועמדים שקרובים רעיונית לחוגיהם הפוליטיים, ולא עומדים באמות מידה מקצועיות מספקות". ממלא-מקום נשיא העליון השופט פוגלמן אמר: "נהוג מימים ימימה ששופטים נבחרים בדרך של רוב ומיעוט, וכך צריך להיות גם עכשיו".
בישיבה החליטה כאמור הוועדה פה אחד על מינויים של שופטי בית משפט תעבורה לשופטי שלום. תשעת הנבחרים הם שופטת בית המשפט לתעבורה בבאר שבע אושרת בר, שופטי בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה עמית בר ושירי שפר, שופטי בית המשפט לתעבורה בירושלים נחשון ניר, מיכל שביט ויהונתן שניאור, שופטת בית המשפט לתעבורה בבת ים שני שטרן, ושופטת בית המשפט לתעבורה באשדוד אתי אדרי.

הוויכוח הסוער בדיון הקודם

במהלך הישיבה הקודמת של הוועדה התנהל ויכוח סוער סביב אחד מאנשי פורום קהלת, עו"ד אריאל ארליך, ששמו עלה כמועמד לכהונת שופט בית משפט השלום בירושלים. שניים משופטי העליון החברים בוועדה, מ"מ הנשיא פוגלמן והשופטת דפנה ברק-ארז, בתמיכת ח"כ אלהרר וחברת לשכת עורכי הדין יונית קלמנוביץ', התנגדו אז לבחירה - ועל כן החליט שר המשפטים לוין שלא להעלות את ארליך להצבעה, ועל כן לא נבחר אף שופט שלום בירושלים.
השופטים פוגלמן וברק-ארז אמרו אז כי ארליך הוא מועמד ראוי, אך סברו שיש מועמדים טובים ממנו. ח"כ אלהרר וקלמנוביץ' אמרו כי אין למנות את ארליך לאור קשריו לפורום קהלת, ובעיקר מאחר שהוא מזוהה עם אחד האירועים הקשים לשלטון החוק בשנה החולפת - המהפכה המשפטית. עו"ד קלמנוביץ' אף הוסיפה כי לא הייתה בוחרת גם מועמד מהצד השני של המפה הפוליטית.
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג התפלג מחבריו לעליון ואמר כי הוא דווקא תומך נלהב בבחירה. לדבריו, ארליך היה בעבר מתמחה שלו והוא בעל כישורים מתאימים וניחן במזג שיפוטי. הוא התרעם על כך שאדם שהקדיש את זמנו וכישוריו לפעילות ב"פורום מחקרי", כלשונו, נפסל - בזמן שהציבור יכול ליהנות מאדם בעל אכפתיות ופעילות ציבורי ראויה המשביחה את השיפוט. "פעילותו מצביעה על כך שמדובר באדם אכפתי וערכי הפועל למען החברה", אמר סולברג, שסבר שפסילת ארליך פוגעת גם בחופש האקדמי וגם בחופש הביטוי.
השר לוין, הוגה המהפכה המשפטית, היה נסער במיוחד בישיבה הקודמת. הוא אמר כי טוב שהוויכוח הזה מתנהל, והוסיף כי כדאי שהציבור יהיה מודע לו. "האם מישהו שהיה פעיל חברתית וציבורית צריך לסבול מכך? זה רק מראה למה הצעתי את הרפורמה המשפטית. רציתי שמערכת המשפט תהיה של כולם. אני מבטיח לכם שהרפורמה המשפטית תתקדם איתי או בלעדיי", אמר אז לוין.