האיראנים, כחיה פצועה, הנחיתו הערב (יום שני) מתקפת טילים וכטב״מים על איחוד האמירויות וגם על בירת עומאן - ולצד התקיפות של האוניות והמכליות במפרץ, נראה שזו רק התחלה. ידם של בכירי משמרות המהפכה עוד נטויה, ועל ישראל להיערך לאפשרות שגם העורף הישראלי יהיה בקרוב יעד למתקפה.
ברקע האירועים האחרונים, בטהרן הבינו כנראה שאם ארה״ב תצליח לפתוח אפילו חלקית את מצר הורמוז לשיט מסחרי, איראן לא רק תאבד את קלף המיקוח העיקרי והיחיד שלה במשא ומתן - מנוף הלחץ שלה על שוק האנרגיה העולמי - אלא גם תחווה השפלה שתסכן את שרידות המשטר.
ירי איראני לכיוון ספינות אמריקניות

באיראן מבינים שטראמפ הכריז על "מבצע חופש" שהחל היום אחרי שלאורך הפסקת האש ארה"ב בנתה כוח ימי, אווירי ויבשתי עצום מול דרום איראן ומצר הורמוז. הכוח הזה מבטיח לפיקוד המרכז האמריקני עליונות צבאית מכרעת, כולל באמצעי לחימה "רכים", אלקטרוניים ובסייבר, באזור המצר ובמפרץ עומאן.
ולא רק כוחות צבאיים: לאורך הפסקת האש האמריקנים גם אספו בשקדנות מידע על מיקומי המוקשים הימיים שמשמרות המהפכה הניחו במצר הורמוז, וזיהו נתיבים בטוחים עבור ספינות סחר. כך, משחתות הצי האמריקני חוצצות בין החוף האיראני של המצר לבין כלי השיט, וערוכות להגיב בכל האמצעים למתקפות נגדן. זה כולל אמצעי שיבוש טילים, וגם את מטוסי הביון והכטב"מים של פיקוד המרכז האמריקני שמפטרלים מעל המשחתות, מזהים כל שיגור ותוקפים אותו. הדין דומה גם בכל הנוגע לסירות המהירות, שלפי צבא ארה"ב הוא כבר הטביע שש מהן.
במצב כזה, אין לאיראנים סיכוי להצליח בעימות שיתפתח במרחב מצר הורמוז, שיסתיים בוודאי בהשמדה של מתקני ומשגרי משמרות המהפכה בחופים הסמוכים ובדרום איראן. לכן החליטו בטהרן להנחית מכות אש על המפרציות, ובראשן איחוד האמירויות - ששליטיה מעודדים בגלוי את טראמפ לנטרל את איראן מיכולותיה הגרעיניות והבליסטיות.
איחוד האמירויות מובילה את ההתנגדות לאיראן בקרב המפרציות, אבל לטהרן יש יכולת כמעט בלתי מוגבלת לפגוע במתקני הנפט והנמלים שהם מקור עושרה. לפי הדיווחים, ארה״ב וישראל דאגו לאחרונה לחזק את מערכי ההגנה מפני טילים וכטב״מים של איחוד האמירויות, אבל תעשיית הנפט עדיין פגיעה ביותר לכל מה שמשוגר מאיראן הסמוכה.
לאור כל אלה, סביר בהחלט להניח שהשיגורים לעבר איחוד האמירויות ועומאן היו רק ההתחלה. בטהרן מבינים שאם יפסידו במערכה זו, והמצור הכלכלי שאוכף טראמפ על איראן יימשך, שרידות המשטר תהיה בסכנה ממשית בעתיד הנראה לעין. אזרחי איראן לא יישארו אדישים לשילוב בין מצוקה כלכלית להשפלה לאומית, והם עשויים במוקדם או במאוחר לצאת לרחובות.