הוויכוח גובר גם בין ראשי הרשויות: למרות התוכניות וההודעות החגיגיות, הממשלה לא תצביע השבוע על הקמת שדות התעופה בנגב ובצפון. פחות משעה לפני הישיבה, הוחלט לדחות את הדיון בנושא לשבוע הבא בשל אי-הסכמות אם לכלול את הקמת שדה התעופה ברמת דוד בהחלטה או להצביע רק על הקמת שדה התעופה צקלג בנגב.
מאחורי אי-ההסכמות מפעילים לחץ כבד הקיבוצים והמושבים בצפון המתנגדים להחלטה להקים שדה תעופה בעמק יזרעאל. אך המחלוקת גם פנימית: ראשי רשויות מהצפון שלחו הבוקר (ראשון) מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו שבו דרשו שההחלטה להקים שדה תעופה בצפון תושלם ללא דיחוי, בטענה שמדובר במנוע צמיחה חסר תקדים שיהווה חלק משיקום ופיתוח הגליל. על המכתב חתומים בין היתר ראשי הערים והיישובים עפולה, כרמיאל, טבריה, חצור, צפת וקריית ביאליק.
ההתנגדות להקמת שדה התעופה היא הסיבה שמלכתחילה ראש הממשלה והשרים התעלמו כמעט לחלוטין מהקמת שדה התעופה בצפון בהודעות לתקשורת.
כעת, עם דחיית ההצבעה גם אישור הקמת שדה התעופה בנגב ייאלץ להמתין. אחרי הסרת החוק להקמת שני שדות התעופה מחוק ההסדרים, אם לא תחול התקדמות בחקיקה בזמן הקרוב - המהלך ימתין לממשלה הבאה. כך תידחה הקמת שני שדות התעופה שהמדינה מחויבת להקים כדי לייצר אלטרנטיבה לנמל התעופה בן גוריון, שקרוב לקיבולת המקסימלית ולא יעמוד בעומס.
בהודעה שפרסמו בשבוע שעבר נתניהו ושרת התחבורה מירי רגב, הודיעו השניים על ההחלטה לקדם רק הקמה של שדה תעופה אחד בדרום - תוך התעלמות מהמיזם השני ברמת דוד, שמועדף על אנשי המקצוע. בשלב זה לא ברור מדוע התעלמו נתניהו ורגב מהכוונה להקים שדה תעופה בצפון בהודעה הראשונית שלהם - אם כי ידוע שבקרב תושבים באזור רמת דוד ישנה התנגדות להקמת שדה תעופה במיקום המוצע.
בהצעה שעליה אמורה הייתה להצביע הממשלה, הצורך בהקמת שדות התעופה מנומק בכך שקיבולת הנוסעים בנתב"ג מתקרבת לכ-40 מיליון נוסעים בשנה, וישנו חשש כאמור כי הוא לא יעמוד בעומס. לפיה, שדות התעופה החדשים יוקמו באמצעות חברות פרטיות שגם יתפעלו אותם. עלות ההקמה של כל אחד משדות התעופה מוערכת בכארבעה מיליארד שקלים.
בהצעת ההחלטה, שאותה הגישו נתניהו, רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', נכתב כי אם המהלך לא ייצא לפועל - "קיים סיכון ממשי למשבר תעופתי בשנים הקרובות, שיתבטא במחסור בהיצע טיסות ביחס לביקוש ובעליית מחירי טיסות".
ההחלטה לבחור דווקא בצקלג מגיעה לאחר שכבר ב-2007 התקבלה תוכנית מתאר לשדה תעופה בעמק יזרעאל, ובעקבותיה החל מאבק של תושבים נגד הקמתו במקום. על פי מפרט השירותים להקמת צקלג שפרסמה נתיבי ישראל בחודש שעבר, שדה התעופה בנגב מיועד לקיבולת של 10 מיליון נוסעים בשנה ו-70 אלף תנועות כלי טיס, ועלות הפרויקט כולו מוערכת בכשבעה מיליארד שקל. מדובר בשדה תעופה קטן יחסית, שלא באמת יכול לשמש כשדה תעופה משלים לנתב"ג.
החיפוש אחרי שדה תעופה משלים נמשך שנים ארוכות, אך מאז פרוץ המלחמה הנושא הפך לבהול יותר. ביוני האחרון הודיע נתניהו כי השדה יוקם בצקלג, אף שבנבטים ובעמק יזרעאל כבר פועלים שדות תעופה צבאיים וקיימות רוב התשתיות הנדרשות. משמעות הדבר היא ששדה התעופה החדש יוקם רק בעוד יותר מעשור.
בהצעת ההחלטה צוין עוד כי "הקמת שדות תעופה בינלאומיים בצפון ובדרום - בעלי חשיבות אסטרטגית ולאומית לפיתוח כלכלי וליצירת שערים אוויריים נוספים בייחוד בשעת חירום". כמו כן, על פי ההצעה מדובר במהלך שיקדם יצירת מוקדי תעסוקה בפריפריה ויעודד את הנגישות אליה.
לקראת ההצבעה בממשלה פרסם "פורום ראשי הרשויות האזוריות והמקומיות בנגב ובגליל" קריאה להקים שדה תעופה אחד בלבד בנגב ולוותר על הקמת שדה התעופה בצפון. בהודעה של ראשי הרשויות נכתב בין היתר: "אנו קוראים לממשלה להודיע על הקמת שדה תעופה אחד, יחיד ומיוחד בנגב. הנגב הוא מרחב התקומה של מדינת ישראל, והוא המרחב היחיד המאפשר עצמאות תעופתית מלאה וקיבולת אינסופית, ללא מטרדי רעש וללא חניקת עתודות הקרקע".
