חיסולו של עלי לריג'אני - מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, ומי שלפי הדיווחים שימש כמנהיג בפועל של המדינה - השאיר את האיראנים שוב ללא מנהיג. בתקשורת הערבית כבר פורסם שמו של מי שעשוי לרשת את מקומו - סעיד ג'לילי, שנחשב לדמות קיצונית במשטר.
הלילה מסר ג'לילי את תנחומיו על מותם של לריג'אני ומפקד הבסיג', גולאם רזא סולימאני. הוא אמר שמדובר בהמשך ההקרבה למען המהפכה האיסלאמית, שתהפוך את העם לנחוש יותר להמשיך בדרכו. "צעדים אלה לא רק שלא ישחררו את האויב מהביצה שבה שקע, אלא גם יאיצו את תהליך תבוסתו והשפלתו", טען ג'לילי.
הכותרת
מי היה עלי לריג'אני - והאם חיסולו מקרב את ישראל להשגת יעדיה | עם רונן ברגמן
30:34
ג'לילי היה נציגו של המנהיג העליון עלי חמינאי במועצה העליונה לביטחון לאומי משנת 2008. בכתבה אתמול בערוץ אל-ג'זירה נכתב כי הוא לא רק שמרן ומסורתי, אלא אחת הדמויות הנוקשות ביותר במערכת הפוליטית. שמו מקושר לחזון עוין יותר כלפי המערב וכמי שפחות נוטה לפתיחות בפוליטיקה או במו"מ. בעבר הוא כבר כיהן כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, והיה מראשי המשלחת האיראנית בשיחות הגרעין. כיום הוא חבר במועצה לאבטחת אינטרס המשטר.
ג'לילי החל את הקריירה הדיפלומטית שלו ב-1989 והצטרף למשרד החוץ. לאחר מכן כיהן כראש משרד הפיקוח של המשרד עד 1996. בהמשך כיהן כעוזר בכיר לענייני אמריקה במשרד החוץ, ואחר כך עבד במשרד המנהיג העליון בין 2001 ל-2005. בספטמבר 2007 ג'לילי מונה למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי ולראש צוות המו"מ הגרעיני האיראני עם מעצמות המערב.
חמינאי מינה את ג'לילי לנציגו במועצה העליונה לביטחון לאומי ב-28 ביולי 2008. חמש שנים לאחר מכן, כשחסן רוחאני נבחר לנשיא, הוא מינה במקומו את עלי שמחאני - שחוסל במכת הפתיחה של המלחמה הנוכחית. מאז מכהן ג'לילי במועצה לאבטחת אינטרס המשטר.
ג'לילי התמודד בבחירות לנשיאות איראן ב-2013, שבהן ניצח רוחאני, וסיים במקום השלישי. הוא התמודד גם בבחירות לנשיאות בשנת 2021 אך פרש לטובת איברהים ראיסי לפני ההצבעה, ובשנת 2024 - בבחירות שנערכו אחרי מותו של ראיסי בהתרסקות מסוק, ושבהן הפסיד למסעוד פזשכיאן.
שמו של ג'לילי נקשר לעמדות קיצוניות בנושאים אזוריים ובינלאומיים. הוא נחשב למי שמתנגד לוויתורים פוליטיים בנושאים הקשורים לגרעין וליחסים מול ארה"ב. הודעה רשמית על מינויו לתפקיד במקום לריג'אני לא פורסמה, ולא ברור אם אכן ייבחר בסופו של דבר, למרות השמועות ברשת. בכל מקרה, לפי החוק, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן יהיה זה שימנה את המחליף, כפי שמינה את לריג'אני רק באוגוסט 2025. בחלק מהדיווחים הערביים ציינו כי עליית דמויות קיצוניות יותר באיראן עלולה להפחית את הסיכויים לפתרונות דיפלומטיים בתקופה הקרובה, במיוחד בעיצומה של מלחמה בין איראן לבין ארה"ב וישראל.
"אדם מסוכן וקיצוני מאוד"
על כך מוסיף דני סיטרינוביץ, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן וכיום חוקר עמית בתוכנית איראן ב-INSS: "הגיוני שג'לילי ימונה, כי הוא כבר היה מזכיר המועצה לביטחון לאומי והוא הנציג של המנהיג שם. הוא אולטרה-שמרן, מחזיק בעמדות מאוד קיצוניות. המינוי שלו הגיוני גם כי הוא יזכה לתמיכת משמרות המהפכה, כי הוא באמת נחשב לאחד מהניצים ביותר במשטר עצמו. המינוי שלו לא יבשר טובות מבחינת היכולת להגיע לסוג של הסכם עם המשטר הזה. זו הבעיה מלכתחילה במה שקורה כרגע. נכון שמחלישים את המשטר, אבל בסוף מוציאים את כל אותם הגורמים כמו לריג'אני שאפשר היה עוד לנהל איתם מהלכים. עם ג'לילי פחות.
"מדובר באדם מסוכן", אומר סיטרינוביץ. "הוא הפסיד לפזשכיאן בבחירות האחרונות לנשיאות, והעובדה שהוא זכה ל-13 מיליון איש שיצביעו עבורו בסיבוב השני רק מעידה עד כמה למשטר יש בסיס אידיאולוגי חזק באיראן. זה מספר לא מבוטל, כאשר הוא מציע אופק מאוד שמרני, אידיאולוגי ודתי לאיראן. אם הוא ייבחר, זה יהיה אירוע בדרך להקצנת המשטר".
לפי סיטרינוביץ, ברור כי המערכת האיראנית מקצינה באופן משמעותי, ונשאלת השאלה מהי המטרה. אם המשטר אכן ייפול אז לא תהיה לכך חשיבות, כי אנשיו לא יישארו בשלטון, אבל אם המשטר יישאר מדובר לדבריו באירוע בעייתי מאוד לישראל, לעם האיראני ולמדינות המפרץ. "מדובר באנשים מאוד קיצוניים. יהיה קשה מאוד להגיע איתם להסדרה כלשהי. המערכת האיראנית מאוד מקצינה. זה מרחיק את הסבירות לסיום המלחמה. זה מביא למצב שבו או שהמשטר קורס או שהמלחמה נמשכת לפרק זמן מאוד ארוך", אמר.
