משהו לא טוב קורה בימים אלה ביחסים שבין ישראל ואוקראינה. הנשיא וולודימיר זלנסקי הגיע למזרח התיכון וביקר בלא פחות מארבע מדינות ערביות: סעודיה, איחוד האמירויות, ירדן ובחריין. עם זאת, הוא בחר שלא להגיע לישראל, ולא בפעם הראשונה. מאז ה-7 באוקטובר נעשו מספר ניסיונות לארגן ביקורים של זלנסקי בישראל אך הם לא יצאו לפועל, לפחות פעם אחת בגלל הדלפה על ההכנות לביקור.
מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, בקייב לא הסתירו את האכזבה שלהם מישראל ומכך שלא סיפקה להם נשק, כדי שלא להרגיז את הדוב הרוסי. ישראל הסתפקה בהעברת סיוע הומניטרי, שלחה בית חולים שדה, עזרה במערכות לטיהור מים ובסופו של דבר גם העבירה מערכת התרעה מוקדמת, בסגנון צבע אדום, שמטרתה לקצר את הזמן שהאוקראינים נמצאים במקלטים, בדומה לישראל.
ההערכה בישראל כי מאז פרוץ המלחמה באירופה, נתרמו לאוקראינה כ-100 מיליון שקל – מעט יחסית למדינות אירופה, אך מצד שני ישראל לא חברה באיחוד האירופי וגם לא בנאט"ו. האוקראינים כאמור, ציפו ליותר ולא הסתירו את האכזבה שלהם מהיקף הסיוע.
לאחרונה, התייחס שגריר אוקראינה בישראל ייבגן קורניצ'וק בראיון למערכת ההתרעה המוקדמת שהעבירה ישראל, והטיל ספק ביעילותה. הוא טען שהמערכת הישראלית לא פועלת בהכרח באופן מיטבי והוסיף כי אחת המערכות שהועברו לקייב אף הוגדרה על ידי הרשויות המקומיות כלא מתאימה, מה שלדבריו מהווה "סיפור לא נעים". בישראל לא אהבו את דבריו של קורניצ'וק והתייחסו אליהם כאל כפיות טובה.
קורניצ'וק גם התייחס ליחסים המדיניים בין המדינות, וציין כי ישראל נמנעת מביקורת פומבית על מוסקבה, בין היתר בשל הצורך לשמור על איזון עדין ביחסים עם רוסיה. עוד טען קורניצ'וק כי קיימים פערים מסוימים בדיאלוג המדיני בין קייב לירושלים.
באוגוסט האחרון, השגריר התראיין והתבטא ביחס לניסיונות לקיים פגישה בין שני המנהיגים: "היו כמה ניסיונות שלו להגיע לישראל מאז 7 באוקטובר. לצערנו הניסיונות לא צלחו וזאת לא הייתה אשמתנו".
התקרית האחרונה אירעה החודש, כאשר נתניהו העביר בקשה לשוחח עם זלנסקי על המלחמה באיראן. זלנסקי הסכים, אלא שהדברים התחילו להסתבך. נתניהו העביר לאוקראינים חלון זמנים, שלא התאים לזלנסקי. שוב הוחלפו חלונות זמנים שלא הסתדרו - והשיחה לא התקיימה. בישראל לא אהבו גם שזלנסקי מצא לנכון להעניק ראיון לכלי תקשורת ישראלי, עוד לפני ששוחח עם נתניהו.
גורם ישראלי שמעורה ביחסי ישראל אוקראינה אומר כי זה הסגנון האוקראיני. "הם אף פעם לא ידעו לנהל מולנו שיח דיסקרטי, רק יצאו בדרישות פומביות. זלנסקי משוכנע שאנחנו חייבים לו משהו רק בגלל שהוא יהודי, וזה לא המקרה. זה לא אומר שלא יכולנו לסייע יותר, אבל הם אשמים בזה לא פחות מאיתנו.
"חוץ מזה", הוסיף הגורם, "אין לנו איזה אינטרס מיוחד באוקראינה חוץ מאומן, אבל זה סיפור עונתי. הסיבוב הזה במזה״ת בא לחזק את ה'נכסיות' של אוקראינה ולשדר מסר לארה״ב. הסיפור לא קשור אלינו", אמר.
גורם ישראלי בכיר נוסף שבקיא בפרטים, אמר כי נתניהו אומנם ביקש לשוחח עם זלנסקי, אך לא באמת התכוון לבקש ממנו סיוע ביירוט כטב"מים. "אנחנו לא באמת צריכים מהם עזרה בנושא הזה, וממילא מדינות המפרץ סובלות מכטב"מים הרבה יותר מישראל".
הגורם ציין כי "אוקראינה נתנה כמה מערכות ליירוט כטב"מים ושלחה מומחים. הם בעיקר ניפחו את זה כדי לנפח את המותג שלהם מול ארה"ב, מחשש שטראמפ יפסיק לתת להם נשק. זלנסקי עושה הכל שיקחו אותם ברצינות ומנפח את הסיוע האוקראיני למדינות המפרץ כדי להגיד שאוקראינה מעצמה".
הוא הוסיף כי "היכולות שלהם לא מענייניות באמת את ישראל. הם לא מתקרבים ליכולות שלנו. הסיבה שהאוקראינים כועסים היא שהם אף פעם לא מרוצים. מה שתיתן להם הם יגידו שזה לא מספיק".
רק בחודש ספטמבר האחרון חשף זלנסקי כי אוקראינה קיבלה מערכות פטריוט מישראל. אלא שבפועל, ישראל החזירה את מערכות פטריוט לארה"ב. הן עברו שיפוץ וחידוש, והאמריקאים העבירו אותן לאוקראינים.
"זלנסקי עשה עלינו סיבוב ואמר שזה פטריוט ישראלי", הוסיף הגורם. גם בחודש ספטמבר האחרון היה נסיון לארגן שיחה בין נתניהו לזלנסקי סביב העלייה לאומן, אך זלנסקי לא קיבל את השיחה. "זלנסקי מאוכזב ומבין שביבי מתקשר אליו כל שנה שהוא צריך את אומן אחרי שלוחצים עליו הסיעות החרדיות", כך אומר הגורם ישראלי בכיר.
למרות המתיחות בין המדינות, חשוב להדגיש שבין ישראל לאוקראינה מתקיים שיתוף פעולה מודיעיני טוב. "אין משבר כרגע, אולי סוג של תחרות. מתחרים על נשק ותשומת לב אמריקנית", סיכם הגורם הישראלי הבכיר. "אנחנו פשוט נעים בשני קווים מקבילים. המשבר היה בתחילת המלחמה כשהם ציפו לנשק ישראלי והתאכזבו. כל אחד עסוק במלחמה שלו ויכול לעזור מעט מאוד לצד השני".
