ההיסטוריה המודרנית של איראן היא סיפור על מילים ששינו גורל ועל דורות שמשלמים את המחיר. ב-1979, ג'ימי קרטר שלח מסר של "מוסר" וזכויות אדם לשאה פהלווי, וביקש ממנו לנצור את האש מול המפגינים.
באותם רגעים, דור צעיר ולוחמני שטף את הרחובות, נישא על גלי הנאיביות המערבית, מבלי להבין שהם צועדים במו ידיהם אל תוך מלכודת תיאוקרטית דתית שתכלוא אותם ואת צאצאיהם לחצי מאה. וחומייני הפך לטרגדיה והסיפור של כולנו.
באופן פרדוקסלי, איראן תמיד הייתה ותמיד תהיה מדינה שקשובה ללחישות המגיעות מהמערב. למרות הרטוריקה של "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל", המשטר בטהראן והרחוב האיראני רגישים בצורה יוצאת דופן לכל תזוזה במדיניות החוץ של אויביהם. המערב וישראל אינם רק צופים מהצד, הם השחקנים הבלתי נראים שמעצבים את תקרת הזכוכית של חופש הפעולה האיראני. כשקרטר אותת אז על חולשה, המהפכה התפרצה. כשישראל או ארה"ב מאותתות על נחישות, המשטר מתכווץ.
היום, המעגל נסגר בצורה מצמררת. אותם רחובות בטהרן מאכלסים כעת את דור הנכדים של הסבים שלהם שהקשיבו לקרטר והבינו את הרמז שחרץ את גורלו של השאה הפרסי .
אך הפעם התפאורה שונה. הם לא יוצאים לרחוב כדי להחליף שלטון אחד באחר, הם יוצאים כדי למחוק את חרפת ה"ירושה" של סביהם. השוואה בין הצהרותיו האחרונות של דונלד טראמפ לבין דוקטרינת קרטר חושפת את גודל השעה. בעוד קרטר היה המיילד של שלטון האייתוללות דרך פייסנות, טראמפ והגיבוי הישראלי המשתמע מציבים את עצמם כמי שמבקשים לכרות את ראש הנחש. עבור הצעירים באיראן, המדיניות הזו היא חבל הצלה אחרון.
הדור הזה זקוק לאומץ עילאי, כי הוא נלחם בשתי חזיתות- מול הקלצ'ניקוב של משמרות המהפכה, ומול הצלקות של סביו שתשושים מהבטחות המערב.
תהום עמוקה וחשוכה
הסבים ב-79' יכלו להרשות לעצמם לטעות כי הם הגיעו משפע וחופש יחסי אבל לנכדים של 2026 אין את הפריבילגיה הזו. הם מבינים שאם לא יגייסו את האומץ עכשיו, מעבר לפינה מחכה תהום עמוקה וחשוכה , עתיד של איראן מבודדת ומדממת לנצח.
מאיר סויסההלקח ההיסטורי ברור- קרטר נתן לסבים את האומץ לטעות, אך האמירה של טראמפ למפגינים ולממשל של ״דיר באלק״ נותן לנכדים את האומץ לתקן. זהו רגע של "להיות או לחדול".
המערב צריך להיות אקטיבי לפחות כמו עם מדורו של ונצואלה. שתיקה של המערב או ריסון בוגד בנכדים האמיצים של טהראן, הוא יחתום על תעודת הפטירה של החופש במזרח התיכון כולו ויעמיק חיים חדשים לציר השיעי האלים. מעבר לדור הזה, אין עוד אור בקצה המנהרה רק החשיכה המוחלטת של התהום. הבחירה היא לא רק שלהם גם שלנו.
מאיר סויסה הוא פרסומאי ויועץ אסטרטגי
