באיראן הודו שלפחות 3,000 נהרגו בדיכוי המחאות ההמוניות - המספר האמיתי כנראה גבוה בהרבה - ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ שהבטיח להגן על המפגינים לא מממש לפי שעה את האיום שלו לתקוף, ועדיין שוקל את מהלכיו. הנשיא דן הלילה (בין שלישי לרביעי) עם צוותו במגוון האפשרויות שיש לארצו לפגוע באיראן - כולל מתקפות סייבר על תשתיות ממשלתיות, צעדים להתמודדות עם חסימת האינטרנט ודרכי התקשורת של המפגינים וגם תקיפות ישירות נגד מטרות הקשורות למנגנוני הדיכוי של המשטר.
טראמפ פרסם אמש פוסט נלהב ברשת החברתית Truth Social שבו קרא למפגינים, אותם תיאר כ"פטריוטים איראנים", להמשיך להפגין בניסיון "לקחת לידיהם את המוסדות שלהם" והבטיח להם גם ש"העזרה בדרך". הוא גם הכריז כי בשל הרג המפגינים הרב יבוטל המשא ומתן שתוכנן לדבריו מול בכירים איראנים. אלא שטראמפ סירב להסביר לעיתונאים ששאלו אותו במהלך ביקור בדטריוט מה כוונתו במונח "עזרה", ונראה כי טרם החליט כיצד לפעול.
אש בהפגנות באיספהאן, איראן
ב"וושינגטון פוסט" צוטטו הלילה גורמים המקורבים לבית הלבן, שאמרו כי חרף ההצהרות הניציות שלו בפומבי, בשיחות פרטיות הנשיא נשמע פחות בטוח. כמה מהגורמים טענו כי טראמפ נשמע "פחות נלהב" ביחס לתקופה שקדמה לתקיפה האמריקנית נגד מתקני הגרעין במלחמת 12 הימים ביוני אשתקד. גורם נוסף הדגיש כי ייתכן מאוד שטראמפ כן יממש את האיום לתקוף באיראן, ואת הסיכוי לכך הוא תיאר כ"הטלת מטבע", כלומר 50-50.
בעיתון האמריקני שוחחו גם עם שני גורמים אירופים, שאמרו כי מדינותיהם התבקשו על ידי ממשל טראמפ לשתף מודיעין על מטרות אפשריות בתוך איראן. "אין לנו שום אינדיקציות לכך שטראמפ יכוון למתקני גרעין", הדגיש אחד מהם. "סביר יותר שהוא ירדוף אחר הנהגת הארגונים והכוחות שאחראים ומעורבים ברצח מפגינים".
הטיעונים נגד תקיפה, כך לפי בכירים לשעבר ומקורבים לבית הלבן, כוללים את הסכנה של תאונה או כישלון - אם הצבא ושירותי הביון האמריקניים ינסו לבצע פעולות בסיכון גבוה יותר - כמו גם את האפשרות שנפילת המשטר באיראן עלולה להוביל למשטר צבאי אחר או למדינה כושלת נוספת במזרח התיכון.
לפי הדיווח ב"וושינגטון פוסט", המועצה לביטחון לאומי התכנסה אתמול ללא טראמפ כדי להכין אפשרויות עבור הנשיא. לפי מקור המעורב בפגישה, סגן הנשיא ג'יי די ואנס, מזכיר המדינה מרקו רוביו ופקידים נוספים מציגים לטראמפ את האפשרויות, ללא העדפה.
גורם אירופי שלישי אמר ל"פוסט" כי מנהיגי איראן מודעים היטב לכך שטראמפ עומד בפני תגובת נגד אפשרית מצד תנועת MAGA אם ישתמש בכוח צבאי, ומציעים משא ומתן - כדי למשוך זמן. "אם טראמפ ייסוג מהפעלת לחץ ויכנס במקום זאת למשא ומתן בזמן שמפגינים נהרגים ונעצרים, המשטר עשוי לא רק לשרוד את הרגע הזה - אלא לצאת ממנו מחוזק, ולפעול באכזריות רבה עוד יותר", אמר הגורם.
בעיתון דיווחו עוד על חשש מצד הפנטגון מנקמה מצד איראן - שהבטיחה לתקוף אם תותקף בסיסים אמריקניים במזרח התיכון וגם את ישראל. החשש נובע לפי הדיווח גם מהעובדה שבחודשים האחרונים הועברו כמה וכמה נכסים - מטוסים, ספינות ואנשי מבצעים מיוחדים - מהאזור שנתון תחת פיקוד המרכז של הצבא האמריקני, כלומר המזרח התיכון, כחלק מהגברת הנוכחות סמוך לוונצואלה. זאת, כהכנה למבצע הלכידה של שליטה ניקולס מדורו.
טראמפ נשאל מה הכוונה ב"עזרה בדרך" - והשיב: "תצטרכו לגלות בעצמכם"
(צילום: פול כתבים הבית הלבן)
לים הקריבי הועברה מהמזרח התיכון נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" בחודש נובמבר, ושתי נושאות המטוסים הנוספות שנמצאות כעת בשירות מבצעי נמצאות נמצאות גם ביפן ("וושינגטון") ובים סין הדרומי ("לינקולן"). גורם אמריקני אמר שאין אידיקציה על כוונה להעבירן למזרח התיכון. גורם שתואר כמעורה באופן החשיבה של הממשל אמר ל"פוסט" כי בנקודת הזמן הנוכחית אין לממשל האמריקני את הנכסים הדרושים במזרח התיכון עבור "מתקפה קינטית מלאה בלי סיכון של תגובה". לדבריו, "היינו חייבים להסיט הרבה מהנכסים שלנו מ-CENTCOM (פיקוד המרכז) כדי לתמוך בפעילות בוונצואלה".
אף שרבים מקווים שהמחאות יביאו לנפילת משטר האייתוללות, כפי שהשאה של איראן הופל ב-1979, פרשנים ששוחחו עם "ניו יורק טיימס" סבורים שמדובר ב"אופטימיות מופרזת". לדבריהם, המשטר צפוי לדכא את גל המחאה הנוכחי, גם אם ההפגנות חושפות את עומק חוסר שביעות הרצון הציבורי – תופעה שקשה יהיה לדכא לאורך זמן.
3 צפייה בגלריה
נושאת המטוסים האמריקנית "ג'רלד פורד", שהועברה מהמזרח התיכון לים הקריבי בנובמבר
(צילום: Jonathan KLEIN / AFP)
"המשטר חש חרדה קיומית ושלף את אגרוף הברזל, ולכן אני חושב שהגל הנוכחי כנראה הסתיים", אמר עלי ואז, מנהל פרויקט איראן בארגון International Crisis Group. "אבל מאחר שהמשטר יודע רק לדכא ולא לטפל בשורש הבעיות, הוא בסך הכול קונה לעצמו זמן עד לסיבוב הבא בעימות בין המדינה לחברה".
פרופ' ואלי נאצר, מומחה לאיראן מבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בוושינגטון, אמר כי "ההפגנות היו משמעותיות מאוד, וגם אם הן יתפוגגו – הכעס שהן עוררו לא נעלם". אלי גראנמאיה, מומחית לאיראן מהמועצה האירופית ליחסי חוץ, אמרה לעיתון כי "הרדיקליות בקרב המפגינים, והמהירות שבה האלימות גאתה משני הצדדים, מעידות על מדינה שסועה לשניים. המשטר וכוחות הביטחון רואים בכך שלוחה של מלחמת ארה"ב וישראל, ולכן חשים שעליהם להשתמש בכל הכוח כדי לחסל את הטרוריסטים".
לדבריה, מלחמת 12 הימים ביוני והמחאות צמצמו את המתיחות בעבר בין משמרות המהפכה לצבא. לפי הדיווח ב"טיימס", ייתכן שהמשטר לא עומד בפני קריסה - אך נדמה שהמהפכה האסלאמית מיצתה את דרכה: לאחר כמעט 50 שנה, ניסיונותיה לייצא מהפכה ברחבי המזרח התיכון כשלו, והדור הצעיר מבקש מטרות אחרות ואינו מוכן עוד לחיות תחת חוקי השריעה המחמירים שהאליטה עצמה מפרה.
כך או כך, ציינו המומחים, חילופי ההנהגה קרבים בשל גילו של המהניג העליון, האייתוללה עלי חמינאי. "הסיכויים לשינוי מבני של המשטר גבוהים בהרבה מהסיכויים להפלתו", מעריך ואז מארגון Crisis Group. לדבריו, "הדחתו של נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו והחלפתו בסגניתו דלסי רודריגס – לאחר שוושינגטון השתלטה על השלטון שם – מעידה כי ארה"ב מוכנה לחיות עם מבנה שלטון זהה, כל עוד בראשו עומד אדם אחר".
לפי גראנמאיה, "רפורמה בת-קיימא באיראן מחייבת בסופו של דבר עסקה עם וושינגטון. גם אם המחאות יובילו לשלטון חדש, רק הסכם כולל עם ארה"ב יוכל להסיר את צל המלחמה והסנקציות שמלווה יותר מדי דורות של איראנים".
פורסם לראשונה: 07:17, 14.01.26
