כתב האישום שהוגש נגד בצלאל זיני, שהבריח לכאורה סיגריות לרצועה, כבר עורר קריאות לאחיו דוד זיני להתפטר מתפקידו כראש השב"כ - אולם גורמים שקשורים לוועדה שאישרה את מינויו הבהירו כי הוא לא מחויב לעזוב את התפקיד, משום שהוא לא קשור או אחראי למעשים של אחיו.
הסיבה לאזהרה שקיבל בוועדת גרוניס למינויי בכירים, שלפיה יהיה עליו לעזוב את התפקיד אם קרוב משפחתו יהיה מעורב במעשים קיצוניים, נוגעת בכלל לאחד מבניו של זיני, שנמצא במאגרי המידע של שירות הביטחון הכללי כעבריין פונציאלי - בשל פעילותו כנער גבעות ביהודה ושומרון.
בחוות הדעת של ועדת גרוניס למינויי בכירים, הוזהר ראש השב"כ זיני כי יהיה עליו להתפטר אם קרוב משפחתו יהיה מעורב ב"מעשים קיצוניים". אך הסעיף המדובר (סעיף 14), כלל לא נכתב על אחיו בצלאל. מה כן נכתב בסעיף? רמזים די עבים בנוגע להסדר בעניינו של ראש השב"כ טרם אישור מינויו: "בפני הוועדה עלה עניין קונקרטי בחשד לבן של האלוף זיני ושל אדם נוסף שהוא מכיר. שמענו דברים ולא נמצא שעסקינן בעניין של היעדר 'טוהר המידות' ככל שהמדובר באלוף זיני.
"למותר לציין, לגבי כל מי שימונה לראש השירות, אם בגדר כהונתו יהיו מקרים בהם יהיה מידע מסוים לגבי בני משפחה, יהיה עליו לכל הפחות להימנע מלעסוק בנושא נוכח ניגוד עניינים, ועל כן אחרים בשירות יעסקו במקרה כזה. אם תהא מידת הקרבה רבה מאוד, ואם יהיה מדובר במידע לגבי מעשים קיצוניים, מן הראוי שיתפטר מתפקידו, ואם לא יעשה כן - יהיה נכון להפסיק את כהונתו. זאת בשל ניגוד עניינים בדרגה גבוהה, לרבות פגיעה באמון הציבור. כללים דומים יחולו אף אם ניגוד העניינים לא יהיה קשור בנושא בני משפחה, אלא בנושאים אחרים".
הדוח עצמו, והסעיף המדובר בפרט, נכתבו עוד לפני שהתנהלה חקירתו של בצלאל זיני, כך שלא ייתכן שחברי הוועדה התייחסו לחקירה ולחשדות שהועלו בעקבותיה. מדובר בכלל בעניין שלא נוגע לפרשה ממשית אלא לאחד מבניו של זיני, שהוא בדוקאי של שב"כ - אדם בעל עבר פלילי שמתועד במאגרי המידע של הארגון כעבריין מוּעד. עם זאת, עצם הכנסת הסעיף לדוח המאשר את המינוי נחשב צעד חסר תקדים, ויש קולות הטוענים כי נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, שעומד בראש הוועדה, הכניס אותו במכוון כ"פצצת זמן".
בצלאל זיני במהלך דיון הגשת כתב האישום
(צילום: הרצל יוסף )
גרוניס ויתר חברי הוועדה נמנעו מלהתייחס לפרשה לאחר הגשת כתב האישום נגד אחיו של ראש השב"כ, שכן תפקידה של הוועדה לייעץ למינויים בכירים והיא מגישה לממשלה דוח ובו המלצות על מינויים עתידיים - והיא לא נוהגת לעסוק בדיעבד במינויים שכבר המליצה עליהם. למרות זאת, היו מי שציפו שגרוניס בעצמו יתייחס להתפתחויות ויבהיר אם סעיף 14 חל במקרה זו או לא, אך הוא התעלם מכלל הפניות.
למרות טענת הגורמים כי זיני לא מחויב להתפטר, הסעיף יוצר מציאות שמביאה את העניין לפתחה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שיכולה להרים דגל ולדרוש ממנו לעזוב. אלא שהסיכוי שהיא תעשה זאת הוא אפסי: אין כאן "מעשה קיצוני" כפי שמוגדר בסעיף, וגם אין כל קשר לראש השב"כ עצמו, וממילא סעיף 14 רמז לבנו ולא לאחיו.
ובכל זאת, מי שאומרים שאין להעניש אותו או לשפוט אותו על מעשיו של אחיו צודקים - אבל צודקים גם מי שאומרים שעל ראש השב"כ להתייחס בקולו לחשדות נגד האח, כמו גם על חומרת המעשים. בכתב האישום (שכולל גם את עמדת השב"כ) נכתב: "הנאשם (בצלאל זיני - א"א), במעשיו המתוארים בצוותא חדא, צופה כאפשרות קרובה לוודאי שיהיה בכך כדי לסייע לאויב, חמאס, במלחמתו נגד ישראל".
