ימים אחרי שסיימה את סבב הריאיונות שקיימה, ועדת גרוניס אישרה הערב (חמישי) פה אחד את מינויו של אלוף (במיל') דוד זיני, מועמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לראש השב"כ. הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים התכנסה בפעם השנייה ביום ראשון האחרון כדי לבחון את המינוי, לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לא המליצה לפסול את בחירתו לתפקיד.
לעיון בהחלטה המלאה - לחצו כאן
מכתב סיכום ההחלטה של הוועדה כלל 17 סעיפים, כשבסעיף ה-16 הובהר כי "הוועדה מוסמכת לבחון את 'טוהר המידות' במינוי, ואין בידי הוועדה הסמכות לבחון ולבדוק האם כישוריו המקצועיים של המועמד לתפקיד ראש השירות אומנם מצביעים על התאמתו לתפקיד - הוא הדין לגבי ששת האחרים המנויים בהחלטת הממשלה (המינויים הבכירים האחרים שהוועדה הוסמכה לבחון - א"א).
בסעיף האחרון של המסמך סוכמה החלטת הוועדה: "בנסיבות העניין, לא ניתן לקבוע שבעיית 'טוהר מידות' מונעת מרה"מ להציע מועמד לתפקיד ראש השירות. ככול שמדובר במוצע לתפקיד, הוא האלוף זיני, לא נמצאה בעיה של 'טוהר המידות' במינויו כראש השירות. מאחר שעל פי החלטת הממשלה נתונה הסמכות לוועדה לשלב המינוי, מודגש שהחלטתה של הוועדה מתייחסת לעת הזו - היא עת המינוי".
ועדת גרוניס ציינה כי קיבלה במהלך עבודתה פניות מארבעה ראשי שב"כ לשעבר שהסתייגו מהמינוי: כרמי גילון, עמי איילון, יורם כהן ונדב ארגמן. "בפניות שלהם הועלו השגות לגבי רה"מ כמציע את האלוף זיני לתפקיד ראש השירות, וכן השגות על עצם מועמדותו של זיני", ציינה הוועדה, שהדגישה כי ההשגות ממינוי זיני התבססו במידה רבה על פרסומים בתקשורת.
באשר לטענות שלפיהן נתניהו ביקש מראשי שירות לשעבר לנקוט בפעולות שמנוגדות להגדרת תפקידם, כך לדברי חברי הוועדה, "מן החומר עולה כי אכן היו מקרים בהם ראש הממשלה ביקש מראשי השירות לבצע פעולות שאינן ראויות במשטר דמוקרטי". עם זאת, כתבו חברי הוועדה כי "הדרישות הועלו בלא נוכחות אדם שלישי ובלא תיעוד".
ועדת גרוניס ציינה גם כי אחרי שפנתה לציבור בבקשה לקבל השגות נגד המינוי או בעדו, נשלחו אליה אלפי פניות, "כאלה שהתנגדו למינוי וכאלה שתמכו. חלק לא קטן מן הפניות, אלה ואלה, היו זהות לא רק מבחינת תוכנן - אלא מילה במילה".
הוועדה עדכנה גם כי דנה בהתבטאויתיהם של בני משפחתו של זיני, שכונו כ"אמירות מזעזעות וחמורות ביותר מבחינות שונות, לרבות מצביעות על תפיסה אנטי דמוקרטית, מפי קרובי משפחה של האלוף זיני, ביניהם מפי אביו". חברי הוועדה כתבו כי "הועלו טענות רבות באשר לחינוכו של האלוף זיני וכן לגבי אמירות שלו ושל בני משפחתו. לעניין זה נחזור ונאמר כי עסקינן ב'טוהר המידות', וברור שדרך החינוך ושיטתה אינן רלוונטיות. חשוב לבחון את מעשיו ועמדותיו של מועמד זה עת שהוא בוגר ומכהן בצה"ל".
עוד כתבו חברי הוועדה כי "הדיבר החמישי בעשרת הדיברות הוא 'כיבוד אב ואם'. ניתן להבין שדיבר זה מעמיד את האלוף וכל בן או בת בקושי עצום כאשר מוצגת בפניהם שאלה לגבי אמירות נוראות של ההורים. מיותר לומר שאין הדיבר מצדיק הסכמה לאמירות המזעזעות. נחזור ונציין כי האלוף זיני שב וחזר על חובתו לקיים את החוק ועל כך שזו דרכו, ועוד נחזור שנשמעו דברים חיוביים לגביו, בוודאי ככל שמדובר בשמירת החוק . יש לקוות שקצין צה"ל שאינו שומר חוק וסבור שיש פסקי דין שאין לקיימם אינו מקודם - ובוודאי שאינו מגיע לדרגת אלוף".
"הוועדה ביקשה מהרמטכ"ל לבחון את התיק האישי של האלוף זיני ושמענו כי בתיק לא נמצא דבר שמצביע על עניין שלילי. האלוף זיני הכחיש שאמר כי הכפיפות לראש הממשלה קודמת לכפיפות לחוק. לדבריו, ראש השירות אכן כפוף לראש הממשלה אך ראש הממשלה כפוף לחוק. הוא חזר והדגיש אף את כפיפותו שלו לחוק, אך הוסיף כי לא יראה עצמו כפוף לחוק, אם, למשל, יהיה חוק שיחייבו לאכול חזיר".
על מסמך ההחלטה חתומים שלושת חברי הוועדה שדנו במינוי: נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס; ממלא מקום נציב שירות המדינה, פרופסור דניאל הרשקוביץ; ונציג הציבור בוועדה משה טרי.
הדרך לראשות השב"כ
הוועדה שמעה ביום ראשון את הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, אלוף (במיל') רוני נומה ואת זיני עצמו. כבר בהודעתה באותו הערב מסרה כי "תגבש את החלטתה שתינתן בימים הקרובים". לפני כן, התכנסה הוועדה ביום חמישי, והתייצבו בפניה ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש השב"כ לשעבר רונן בר. חלק מהמתנגדים למינוי טענו כי נתניהו החליט למנות את זיני מפני שהוא מאמין שיזכה ל"נאמנות" מצידו, וזאת ברקע פרשת "קטאר-גייט" שבה מעורבים אנשי לשכתו של רה"מ, ושבחקירתם היה מעורב שירות הביטחון הכללי.
הבחירה של ועדת גרוניס שלא למסור את החלטתה ביום ראשון לא הייתה מפתיעה, שכן ההערכה המוקדמת הייתה שחוות הדעת תישלח לממשלה רק אחרי החג. הממשלה צפויה לדון במינוי ב-28 בספטמבר, יום ראשון הקרוב, באיחור של שבוע מהמתוכנן. כתוצאה מכך, כהונתו של ממלא מקום ראש השב"כ ש' תוארך עד 30 בספטמבר.
במכתב ששלח זיני לוועדת גרוניס הוא טען כי הוא ראוי לתפקיד ראש השב"כ וכי הוא "כפוף לחוק". זיני דחה את הטענות שהועלו נגדו, וטען כי חלקן נובעות משיקולים לא ענייניים. המכתב נוסח על רקע התנגדויות של ארבעה ראשי שב"כ לשעבר למינויו, בהם יורם כהן, שכתב לוועדה כי קיים חשש שזיני "יופעל הלכה למעשה על ידי מי שמינה אותו" ויעשה שימוש בסמכויותיו באופן שאינו עומד באמות מידה מקצועיות, ואולי אף בניגוד לחוק.
כהן הוסיף כי "מינוי מועמד שאינו בעל ניסיון מתאים, ואשר תלותו האישית בממנה ברורה וגלויה, עלול להיתפס בציבור כמינוי בלתי ראוי וככזה המבוסס על שיקולים זרים". לדבריו, מצב זה עלול לפגוע באמון הציבור במערכת הביטחונית ובמוסדות המדינה, דבר שעשוי לגרום ל"נזק בלתי הפיך".
5 צפייה בגלריה
טען כי זיני התריע על פלישה אפשרית, אך המסמך של האלוף יועד לדרגים נמוכים. נתניהו במטה השב"כ
(צילום: מעיין טואף / לע״מ)
נתניהו טען כי זיני התריע על פלישה אפשרית מעזה כבר במרץ 2023, וזו אחת הסיבות המרכזיות לבחירתו. אולם, לפי פרסומים ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", המסמך של זיני היה "סיכום טקטי" המיועד לדרגים נמוכים, עד מפקד האוגדה, והתמקד בבדיקת הביטחון השוטף לאורך הגדר ובמוכנות לניסיונות חדירה מקומיים. גורמים המכירים את עבודתו של זיני טענו כי המסמך לא כלל התרעה למתקפה כוללת, בניגוד לטענות נתניהו.
למרות זאת, הדרך לאישורו של המינוי נסללה לפני שבוע, אחרי שבהרב-מיארה הודיעה כאמור כי לא תמליץ לפסול את זיני מהתפקיד. בחוות דעתה, שעוסקת בתחום טוהר המידות וטוהר הבחירה של זיני, היועמ"שית הציפה בפני ועדת גרוניס נושאים שבהם יש חשש לניגוד עניינים או ספקות לגבי טוהר כוונתו של נתניהו במינוי.
אלא שכפי שפורסם לראשונה ב-ynet, היועמ"שית וצוותה החליטו שלא לפסול את המינוי או להמליץ עליו - אלא רק להציף את הבעיות שכרוכות בו. עם זאת, עדיין צפויות להיות מוגשות עתירות לבג"ץ.
ועדת גרוניס עוסקת בעיקר בתחום טוהר המידות של המועמד ומסתייעת ביועמ"ש כדי לברר אם היו לו חקירות פליליות או משמעתיות שיכולות למנוע ממנו לכהן בתפקיד של שומר סף כמו ראש השב"כ. מקור בכיר אמר בעניין כי "אין לשכוח שראש השב"כ, המוגדר על פי חוק כ'שומר סף', מחויב לעבוד על פי חוק השב"כ, פסיקות בג"ץ, הנחיות היועמ"ש והנחיות הממשלה".
הברכות מימין
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בירך על החלטת הוועדה, וכתב ברשת X: "״תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ. בהצלחה ראש השב״כ הבא". לציוץ צירף אימוג'י של דגל ישראל. השר דודי אמסלם מהליכוד בירך גם. "האיש הנכון, במקום הנכון, בזמן הנכון. יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ", כתב ב-X יחד עם אימוג'י של חמסה. חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן (הליכוד) בירכה: "אלפא מברוכ אדוני ראש השב"כ, אין ראוי ממך. עם ישראל מאחורך, תן בראש!".
שר העלייה והקליטה אופיר סופר מסר: "זיני, לוחם ומפקד עתיר זכויות, ראוי ביותר לתפקיד החשוב הזה בשעה זאת. כולי תקווה שלאחר מסע הדה-לגיטימציה וההכפשה שעבר, הנושא יוסר מסדר היום, יחד עם הנורמה הקלוקלת שנוצרה". סגן השר אלמוג כהן הוסיף: "זיני, שלחם בעוז רוחו ב-7 באוקטובר, לא צריך להוכיח דבר לאיש, ואני בטוח שכפי שפעל באותו יום ארור - כך יעשה בתקופת שירותו בשב״כ".
שר התקשורת שלמה קרעי בירך על המינוי, ותקף את בג"ץ ואת מוסד היועץ המשפטי לממשלה: "יחד עם חבריי, אצביע בשבוע הבא על המלצתו של ראש הממשלה למינוי זיני לראש השב״כ, בהתאם לחוק. זהו ניצחון חשוב לדמוקרטיה ולשלטון החוק. צעד אחר צעד נחזיר את בג”צ, פקידי הסף והייעוץ המשפטי לגודלם הטבעי - משלטון המשפטנים לשלטון העם".
יו"ר ועדת חוץ וביטחון לשעבר, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), הוסיף: "שירותו ארוך השנים של זיני מלמד כי הוא לוחם ללא חת ומפקד ראוי, ערכי ואמיץ. מוטב היה כי מינויו היה נחתם עוד קודם לכן, בייחוד בעת הרגישה הזו. בטוחני כי את כלל כישוריו יביא עמו לתפקיד החדש. עלה והצלח!". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כתב: "ברכות לאלוף זיני, ברכות לשב״כ, וברכות למדינת ישראל. הגיע זמן תיקון".
