העורך דין הבכיר שיגן על נתניהו ולוין: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להודיע שלא תגן על עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, שתמכו בחקיקת ביטול עילת הסבירות, לאחר שאישרה להם אתמול (יום רביעי) באופן חריג ייצוג נפרד בעתירות לבג"ץ שעוסקות בחוק זה. בשל כך שכרו נתניהו ולוין את שירותו של עו"ד אילן בומבך, מעורכי הדין הבכירים בישראל.
היועמ"שית הסבירה בהחלטתה אתמול: "נוכח פערי העמדות המסתמנים ביחס לעתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה, הממשלה תוכל להסתייע בייצוג נפרד בעתירות אלה. החלטת היועצת המשפטית לממשלה מבוססת על כך שמדובר באירוע חריג נוכח העובדה שהעתירות עוסקות בסוגיות חוקתיות משטריות תקדימיות ורגישות במיוחד, אשר ייבחנו על ידי הרכב מלא של בית המשפט העליון".
עיקרי הטיעון של היועצת הוצגו למעשה בוועדת החוקה של הכנסת ערב חקיקת החוק, באמצעות המשנה שלה גיל לימון. הייעוץ המשפטי לממשלה סבור שמשמעות חוק ביטול עילת הסבירות הוא למעשה ביטול ערובה חשובה המבטיחה שהשלטון יפעל בהגינות ובהיעדר שרירות כלפי הפרט. ההצעה, לדבריו, "תגרום לפגיעה קשה במגוון רחב של מישורים בעבודת הממשלה, על כל גופי ויחידותיה. היא תפגע בערכים דמוקרטים בסיסיים, כמו תקינות פעילות המנהל, טוהר המידות של השירות הציבורי, שלטון החוק ואמון הציבור".
הביטול של עילת הסבירות כך שלא תחול על דרג נבחר, שמשמעותו היא, בין היתר, "חיסון" גם של החלטות שרירותיות, הוא אמצעי קיצוני ביותר ובלתי קביל. יהיה בו כדי להותיר את הציבור חשוף לשרירות ללא אמצעים אפקטיביים להתמודד איתה, במקרים בהם עילות שיפוטיות אחרות לא יתנו מענה.
"ההצעה כוללת מרכיב אחד בלבד, בעל השלכות קשות ביותר - חסימה מוחלטת של ביקורת שיפוטית על החלטות בלתי סבירות, בהתבסס על זהות מקבל ההחלטה, וכל זאת ביחס להחלטות שמתקבלות על-ידי הדרג הממשלתי הגבוה ביותר, אשר מטיבן הן בעלות המשמעות הרבה ביותר לציבור", הסביר לימון.
3 צפייה בגלריה
לא תגן על עמדת הממשלה בהצעה על החוק ה"לא חוקתי", לדבריה. בהרב-מיארה
(צילום: יואב דודקביץ)
לימון הדגיש שהדבר מלמד כי תכלית ההצעה היא יצירת "חור שחור" נורמטיבי, שגבולותיו הרבה יותר רחבים מהקשיים אותם מעוררת עילת הסבירות. עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היא כי המשמעות של "החור השחור" הנורמטיבי שייווצר היא פגיעה קשה בערכים בסיסיים של הדמוקרטיה הישראלית - תקינות פעילות המנהל, טוהר המידות של השירות הציבורי, הגינותו של השלטון ביחסיו מול הפרט ובכלל, ושלטון החוק.
עו"ד בומבך, לעומת זאת, סבור שבית המשפט העליון מעולם לא ביטל חוק יסוד שחוקקה הכנסת וכי בכל מקרה אין לו סמכות לעשות זאת. "בהעדר חוק יסוד: חקיקה, המסדיר את יחסי שלוש הרשויות ומסדיר את היררכית החקיקה, לא הובהר מעולם האם לבית המשפט העליון יש הסמכה חוקתית, לצאת נגד סמכותה המכוננת של הכנסת ולצמצם את כוחה של הממשלה כשהיא שוקלת החלטות או מחליטה על מינויים", אמר בומבך.
בומבך יטען שאפילו גדולי השופטים בישראל, ובהם נשיא העליון המנוח משה לנדוי ושופט העליון נועם סולברג, חלוקים בדעתם עם שופטים אחרים לגבי תוקפה והיקפה של עילת הסבירות. "בסופו של דבר זו אינה שאלה של שמרנות או ליברליות, אלא היא נוגעת לשורש סמכותו של בג"ץ", סיכם בומבך.
בהרב-מיארה התירה כאמור לשר המשפטים יריב לוין ייצוג משפטי נפרד בעתירות בבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות. האישור החריג של היועמ"שית מגיע בעקבות העמדה שהציגה בפני לוין - ולפיה על בג"ץ לבטל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה בשל היותו "לא חוקתי", כלשונה. על עמדה זו, כידוע, חלק מלכתחילה שר המשפטים - והוא סבור כי לבג"ץ אסור להתערב בסמכותה המכוננת של הכנסת לחוקק חוקי יסוד.
פורסם לראשונה: 20:33, 16.08.23
