שעות ספורות לפני הירי של כוחות המשטרה המיוחדים במוחמד חוסיין תראבין (א-סאנע), שנחשד בפעולת תג מחיר, צרורות ירי עדיין החרידו את האזור. עופרי ברכה, תושבת גבעות בר שליד תראבין שעובדת בסופרמרקט המקומי קולומבוס, סיפרה: "זה מפחיד. אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות ככה יותר".

לדבריה, "יש פה כוחות משטרה ואנחנו מרגישים שיש על מי לסמוך. אנחנו מוקפים במשטרה ובכוחות מיוחדים. בעיניי מה שבן גביר עושה זה הכרחי וחשוב. שמעתי את ההודעה שלו בבוקר. כל פעם שקורה משהו הוא הראשון להרגיע. בסוף אני חיה עם גדר והם חיים בלי. אין סיבה שאחיה ככה, ואין סיבה ששב"כ יבואו לשמור עלינו. למבצע אין הגבלת זמן. וביום שאחרי - צריך לחכות. אין לדעת".
ברכה גרה ביישוב עם משפחתה כבר 13 שנה. "פעם היו פריצות, אבל היום יש כיתת כוננות ומג"ב. היום אין את זה", שיתפה, "אבל כל לילה אנחנו הולכים לישון עם צרורות ירי, ולפני כשבועיים היא השיא כששרפו את הרכבים. לפעמים אני קמה מצרורות הירי. קמתי הבוקר וראיתי שיש פה עדיין כוחות. אני לא יכולה להסתובב בשקט עם מה שקרה. אי אפשר לדעת איפה זה יחזור - להבים או באר שבע. נראה לי שהתחילה מלחמה - מלחמונת".
אבל הדבר שמטריד את רוב התושבים הוא לא מה יקרה מחר, אלא מה יקרה אחרי שהמשטרה תלך. "מה נעשה אז? אנחנו מברכים על פעילות המשטרה. היא נדרשת. אבל כדי לפתור את הבעיות יש צורך בשינוי מדיניות", אמרה אחת התושבות שהגיעה לקנות מצרכים למרק. "זה הפרקליטות ובית המשפט והממשלה. זו לא רק המשטרה".
2 צפייה בגלריה
כוחות הביטחון בתראבין בבוקר אחרי שנהרג מוחמד חוסין תראבין
כוחות הביטחון בתראבין בבוקר אחרי שנהרג מוחמד חוסין תראבין
שוטרים בתראבין, היום
(צילום: הרצל יוסף)
2 צפייה בגלריה
"שיג" בדואי בתראבין למוחמד חוסין תראבין שנורה למוות
"שיג" בדואי בתראבין למוחמד חוסין תראבין שנורה למוות
"רצח בדם קר". ישיבת החירום במגזר הבדואי
(צילום: הרצל יוסף)
עמית אנגלשטיין, שעבר לגבעות בר לפני שנה מהמרכז, סיפר: "גרתי בדרום. אני מכיר את הפשיעה הבדואית. זה לא חדש כי עברנו לכאן מהמרכז. מה שחדש לי זה פעולת תג המחיר. זה לא גניבה בשביל גניבה, אלא פריקת זעם בגלל מדיניות המשטרה. דיברנו כבר לפני 20 שנה על כך שזה יתפוצץ לנו בפנים. אנחנו עוד לא שם, אבל בדרך".
הוא הוסיף: "בתוך היישוב אנחנו במעין בועה. יש לי תחושת ביטחון. הגעתי לכאן בשיא האופוריה כשהכול היה שקט. אנחנו בסדר איתם והם בסדר איתנו. הדבר שהכי מפריע לי הוא הרמה המדינית, ולא החיים פה ביישוב. אנחנו לא חוששים לצאת, הילדים שלי מסתובבים ברחוב. אבל אם נחשוב על העתיד - שומעים קולות של אנשים שלא מתאים להם לגור פה, ואנחנו במרכז הנגב, וזה חורה לי. אם אנשים לא רוצים לעבור לפה או להישאר פה - זה מה שכואב".
אירה גרינפלד עברה לגבעות בר לפני שש שנים מאשדוד, בעקבות בן זוגה. "כל הלילה לא ישנתי", אמרה. "שמעתי יריות. בערב יצאתי עם הכלב שלי ליאו, ושמעתי יריות. גם הכלבים מושפעים. הוא שמע פיצוצים. יש יריות עכשיו כשהמשטרה כאן, והיו גם לפני. לאחרונה אני לא מרגישה כל כך בטוחה, כי אנחנו לא יודעים מה יקרה בתראבין אחרי שהרגו את הבחור הזה. צריכים לעשות פה סדר".
הערב ערכו ראשי המגזר הבדואי ישיבת חירום וקראו להפגין מול בית ראש הממשלה ביום ראשון. ראש העיר רהט טלאל אל-קרינאווי אמר: "הרצחת וירשת? גם נרצחים וגם מאושרים? נכנסים לבית, מעירים אותו מהמיטה ויורים בו. זה רצח בדם קר. אנחנו לא אויבים. מה שעושה השר זה אסון לנגב".
רבים בכפר סבורים כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מנסה לבחון אותם ומבקש שיעשו מהומות בנגב, כמו בשומר החומות. "אנחנו יותר חכמים. אנחנו לא ניפול לזה", אמרו ביישוב הבדואי.