כבר יותר משני עשורים פועל זק"א כדי למנוע נתיחה של גופות, כחלק ממערכי הארגון לשמירה על כבוד המת - באמצעות המחלקה המשפטית שלו שכוללת עשרות עורכי דין. כך אירע גם היום (שלישי) כששופטי בג"ץ קיבלו את עתירת הארגון שהוגשה בשם המשפחות והפכו את החלטת בית משפט השלום בירושלים, שעוררה את חמתו של הרחוב החרדי - וקבעו כי לא תבוצע נתיחה שלאחר המוות בשני התינוקות שנפטרו במעון בירושלים כדי לבדוק את סיבת הפטירה.
הדיון בבג"ץ היום
(צילום: גיל יוחנן )
בשנת 2011 חוסל ראש ארגון הפשיעה פרנסואה אבוטבול כשאופנוע התקרב לרכבו וירה בו צרור כדורים. המשטרה החליטה לבצע נתיחה כדי לברר את סיבת המוות של העבריין, אלא שמשפחתו של אבוטבול התנגדה. בני המשפחה התקשרו למחלקה המשפטית של זק"א, ובדיון שנערך בבית המשפט העליון שוכנעו השופטים בטענות הארגון ומנעו את הנתיחה, למורת רוחה של המשטרה.
נתיחה נצרכת בחקירה פלילית כשנדרש לברר את סיבת המוות כחלק מאיסוף הראיות. ישנם מקרים שבהם בלא נתיחה המתבצעת באופן מקצועי במכון לרפואה משפטית, לא ניתן יהיה למצות את החקירה, להשיג את הראיה המרשיעה ולהגיש כתב אישום נגד האדם שגרם למוות - בזדון או בשגגה.
בחוק חקירת סיבות מוות ובחוק האנטומיה והפתולוגיה נקבע כי אין להורות על ביצוע נתיחה אלא אם קיים "יסוד סביר לחשש שהמוות נגרם בעבירה או ברשלנות או בהזנחה". השופט נדרש לבחון אם במקרה שלפניו אכן עולה חשש סביר לכך שהמוות אירע באופן לא טבעי. אם אכן כך, נדרש השופט לבחון האם הליך הנתיחה "דרוש לבירור סיבת המוות". במקרה של אבוטבול, למשל, ברור היה שהירי גרם למותו גם מבלי לנתח את הגופה.
מפגינים שורפים פחים ומכתרים רכב בירושלים, היום
דורית בייניש, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, כתבה בעבר כי על השופט לבחון "מצד אחד את אינטרס הציבור בדבר חשיפת עבירות והעמדתם לדין של עבריינים; ומנגד את השיקולים הנוגעים לרגשות דת, השיקולים הנוגעים לערך של כבוד המת ורגשותיהם של בני משפחתו". בנוגע לעניין הדתי, התכוונה השופטת כי לפי ההלכה היהודית נדרש להביא את המת לקברו בהקדם האפשרי ולהימנע ממה שנקרא "ניוול המת", כלומר ביזוי גופתו. בכל מקרה, רק משפחתו של המנוח רשאית להביע התנגדות לנתיחה בבית המשפט.
זו לא הפעם הראשונה כאמור שבג"ץ מקבל את עתירות זק"א, שבראש המחלקה המשפטית שלה עומד עו"ד דרור שוסהיים, נגד רצון המשטרה לנתח גופות במסגרת חקירה פלילית. גם בשנת 2022, למשל, פרצו הפגנות רבות של חרדים בירושלים - לאחר שהמשטרה ביקשה לבצע נתיחה במסגרת חקירה פלילית של פעוט שנמצא ללא רוח חיים בחדרו, כשעל גופתו סימני חניקה.
לפי המבחנים, קבע העליון שאין צורך בניתוח הגופה כדי לבדוק את סיבת המוות. נתיחה אינה הכלי היחיד שעומד בפני המכון לרפואה משפטית, וגם בדיקות MRI וכלים נוספים יכולים במקרים מסוימים לייתר את הנתיחה ולהימנע מפציעת הגופה.
לא תמיד שופטי בית המשפט העליון מקבלים את עמדת זק"א. ב-2018, למשל, תינוק טבע למוות בג'קוזי בבית מלון באשדוד. לפי גרסת האם, בזמן שבעלה ישן היא נכנסה עם התינוק להתרחץ והוא נשמט מידה, בלע מים ונחנק למוות. האב, לעומת זאת, סיפר כי ישן בחדר המלון והתעורר כשאמה של רעייתו דפקה על הדלת. אשתו באותו זמן הייתה לצידו בחדר, והם הבחינו בחסרונו של התינוק והחלו לחפש אותו. כעבור רגעים אחדים מצאו אותו צף במים כשפניו כלפי מטה.
מכיוון שלפי גרסת האב, הרי שהאם שהתה בחדר ולא עם התינוק בג'קוזי, בפרקליטות האמינו שיש סבירות גבוהה שהיא המיתה את בנה, או לכל הפחות לא פעלה להצילו או התרשלה בהשגחה עליו.
מי שייצג את המשפחה בבית המשפט העליון אז הוא עו"ד איתמר בן גביר, כיום השר לביטחון לאומי. העליון דחה את טענות זק"א והמשפחה, אך הורה כי בנתיחה ישתתף רופא מטעם המשפחה וכי במהלך הנתיחה יוחלט מתי נדרש לעצור אותה. באותו מקרה הוגש כתב אישום נגד האם.
