ועדת בדיקת התחקירים של אלוף במיל' סמי תורג'מן שפורסמה אתמול (שני) מאירה בזרקור גדול ומביש של כישלון מחפיר ושאננות פושעת את תוכנית "חומת יריחו", שהגה מנהיג חמאס יחיא סינוואר עוד בשלהי העשור הקודם, במקביל לתחילת הזרמת עשרות מיליוני הדולרים במזוודות הכסף מקטאר שישראל הכניסה לעזה מדי חודש.
הידיעה המודיעינית הראשונה על התוכנית הגיעה לאמ"ן בינואר 2018. "זו הייתה ידיעה מטלטלת, שנכתבה על-ידי חמאס עם משימה צבאית מוגדרת - הכרעת אוגדת עזה. זה לבד היה צריך לזעזע את אמות הספים בצה"ל", נקבע בוועדת תורג'מן. "התוכנית כבר אז כללה סקירה של נקודות התורפה של כוחות צה"ל בעוטף, הפריסה שלהם, התיאומים בין הכוחות של חמאס שיפלשו במקביל ועוד".
ידיעה זו מתקבלת בספקנות על-ידי בכירים בפיקוד הדרום ובאוגדת עזה, שבהתאם לא מבצעים את השינויים בתפיסות ההגנה ובהיערכות לאיום שמעבר לגדר. לפי "תחקיר העל", "מאז ינואר 2018 טפטפו עוד ועוד ידיעות מודיעיניות: חמאס פתאום משקיע יותר ברקטות קצרות הטווח שלו שאמורות, אם היו מחברים את כל הנקודות, להרעיד יישובים ומוצבים בעוטף ביום הפלישה; חמאס פתאום מחבר כוחות הנדסה שלו לפריצת הגדר עבור מחלקות הנוחבה; חמאס מייצר או מקבל חימושים מדויקים כרחפני נפץ לתקיפת העיניים של צה"ל בגבול, המצלמות והמכ"מים של מערך האיסוף".
במאי 2022, מזכירה ועדת תורג'מן, הגיעה ל-8200 תוכנית "חומת יריחו" כבר מגובשת, מפורטת ומעודכנת בהרבה. "באוגדת עזה קוראים אותה היטב ומתעמקים בה", קבעה הוועדה, "הפעם התוכנית המבצעית של חמאס היא לא הכרעת אוגדת עזה, אלא השמדתה. התוכנית מגיעה אז, שנה וחצי לפני מימושה, לידיעת ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל (ולאחר מכן מפקד פיקוד הדרום) ירון פינקלמן, ולידיעתם של ראש אמ"ן אהרון חליוה ומפקד פיקוד הדרום דאז אליעזר טולדנו. המפקדים הללו עוסקים בתוכנית, מנסים לרתום אחרים בצבא לתת לה מענה, אבל בחלוף חודשים אחדים הם מסיימים כהונתם, מלבד חליוה, ושם זה נעצר".
הנגדת נתקלה בזלזול
הנגדת ו' מתרשמת מחודש לחודש שזו תוכנית מטלטלת וברת מימוש של חמאס. "תחקיר העל" של תורג'מן קבע שהיא עשתה הכול כדי להתריע בפני המפקדים השונים באמ"ן ובפיקוד הדרום, אבל נתקלה בזלזול, בטענה שמדובר בסך הכול בבניין כוח של חמאס, בעוד היא קבעה שמדובר בכאן ועכשיו. בספטמבר 2023, חודש לפני טבח 7 באוקטובר, גם מפקדה, פ', מנצל ביקור של בכירים בפיקוד הדרום כדי להתריע מהתוכנית של חמאס.
"הקצינים הבכירים ענו לשניהם, 'אוקיי בסדר, נטפל בזה לעומק אחרי החגים'. במחלקת המודיעין של פיקוד הדרום בכלל אמרו להם שזו תוכנית פומפוזית בכלל, ושל 'ווסאח' (שחצנות) מצד חמאס", נכתב. אגב, חלק מאותם מפקדים מזלזלים עדיין בצה"ל ולא הודחו מהצבא. "התוכנית הזו אוזכרה ביום עיון של פיקוד הדרום בנובמבר 2022 שעסק בדיוקנה של מערכה, אך לא מעבר לכך", צוין בוועדת תורג'מן.
אחת הביקורות, גם בתוך צה"ל, כלפי ועדת תורג'מן נוגעת לכך שלא הלכה כברת דרך בבדיקת תחקירי הקונספציה, לחלקו של הדרג המדיני שהוביל את תפיסת ההכלה שתרמה להתעצמות חמאס לאורך שנים. תורג'מן נזהר מלבקר את הדרג המדיני שהיה זה שקבע את התפיסה הזו, סירב לאשר לצה"ל להכין תוכניות לכיבוש רצועת עזה והתעקש בהגדרה לא למוטט את שלטון חמאס, מסבב לסבב, אלא רק להחלישו.
תורג'מן כן מתח בהיבט זה ביקורת על צה"ל. לשיטתו, אם חטיבת המחקר באמ"ן הניחה התרעה אסטרטגית למלחמה בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו באמצע 2023 עקב השסע בעם ישראל שנגרם מהמהפכה המשפטית, מדוע בצה"ל לא נערכו בעצמם לאותה מלחמה? מדוע לא שינו היערכויות, עיבו כוחות והגבירו מאמצים מודיעיניים גם מול עזה?
נתניהו משווה בין חקירת ההדלפה משדה תימן לחקירת 7/10: "השאלה המכרעת - מי בודק. לא נסכים לוועדה שלא מקובלת על חצי העם"
(צילום: ערוץ כנסת)
הוועדה מציינת גם את כישלון המודיעין בהיבט של שב"כ, שלקח על עצמו בשנים שקדמו למלחמה את האחריות על הפעלת סוכנים ברצועת עזה, שאף אחד מהם לא התריע בסוף השבוע שקדם ל-7 באוקטובר על פלישת הענק שיצאה לדרך. "ראינו ידיעות מודיעיניות מדיר אל-בלח ומחאן יונס ומהעיר עזה ומבית חאנון, כבר מיום שישי. על תזוזות לא שגרתיות, והשיא הגיע בערב שבת בשעות הערב, כך שאפשר היה ניתן להבין שמשהו חריג קורה", נקבע בוועדה, "אבל לא דרכו כוחות ועדכנו מפקדים תחת הרעה החולה שנקראת, כלומר לקבל את העדכון המודיעיני אבל לא להרים פצצות תאורה, לקדם טנקים או כוחות לגבול. היה אפשר וצריך לקצר כוננויות, לפתוח את מוצב הפיקוד העליון".
ועדת תורג'מן העירה גם על מה שלא תוחקר, כמו כשירות כוחות היבשה, בדגש על תרבות ארגונית קלוקלת, לוחמים ללא רימונים או אמצעי לחימה נדרשים במשימות הגנה בגבול, וגם על השנים שהובילו למלחמה. נושא זה, לפי גישת הוועדה, נבדק כמחקר ולא כתחקיר, בשנה האחרונה. סוגיה נפיצה נוספת שכלל לא תוחקרה ותורג'מן ממליץ לעסוק גם בה נוגעת לפיקוד הצפון: מה היה קורה אם ב-6:29 המזימה שנרקמה חלקית בחודשים שלפני 7 באוקטובר הייתה מתממשת במלואה, וישראל הייתה ברגע אחד מוצאת עצמה במלחמה רב-זירתית עם פלישות רצחניות ופתאומיות של עשרות אלפי מחבלים גם מלבנון ומסוריה.
"מחדל 7 באוקטובר היה גרוע מזה של יום הכיפורים, כי אז הייתה התרעה ודיונים על גיוס מילואים ושיגור חטיבה 7 לגולן. התרבות הארגונית בצה"ל נשחקה וחייבים לחזור ליסודות", סיכמו בצה"ל, ורמזו כי הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר כן יסמן לקצינים את הדרך החוצה, אך ב"צורה הוגנת". באשר למעמדו של ראש אמ"ן שלומי בינדר, שהתחקיר עסק גם בחטיבת המבצעים שהפעילה את כוחות צה"ל, בראשה עמד בתקופת 7 באוקטובר - זמיר מגבה אותו וגם בימים האחרונים העביר לו מסרים שלא יודח, ברקע המהפכה שמוביל באגף המודיעין.
פורסם לראשונה: 22:54, 10.11.25
