שעות ספורות לפני שהכנסת התכנסה לדיון רווי יצרים וצעקות אך נטול החלטות בשאלה מי ואיך יאבחן את הסיבות והגורמים לכשלי טבח 7 באוקטובר, הציג האלוף במיל' סמי תורג'מן בפני פורום מטכ"ל את מסקנות התחקיר הצה"לי על איכות התחקיר המקורי שצה"ל ערך על תפקודו כצבא לפני, בזמן ומיד אחרי אותו אסון.
את סדרת התחקירים הצה"לית המקורית יזם הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, כשנוכח שקלושים הסיכויים שהדרג המדיני יורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, כמו זו שקמה אחרי מחדלי מלחמת יום הכיפורים ב-1973.
3 צפייה בגלריה
הבין שנתניהו לא יקים ועדה ממלכתית. הרמטכ"ל לשעבר הלוי
(צילום: דובר צה"ל, CONTRERAS / AFP, AP)
לא רק בצבא ציפו שהדרג המדיני יורה להקים ועדה שיכולה לבדוק את הכול - גם את אחריות הממשלות והפוליטיקאים האזרחים להתפתחות מה שמכונה "הקונספציה", שגרסה ש"חמאס מורתע ומעוניין בהטבות כלכליות לאזרחי הרצועה". אבל בצבא רצו במיוחד ועדה מקצועית ואובייקטיבית, ממלכתית, לא פוליטית, שתבחן עד כמה השפיע הדרג המדיני על החשיבה וההתנהלות השאננות של בכירי הצבא וקהילת המודיעין אל מול איומי הגבול שנשקפו ב-2023, ואשר החמירו עקב השסע החברתי-פוליטי שהלך והתרחב.
כשרא"ל הלוי הבין שהממשלה והקואליציה לא ייזמו ועדה כזו, הוא החליט לא לחכות והורה לבצע בתוך צה"ל עשרות תחקירים על תפקוד וקבלת ההחלטות כמעט בכל הדרגים והיחידות בתקופה שקדמה לטבח, ביממת הטבח ועד 10 באוקטובר - היום שבו חזר צה"ל לשלוט באופן מלא בשטח העוטף. התחקירים התבצעו תוך כדי המלחמה, ובמערכת הביטחון נשמעו טענות רבות בדבר ליקויים או איכות לקויה של התוצרים. במיוחד התאכזבו מי שרצו "ראשים מתגלגלים" - אם מסיבות פוליטיות ואם מפני שחשקו בקידום.
רא"ל אייל זמיר, כשנכנס לתפקידו, לא יכול וגם לא רצה להתעלם מטענות אלה, והורה על הקמת ועדה שאנשיה הם קצינים בכירים מאוד ומנוסים, בראשות האלוף במיל' סמי תורג'מן, כדי שתבדוק את איכות התחקירים ואם צריך תדרוש השלמות ותחקירים נוספים. לוועדה היה תפקיד סמוי נוסף - לבדוק עד כמה אחראים לכשלים כמה קצינים בכירים שעודם משרתים, ואם ראוי לקדמם או להראות להם את הדלת.
ועדת תורג'מן החליטה לבדוק 25 תחקירים עיקריים מתוך עשרות. כשליש מהם נמצאו ראויים לחלוטין, באחרים הציעה הוועדה השלמות ותיקונים ואת מקצתם דרשה לבצע מחדש. זה נוגע בעיקר לתחקירים שמי שהתמנו לבצעם היו חסרי ניסיון וכשירות, או שלא הסיקו מסקנות מן העובדות שהעלו.
אבל לעבודת הוועדה היה ערך מוסף ייחודי בכמה תחומים:
התחקירים הצה"ליים המקוריים שהיא בדקה עסקו בקרב מסוים או בתפקוד של אחד מאגפי המטה הכללי או של יחידות המשנה שלו או בתפקוד גופים עצמאיים (כמו למשל יחידת 8200 באגף המודיעין). כל גורם כזה נבחן לבדו. הוועדה בראשות האלוף תורג'מן ראתה בפעם הראשונה את התמונה הכוללת, ויכלה לקבוע בוודאות שמדובר בכשל מערכתי של כל צה"ל. היא ידעה גם להצביע על הסיבות לכשל הזה בכל הדרגים. הוועדה גם אפשרה לרמטכ"ל זמיר לומר במפורש ולהצהיר אתמול שצה"ל הוא האחראי העיקרי לכישלון בהגנה על יישובי הדרום.
צה"ל יצטרך לאמן את בכיריו להתכונן להפתעה
ממסקנות ועדת תורג'מן לגבי דרג המטה הכללי עולה שבכירי המפקדים של צה"ל לא ידעו ולא הצליחו לטפל באירוע גדול – מלחמה בהפתעה – שלא היה בתרחישי הייחוס שהם חזו וניסחו בהערכות המצב שקיימו לפני מתקפת ה-7 באוקטובר של חמאס. במילים פשוטות: הם לא ידעו להתמודד עם מה שלא נחזה מראש ולא היה צפוי, משהו שצה"ל לא התכונן או נערך אליו. המסקנה היא שצה"ל יצטרך עכשיו לאמן את הפיקוד הבכיר שלו להתמודד עם מצבים שבכיריו לא העלו על דעתם שעשויים לקרות, ולהתכונן למצבים כאלה. למשל - מלחמה בהפתעה שתיפתח בלי שתהיה התרעה מודיעינית מוקדמת. הרמטכ"ל זמיר אומר בהקשר זה שמצבים כאלו עוד צפויים לנו, והמטכ"ל צריך ללמוד לטפל בהם.
עובדה לא נעימה נוספת היא שבמטה הכללי של צה"ל לא למדו לחבר בין תפיסה והערכות מצב אסטרטגיות, לבין הצורך להתאים להן את ההיערכות הפיזית של צה"ל בשטח ואת בניין הכוח. לכן צה"ל לא נערך כראוי בגבול עזה (וגם בגבול לבנון) - כשחמאס וחיזבאללה הפכו מ"ארגוני טרור" ל"צבאות טרור". האבסורד הוא שצה"ל לא הסיק את המסקנות מהאזהרות האסטרטגיות שבכירי צה"ל וקהילת המודיעין העבירו לדרג המדיני ב-2023, ולא שינה את היערכותו בגבולות כדי לקדם את פני הרעה שהמודיעין התריע עליה.
כזכור, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וראש השב"כ התריעו בפני נתניהו וחברי הכנסת שהפילוג בעם בגלל המהפכה המשפטית יוצר תחושה אצל אויבי ישראל - ובכללם חמאס, חיזבאללה והאיראנים - שזו שעת כושר לתקוף את ישראל. צה"ל העביר אמנם התרעה אסטרטגית לדרג המדיני, אך לא עשה הכנות לבלום התקפה כזו אם תבוא.
קושי נוסף שהתגלה בדרג המטה הכללי היה חוסר יכולת לגבש תמונת מצב ולפעול על פיה. ממסקנות ועדת תורג'מן עולה גם שהייתה שאננות שנבעה מתחושה שהמודיעין שיש בידינו הוא כל כך איכותי, טוב וגדוש בפרטים - עד שלא ניתן להפתיע אותנו. ולכן, גם כשהיו סימנים מעידים על משהו חריג, הוא לא נחקר כראוי בלילה שלפני 7 באוקטובר.
הרמטכ"ל דורש: "תהיו תמיד חרדים"
בדרג השדה הנפרס, הבעיות המרכזיות שוועדת תורג'מן הבחינה בהן היו תרבות ארגונית לקויה, שבמרכזה – איך לא - "יהיה בסדר", דחיינות, חוסר נכונות של מפקדים לקבל ביקורת, טיפוח "אחידות המחשבה" ואי-קבלת החלטות בצורה מסודרת. תופעה נוספת בדרג הנפרס, בעיקר היבשתי, הייתה אי הקפדה על נהלים מבצעיים ועל כשירות הכוח לבצע את משימתו - כמו למשל "כוננות עם שחר".
צה"ל מבטיח כעת לתקן. הרמטכ"ל הפקיד את סגן הרמטכ"ל האלוף תמיר ידעי על המשימה, שכוללת בין השאר לגרום לקצינים בכירים לא להיות שאננים ולדעת להתמודד עם הפתעות בלי התרעה. "תהיו תמיד חרדים", סיכם הרמטכ"ל.
