6 צפייה בגלריה
פצצה חודרת בונקרים GBU-57
פצצה חודרת בונקרים GBU-57
התמונה של הפצצה מפצחת הבונקרים, שהוסרה אחר כך מאתר הבסיס האמריקני
(צילום: AP)
המתקן האיראני שנחפר בעומק רב מאוד סמוך לאתר הגרעין - והפצצה האמריקנית מפצחת הבונקרים שלא בטוח שתהיה יעילה מולו: בזמן שגוברת המתיחות עם איראן בנוגע לתוכנית הגרעין שלה, צבא ארצות הברית פרסם החודש תמונות של הפצצה העוצמתית שתוכננה לחדור עמוק לתוך האדמה ולהשמיד מתקנים תת-קרקעיים, שניתן להשתמש בהם להעשרת אורניום.
חיל האוויר האמריקני פרסם ב-2 במאי תמונות נדירות של הפצצה, GBU-57. אחר כך הוסרו התמונות, כנראה בגלל שחשפו מידע סודי בנוגע להרכב הנשק. הפרסום נחשף לאחר הדיווח בסוכנות הידיעות AP לפיו איראן ממשיכה להתקדם בבניית מתקן גרעיני שלפי ההערכה נמצא מחוץ לטווח של GBU-57, הנשק המרכזי של הצבא האמריקני להשמדת בונקרים תת-קרקעיים.
6 צפייה בגלריה
נתנז איראן
נתנז איראן
תמונה חדשה של פרויקט הבנייה ליד נתנז
(צילום: AP)
6 צפייה בגלריה
נתנז איראן
נתנז איראן
חופרים בעומק של עשרות מטרים
(צילום: AP)
לפי תמונות לוויין של חברת הלוויינים Planet Labs PBC, שנחשפו אתמול, טהרן חופרת מנהרות בהרים ליד אתר הגרעין נתנז שבמרכז איראן. לפי ההערכה, עומק המתקן נמצא בין 80 ל-100 מטר מתחת לקרקע. עומק שכזה עלול להוות בעיה לפצצות חודרות הבונקרים. בתיאור קודם של יכולות הפצצה, אמר חיל האוויר האמריקני כי היא יכולה לחדור עד לעומק של 60 מטר מתחת לקרקע.
גורמים אמריקניים דנו באפשרות להשתמש בשתי פצצות ברציפות כדי להבטיח את השמדת האתר. אבל גם במקרה כזה, העומק החדש של מנהרות נתנז יהווה אתגר גדול. "השלמת המתקן תהיה תרחיש בלהות שעלול להוביל להסלמה", הזהירה בריאיון ל-AP קלסי דבנפורט, מנהלת המחלקה למניעת תפוצת נשק גרעיני באיגוד לבקרה על כלי נשק. "בהינתן כמה איראן קרובה לפצצה, יש לה מקום קטן מאוד לשדרוג התוכנית שלה לפני שהיא תחצה את הקווים האדומים של ישראל וארצות הברית. לכן, בנקודה זו, כל הסלמה נוספת מעלה את הסיכון לעימות".
איראן אמרה כי אתר הבנייה החדש יחליף את מרכז ייצור הצנטריפוגות בנתנז, הממוקם מעל פני הקרקע ולפי ההאשמות האיראניות פוצץ בידי ישראל ב-2020 טהרן לא אישרה תוכניות נוספות למתקן, אף שעליה להכריז עליו בפני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אם ברצונה להעביר לתוכו אורניום.
6 צפייה בגלריה
פצצה חודרת בונקרים GBU-57
פצצה חודרת בונקרים GBU-57
פצצה מפצחת בונקרים GBU-57. משקל כל פצצה - 12.3 טון
(צילום: AP)

תמונות חשפו גם שנחפרו ארבע כניסות למקום - שתיים מהמזרח ושתיים מהמערב. רוחבה של כל אחת מהן שישה מטרים, וגובהה שמונה מטרים. "העומק של האתר מדאיג, זה יקשה מאוד עלינו. יהיה הרבה יותר קשה להשמיד אותו בכלי נשק קונבנציונליים, כמו פצצה מפצחת בונקרים", אמר סטיבן דה לה פואנטה, חוקר במרכז שהוביל את ניתוח העבודות באתר. המתקן החדש בנתנז צפוי להיות עמוק עוד יותר מזה שבפורדו, מתקן ההעשרה האיראני השני שנבנה בצלע הר ונחשף לעולם ב-2009.
לפני שנה פורסם ב"ניו יורק טיימס" כי גורמי מודיעין בישראל ובארה"ב עוקבים אחרי אותה רשת מנהרות גדולה שנחפרת מדרום למתקן בנתנז. לפי הדיווח אז מטרת המנהרות היא להחליף את אולם הצנטריפוגות במתקן בנתנז, אבל אתמול אמרו מומחים כי גודלו של פרויקט הבנייה מרמז שאיראן תוכל להשתמש בו גם להעשרת אורניום, ולא רק לבניית צנטריפוגות. נתנז, אתר השוכן 225 ק"מ דרומית לטהרן, היה בעבר גם יעד לווירוס סטאקסנט, שנוצר לפי ההערכות על ידי ישראל וארצות הברית, ותוכנן להשמיד את צנטריפוגות איראניות.
ובחזרה לפצצה חודרת הבונקרים, שאותה פיתחה ארצות הברית בעשור הראשון של שנות האלפיים. חיל האוויר האמריקני פרסם תמונות של הפצצה בעמוד הפייסבוק של בסיס חיל האוויר ווייטמן במיזורי. זהו בסיס הבית לצי המפציצים החמקנים B-2, המטוס היחיד שיכול לשאת את הפצצה. בתיאור נכתב כי הבסיס קיבל שתי פצצות חודרות בונקרים כדי "לבחון את ביצועיהן".
6 צפייה בגלריה
חמקן B-2. המטוסים קורקעו מאז דצמבר
חמקן B-2. המטוסים קורקעו מאז דצמבר
חמקן B-2. המטוסים קורקעו מאז דצמבר
6 צפייה בגלריה
נתנז איראן
נתנז איראן
אתר הגרעין בנתנז
(צילום: AP)
משקל כל פצצה הוא 12.3 טון והיא נושאת חומר נפץ סטנדרטי AFX-757, וגם PBXN-114 - תרכובת חדשה יחסית. הפצצה יכולה לעבור דרך בטון ואדמה לפני הפיצוץ, אבל האפקטיביות שלה עדיין אינה ברורה.
פרט לעומק העצום של אתר הגרעין, בעיה נוספת היא שמפציצי B-2 מקורקעים כבר חודשים, מאז דצמבר, לאחר שאחד מהם עלה באש במהלך נחיתת חירום. ביום שני הודיעו בחיל האוויר על הפסקת הקרקוע.
זו לא הפעם הראשונה שחיל האוויר האמריקני מפרסם תמונות וסרטונים של הפצצה במקביל למתיחות עם איראן. ב-2019 פרסם הצבא האמריקני סרטון של B-2 מטיל שתי פצצות שכאלה.
ה-GBU-57 היא "מפצחת הבונקרים" הלא-גרעינית העוצמתית ביותר. מערכת ההנחיה שלה מאפשרות לפצצה לפגוע במטרות הנמצאות עמוק מתחת לאדמה, ויש לה יכולת "לחפור לעמוק" דרך סלעים, אדמה ובטון - ולהשמיד כל תשתית. הפנטגון פיתח את הפצצה במטרה אחת - השמדת אתר הגרעין בפורדו, הבנוי בצלע הר.
הפצצה גדולה יותר מ"אם כל הפצצות" (MOAB), שפותחה לראשונה ב-2003 ומשקלה 10 טון. ב"אם כל הפצצות" השתמשו האמריקנים פעם אחת בשימוש מבצעי - באפגניסטן. ב-GBU-57 עדיין לא נעשה שימוש מבצעי.