ארגנטינה קראה הלילה (בין שלישי לרביעי) לעצור את שר הפנים של איראן אחמד וחידי בעקבות הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, שבו נרצחו 85 בני אדם ונפצעו 300.
בהודעה לעיתונות מסר משרד החוץ בבואנוס איירס כי "ארגנטינה קוראת למעצר של האחראים לפיצוץ בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה AMIA, שבו נרצחו 85 בני אדם, שממשיכים לכהן בעמדות כוח מבלי שנענשו. אחד מהם הוא וחידי, שלפי מערכת המשפט בארגנטינה אחראי לפיגוע. האדם הזה הוא כיום שר הפנים של הרפובליקה האיסלאמית של איראן, וחלק ממשלחת ממשלתית שמבקרת בפקיסטן ובסרי לנקה בימים אלו".
2 צפייה בגלריה
אחמד וחידי ובניין הקהילה היהודית בארגנטינה לאחר הפיגוע ב-1994. ארכיון
(צילום: Julio Menajovsky / רויטרס, AP Photo/Vahid Salemi)
הבקשה לעצור אותו הופנתה גם לממשלות פקיסטן וסרי לנקה, שם מבקר וחידי בימים אלה כחלק ממשלחת של הנשיא איברהים ראיסי. בעקבות זאת, צוין בהודעה, "ארגנטינה דרשה את מעצרו מממשלות פקיסטן וסרי לנקה, בהתאם למנגנונים שמספק האינטרפול".
וחידי מכהן בתור שר הפנים של איראן משנת 2021, לאחר שכיהן לפני כן כשר ההגנה. בזמן הפיגוע בבואנוס איירס הוא עמד בראש כוח קודס, יחידת המבצעים החשאיים של משמרות המהפכה.
לפי ארגנטינה וישראל, הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-18 ביולי 1994 בוצע על ידי המשטר האיראני וארגון הטרור השיעי חיזבאללה. טהרן הכחישה כל קשר לפיגוע, ועמדה בסירובה לאפשר חקירה של שמונה פקידים בכירים לשעבר, ובהם וחידי ונשיא איראן לשעבר עלי אכבר האשמי רפסנג'אני.
שנתיים לפני הפיגוע בבניין הקהילה היהודית ב-1994, פיגוע אירע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, שמיוחס גם הוא לאיראן, לפי מערכת המשפט בארגנטינה. בפיגוע זה נרצחו 29 בני אדם ונפצעו 200.
בשנה שעברה קראה ארגנטינה לאינטרפול לעצור ארבעה אזרחים לבנונים במסגרת חקירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית. בפנייה לארגון השיטור הבינלאומי ציין השופט הפדרלי דניאל ראפקס כי "ישנם חשדות מבוססים שהארבעה שיתפו פעולה עם הזרוע הצבאית של חיזבאללה - או שהיו סוכנים מבצעיים שלה". ארגנטינה רוצה לחקור את הארבעה בחשד למעורבותם בפיגוע הקשה ביותר בתולדות המדינה.
ב-2013 אישרה נשיאת ארגנטינה לשעבר כריסטינה קירשנר הסכם עם ממשלת איראן שקבע כי שתי המדינות יחקרו ביחד את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית, ונועד גם לאפשר לתובעים בארגנטינה לחקור את המעורבים בתקרית. ההסכם אושר על ידי הפרלמנט בארגנטינה, אך מעולם לא בפרלמנט האיראני. מנהיגי הקהילה היהודית במדינה האשימו את קירשנר בטיוח של זהות מבצעי הפיגוע. חקירה נפתחה בעניין בשנת 2015, אך הסתיימה בסגירת התיק ב-2021.
