ישיר מהכנסת. צילום: ערוץ כנסת
מליאת הכנסת צפויה להצביע הערב (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית על הצעת החוק להחלשת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. החלק המרכזי בהצעת החוק שקידמה הקואליציה הוא ביטול התוקף המחייב בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה והפיכתן להמלצה בלבד. ynet מעביר את הדיון וההצבעה בשידור ישיר.
הסיעות החרדיות אמורות לתמוך בחוק במסגרת הדיל עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שנחשף ב-ynet, ובמסגרתו אושרו לבקשתן חוק יסוד לימוד תורה, חוק הקפאת מעצרי עריקים (שהוקפא בינתיים בבג"ץ) וחוק ביטול הרפורמה בכשרות. עם זאת, רגע לפני ההצבעה איים לפתע ח"כ משה גפני כי חברי הכנסת מ"דגל התורה" יצביעו נגד החוק - אם לא תועלה לסדר היום של הממשלה החלטה על תקצוב הגננות החרדיות. ההצעה הוסרה בעקבות מחלוקת בין גפני לבין שר האוצר סמוטריץ', אבל בחלוף כשעה וחצי אחרי האיום המשבר נפתר - וראש הממשלה נתניהו הוא זה שיעלה את הצעת התקצוב לגננות לסדר היום של הממשלה.
בעקבות האיום, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, שהציג את החוק במליאת הכנסת, החל למשוך זמן בדבריו כדי לעכב את תחילת ההצבעה ולאפשר לקיים מגעים מול החרדים מאחורי הקלעים, שכאמור הביאו לפתרון. לפני שהוא הושג, ויותר משעה אחרי שרוטמן עלה לדוכן, נכנס למליאה ח"כ גפני, ויו"ר ועדת החוקה אמר לו בציניות: "אומרים שאתה אחראי לכל האירוע". גפני השיב כי "אני לא אחראי, אני ח"כ זוטר" - ושמחה עקץ: "לא קראתי לגייס אותך לצבא, קראתי לגייס אותך להצבעה".
בסיעת "הציונות הדתית" של רוטמן וסמוטריץ' מסרו מעט אחרי האיום של גפני להתנגד לחוק: "גלי בהרב-מיהרה שולחת זר פרחים לגפני, שמעניק לה חסינות, שומר על הדיקטטורה השיפוטית שלה, ומעניק לה אפשרות להמשיך להתעמר בגוש הימין לעוד שנים רבות. אם גפני וחבריו יפילו את החוק ששם סוף לעריצות היועצת המשפטית לממשלה, הם לא יוכלו להראות את פרצופם ברחוב החרדי. שלא יאיימו".
רוטמן עוקץ את גפני במליאה: "לא קראתי לגייס אותך לצבא, רק להצבעה"
(צילום: ערוץ כנסת)
החלטת הממשלה שהסרתה הובילה לאיום החרדי גובשה בעקבות הלחץ שהפעיל גפני על ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומטרתה היא לדחות סנקציה כלכלית על העמותות והרשתות של הגנים החרדיים. ביטול הסנקציה הזו מנוגד להחלטת ממשלה שאושרה רק לפני שנה, שנועדה להגדיל בפועל את התקצוב לגננות, אבל היא גם קבעה כי אם עד תחילת שנת הלימודים הקרובה מרבית הבעלויות לא יעבירו דיווח על הוותק של הגננות שמועסקות אצלן - יבוצע קיזוז רטרואקטיבי לתקציב שהועבר אליהן. מפני שעד כה רק 30% מהרשתות דיווחו על הוותק של הגננות שלהן, ואחרות רק באמצע ההליך, בעוד חודשיים היה צורך לקזז לכל הרשויות רטרואקטיבית את התקצוב - והחלטת הממשלה החדשה שגפני רוצה לאשר תבטל את הסנקציה הזו.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמנם לא התנגד מפורשות להצעת גפני, אבל זו הוסרה מסדר היום של הממשלה על רקע מחלוקת בינו לבין גפני סביב הפוליטיקה המקומית בעיריית בית שמש. לפי מקורות חרדיים, סמוטריץ' העביר מסר למפלגות החרדיות שהוא לא מוכן לקדם את תקצוב שכר הגננות בממשלה עד שגפני לא ילחץ על שמוליק גרירנברג, ראש העיר בית שמש, להכניס את נציג הציונות הדתית לקואליציה בעירייה. בעקבות זאת, גפני הודיע כאמור שלא יצביע בעד חוק החלשת היועמ"שית עד הסדרת הסוגיה - שהסתיימה כאמור בפתרון שהושג ולפיו נתניהו יהיה שיעלה את ההצעה בממשלה.
החוק להחלשת היועמ"ש מהווה נדבך מרכזי במהפה המשפטית שממשלת נתניהו מקדמת מאז השבעתה. שר המשפטים לוין ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן הובילו את מהלך החקיקה במשך קרוב ל-70 ישיבות של ועדת החוקה. רוטמן טען לפני ההצבעה כי "הכנסת מסירה חרפה משמעותית וגדולה מעל מדינת ישראל. לכל אדם בישראל מגיע שיהיה לו ייצוג משפטי. מדינת ישראל היא המקום היחיד בגלובוס שאפשר לקרוא משפט, שהתפרסם בכותרת השבוע - 'הממשלה מתנגדת לעמדת המדינה'".
גפני איים להתנגד, סמוטריץ' תקף: "בהרב-מיארה שולחת לך פרחים"
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת, אלכס קולומויסקי)
הצעת החוק מעגנת בחוק את תפקידו של היועמ"ש, "כמי שמסייע לממשלה להגשים את מדיניותה במסגרת הדין, מציג בפניה את החלופות המשפטיות האפשריות ופועל להבטחת שלטון החוק ואחידות בפרשנות הדין ברשות המבצעת". במסגרת חוות הדעת המשפטית הוצע לקבוע כי היועמ"ש "יעניק ייעוץ וחוות דעת משפטיות לכלל גורמי הרשות המבצעת, לרבות בענייני חקיקה. חוות הדעת יינתנו ככלל בכתב, אך ניתן יהיה להגישן גם בעל פה". בעניין מעמד חוות הדעת, "מוצע להבהיר כי חוות דעת משפטית בכתב של היועמ"ש משקפת את הדין הקיים מבחינת גורמי הרשות המבצעת, אך אינה משנה את הדין עצמו".
בנוגע לאפשרות של הממשלה לסטות מחוות הדעת של היועמ"ש מוצע לקבוע כי "הממשלה תהיה רשאית, אם מצאה טעם לכך, לקבוע שחוות דעתו של היועמ"ש לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים, וזאת בין אם חוות הדעת נוגעת לממשלה עצמה ובין אם היא נוגעת לכל גורם אחר ברשות המבצעת. החלטה כזו תחויב בדיווח לוועדת החוקה של הכנסת (או לוועדת החוץ והביטחון בענייני ביטחון וחוץ). ההסדר לא יחול לעניין הפעלת סמכויות בתחום הפלילי או ביחס לסמכויות שהוקנו ליועמ"ש בחוק".
עוד מוצע לקבוע כי היועמ"ש ייצג את עמדת הרשות המבצעת בבתי המשפט, תוך מחויבות לסייע לממשלה לממש את מדיניותה במסגרת הדין בנאמנות, במסירות ובהגינות, ושהסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בהליכים משפטיים תהיה בידי הממשלה. היועמ"ש יגבש ויציג את העמדה, אלא אם הממשלה תקבע עמדה אחרת.
אם יסבור היועמ"ש, כי אינו יכול להציג את עמדת הממשלה שנקבעה, יהיה עליו להודיע על כך לממשלה ולשרים הנוגעים בדבר. במקרה כזה, תוסמך הממשלה לקבוע כי בהליך מסוים המדינה תיוצג באמצעות עורך דין אחר, אם היועמ"ש הודיע שאינו יכול לייצג את עמדתה או אם השר הנוגע בדבר סבור כי עמדת הממשלה אינה מוצגת או לא תוצג כראוי. כמו כן, כשהממשלה תחליט על ייצוג באמצעות עו"ד אחר, לא יוכל היועמ"ש להתייצב באותו הליך ללא אישור הממשלה, השר או גורם שהוסמך לכך. הוראה זו לא תחול בהליכים פליליים.
לפי ההצעה, גופי מדינה שאינם חלק מהרשות המבצעת (כמו מבקר המדינה, בית הנשיא או הכנסת) לא ייוצגו בידי היועמ"ש אלא בהסכמת שני הצדדים, ובעניינה של הכנסת - גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת. הוראות הפרק לא יחולו כאמור על הליכים פליליים, על סמכויות שהוקנו ליועמ"ש בחוק ועל ייצוג גורמים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.
פורסם לראשונה: 18:19, 15.07.26
