לפני כמה מאות שנות אדם רגילות - שנה וחודש בשנות ממשלת הדיראון, הדמים, הדרדור והדכדוך - התרוצצה בארץ נחמה פעוטה שלפיה בצלאל סמוטריץ' הוא אולי גזען בעל דעות מדיניות שרעות לישראל ("חמאס הוא נכס", "תוכנית ההכרעה" לסיפוח הגדה ועזה על תושביהן, תוך אימוץ מוצהר של משטר אפרטהייד) - אך שלפחות הוא אינטליגנטי וחרוץ. מעין נר דולק, לפחות מבחינת האיי.קיו, לצד בתי מנורה ריקים כגון מאי גולן, דודי אמסלם, שלמה קרעי, ישראל כץ, ניסים ואטורי ועוד.
לקרדיט המקצועי נלווה גם קרדיט פוליטי: סמוטריץ' הפגין מקיאווליות קרת לב שכמעט נשקה לרף של בנימין נתניהו, שערב הקמת הממשלה התנהג כמי שמוכן למנות גם את קאיה כלבתו המנוחה לשרה לשיתוף פעולה אזורי אם הדבר היה מביא אותו ל-64. כדי להיבחר ולשלוט בראש הממשלה התחבק סמוטריץ' פוליטית עם בן גביר שעליו אמר כשנתיים קודם, "בעולם מתוקן האיש היה מתבייש להראות את הפרצוף שלו בציבור".
1 צפייה בגלריה
טקס פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה
טקס פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה
השר בצלאל סמוטריץ'
(צילום: רויטרס/Amir Cohen)
במעמד הקמת הממשלה אמר סמוטריץ': "אדוני ראש הממשלה הנכנס, בנימין נתניהו: אתה אדם מיוחד, עם מסירות אין קץ למדינת ישראל ועתידה, ועם אנרגיות אדירות, הלוואי שהיו לי מעט מהן". כזכור, זמן מה קודם לכן הוא הוקלט מתאר את אותו נתניהו כ"שקרן בן שקרן" שיסיים את תפקידו "אחרי הרשעה בבית המשפט או בדרך אחרת… קצת סבלנות בחיים. אין ספק שנתניהו זה צרה בסדר? אבל עכשיו תבחר בין צרה לצרה". בין הצרה ששמה נתניהו לבין הצרה ששמה ישראל בראשות נתניהו - סמוטריץ', בצעד פוליטי מבריק כביכול, בחר בנתניהו.
שנה וחודש אחרי, ימינו הם ימי חישוב מסלול מחדש וחשבון נפש. בימים הללו אנו משרטטים, בימין, במרכז ובשמאל (כן, ההבדלים הללו קיימים עדיין), עיגולים אדומים סביב הנחות היסוד שדרדרו את ישראל לאן שדרדרו, כדי ש-2024 לא תתגלה חלילה כגרם מדרגות שמוביל מטה במקום מעלה.
לא, ישראל לא יכולה להישלט על ידי פוליטיקאים שחלקם מתקשה לשרוך לבד את נעליו. לא, נתניהו לא ראוי להיות ראש ממשלה. כן, ישראל חייבת להיות יהודית ודמוקרטית, מבריקה ופלורליסטית, אידיאליסטית ושואפת לשלום, ויחד עם זו, שידה האחת על אקדחה. כי למדנו כבר שאם היד לא על הקת - מתישהו היא תהיה על ידית הממ"ד.
וכן, המבריקים שבינינו - ערבים, דרוזים ויהודים, נשים וגברים - צריכים להידחף לקדמת התור והתפקידים בבית המשפט, בפוליטיקה, בצבא, בכלכלה, בחקלאות ובתקשורת. כי ישראל היא לא ניסוי מעבדה. אנשים חיים פה. ואם המציאות שוב תתפוצץ לנו פנים, כמו ב-7 באוקטובר, כי אם נערבב גליצרין עם יריב לוין ואנשים בעלי יכולות בינוניות ומטה, סתם כדי לראות מה יקרה - יחיא סינוואר ינצח.
בעז גאוןבעז גאוןאסנת בן דב
ברוח חשבון הנפש הזה צריך לקבוע: סמוטריץ' הוא לא חכם כמו שחשבנו. הוא סתם נשמע כזה (בעברית). במקום לרכוב על בן גביר כשור פוליטי מניב מנדטים - הוא נדרס על ידו אלקטורלית. במקום להנדס ראש ממשלה חלש ונואש, ולנצל זאת לשינויי מדיניות שיהפכו את ישראל, לדידי סמוטריץ', לבטוחה יותר וראויה לחסדי האל - הוא כיוון את ידי נתניהו כך ששניהם נהגו את ישראל אל תוך הגיהינום. בנסיעה הראשונה שלו לארה"ב בתפקיד רשמי, הוא הפך לבדיחה בעיני הקהילה הבינלאומית. אמירותיו ההרואיות על שצריך "למחוק את חווארה", ולאחרונה גם "לעודד הגירה מרצון" של מיליוני פלסטינים כך שייוותרו בעזה רק 100 או 200 אלף שאיתם "אפשר להסתדר" - הביאו את ישראל לסף הרשעה בביצוע פשע עם.
אמרו מהיום: סמוטריץ', כמו נתניהו, רק נשמע רהוט. במבחן התוצאה, הוא מבריק כמאי גולן, עמוק כדודי אמסלם, אנליטי כעידית סילמן ומנומק כקטי שטרית.