המהלך שאמור לשנות ללא היכר את 7 באוקטובר הבא: בימים הקרובים הייתה אמורה להיסגר אחת משתי טייסות מסוקי הקרב, הפתן (אפאצ'י), בהחלטה שהתקבל במטכ"ל כבר בתחילת העשור, והייתה חותכת את כמות המסק"רים של חיל האוויר ביותר מחצי. ההחלטה בוטלה במהלך המלחמה, ובחיל האוויר פועלים להרחיב את המערך, ובימים אלו עוסק להק הגנת הגבולות, שלא היה קיים עד ל-7 באוקטובר, ברכישת מסוקים חדשים מארה"ב - אפאצ'י אקו.
בחיל האוויר משלימים בימים אלו מהלך ענק, שתכליתו לשפר דרמטית את הסיוע האווירי לחטיבות המרחביות בגזרות הבט"ש השונות, לטובת אירוע מתפרץ שמדמה פלישה נרחבת של מאות עד אלפי מחבלים. כך למשל נקבעו כבר פקודות הפעלה חדשות: אם מבנה של מטוסי קרב עושה את דרכו למשימה בסוריה או באיראן, והפקודה לבלימת פלישה מופעלת בהפתעה, כל המשימות נעצרות וכלי הטיס יוסטו לגזרה. את הרפורמה הזו מלווה מינהלת בקרה מיוחדת, שפועלת ממטה חיל האוויר.
המהלך מושלם בימים אלו: תיעוד מהתרגיל הדו-אוגדתי באזור הבקעה ואיו"ש
(צילום: דובר צה"ל)
הפקודה החדשה להפעלת האופרציה האווירית מוגדרת "רעם", והיא תחליף את פקודת "פרש פלשת" עליה הכריז בבוקר 7 באוקטובר 2023, בשעה 06:37, מפקד אוגדת עזה דאז תא"ל אבי רוזנפלד. הפקודה תהיה זהה בכל הגזרות. את פקודת "רעם" יכול להפעיל כל מפקד אוגדה מרחבית, אם הוא מבין שרוב הכוח הפולש לגזרתו גדול מכוחות ההגנה שלו.
כחלק מהשינויים הוגדלו פי 2.5 כוננויות המינימום בחיל האוויר לתרחישי פלישה בהפתעה - במסוקי קרב ומסוקי סער להובלת כוחות, בכטמ"מים ובמטוסי קרב. באופן פרטני הנסיקה בכוננות גדלה בהרבה: כך למשל, אם צמד מטוס קרב בכוננות שגרתית להזנקה מיידית הכיל 16 חימושים כפצצות או טילים, כיום מטוסי הקרב שבכוננות בסיסית מכילים כ-60 חימושים מסוגים שונים. בחיל האוויר אמרו כי "בכל מטוס קרב שבכוננות רגילה יש כיום 15-12 פצצות לשיגור אש ראשונה תוך דקות מההזנקה, גם בשטחינו, לפי הניתוחים המקדימים שביצענו יחד עם האוגדות".
בנק מטרות ידוע מראש - גם בשטחינו
לכלי טיס בכוננויות על הגנת שמי המדינה, שלרוב מכילים טילים נגד מטוסים עוינים, נוספו על הכנפיים גם פצצות כבדות. כל מטוס שמוזנק לגזרה אליה פלש אויב מקבל מראש מטרות לשיבוש הפלישה, שהאוגדה או החטיבה המרחבית הכינו מראש לחיל האוויר. לרוב מדובר בנתיבי גישה משוערים שישמשו את האויב כדי לחדור בשיאו של גל הפלישה הראשון והשני, צמתים חשובים שהאויב צפוי לכבוש ועוד, בדומה לתרחיש הבלהות של 7 באוקטובר.
בהתאם, מפקדי הפלוגות והגדודים בגזרות הבט"ש מוכשרים ומתודרכים להשתמש בדרכים עוקפות שהוגדרו מראש, בדרכם למוקדי הלחימה, כדי שלא ייפגעו מפצצות חיל האוויר. מדובר אפוא בתקיפות "שיבוש", כך שכל כלי טיס שיוזנק יוכל לפעול ולתקוף מיד גם אם לא יקבל פקודות מהקרקע. זאת תחת ההנחה המחמירה שהאויב שיפלוש ינסה לשתק את יכולות השליטה והבקרה של הכוחות הגזרתיים ולנטרל קודם את המפקדים בגזרה. על כמות כלי הטיס שתוזנק לאירוע פלישה גדול יכול להעיד הסד"כ האווירי שהופעל לתרגיל שדימה תרחיש שכזה, מירדן לכיוון הבקעה ויהודה ושומרון: 160 מטוסים ומסוקים שהופעלו ב-40 מוקדים בתרגיל דו אוגדתי.
שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לאוגדות המרחביות כה התהדק, שכיום למטוסי ומסוקי הקרב יש בנק של מטרות מוגדרות מראש גם בתוך היישובים הישראליים, כדי לשבש פעילות של מחבלים בשטחם אם אכן יתקיים תרחיש דומה לזה שפתח את המלחמה לפני כשנתיים. בשלל ישובים בקו העימות, מקיבוץ עין זיוון שבגולן ועד לקדומים שבשומרון, יוטלו פצצות, לרוב של רבע טון, תחת ההבנה שיש התרעות ביישובים, והתושבים מוגנים בתוך הממ"דים במרחק של כ-300-200 מטרים.
לאוגדות איו"ש כבר סומנו מראש כ-100 מטרות דומות, בתוך ישובים או בקרבתם, שבמקרה הצורך ישבשו את מסע הרצח והחטיפה של המחבלים. בצה"ל ערכו מחקר שניתח קרבות מרכזיים במלחמות העולם, וכן במלחמת לבנון הראשונה, וגילו שב-73% מהמקרים, תנועה האויב שובשה אם הצד המגן הפציץ את נתיבי החדירה שבדרכם העריך את כיווני הפלישה.
אזרחים תחילה
בהיעדר פיקוד ושליטה, שייתכן ויקרסו שוב ב"שעת הזהב" הראשונה לפלישה, יונחו הטייסים לתעדף בעצמם את הסיוע שיעניקו, לפי סדר שנקבע מראש. הגנה על אזרחים עומדת בראש, ורק לאחר מכן יתועדפו הגנה על מחנות צה"ל שמכילים פיקוד ושליטה, כמו מפקדות גדודיות וחטיבתיות, הגנה על מוצבים צה"ליים - ובסוף גם טיפול בפרצות בגדר. חלק מהסד"כ האווירי שיוזנק, בעיקר מטוסי קרב, מונחה מראש להפציץ מרחבים מסויימים בגבול כדי לעצור פלישה.
טייסי הקרב יונחו גם לבצע יעפי הפחדה בגובה נמוך, עם נורים ובומים על-קוליים שגורמים נזק בכפוף לאישור, וכאלו שלא גורמים נזק ללא אישור. בנוסף, לטייסי מסוקי קרב ולמפעילי כטמ"ם, שרואים טוב יותר את הקרקע כי הם טסים נמוך, יהיה אור ירוק לתקוף חשודים מבלי לחכות לאישור מהקרקע, אך תוך הפעלת שיקול דעת ולרוב עם ירי מקדים בחימוש קטן בקרבת אותו חשוד. דילמות כאלו, שנבעו מהחשש שמדובר בכוחות צה"ל או חברי כיתת כוננות חמושים על אזרחי, עצרו תקיפות על מחבלי נוחבה שפלשו לישראל ב-7 באוקטובר.
בתוך כך, לחלק מהכוחות כיום, בעיקר לרבש"צים וחברי כיתות כוננות, כבר חולקו מערכות "נץ" שברגע הפעלתן פועלות כמשיבי מיקום, ובכך מהאוויר יהיה ניתן לזהותם ככוחות ביטחון ישראליים ולא כמחבלים. כחלק מהרפורמה הגדולה הוכשרו גם כאלף מנחתים למסוקים ברחבי הארץ, בעיקר בקרבת הגבולות ובאיו"ש.
הסטת כוחות, לפני פינוי פצועים
שינוי נוסף נוגע לסמכות להפעיל כוחות התערבות מיחידות עילית לתרחישי בני ערובה: עד 7 באוקטובר הסמכות הייתה נתונה לאגף המבצעים, וכיום מספיקה הכרזת "רעם" של מפקד אוגדה כדי שההקפצה המוסקת למנחת הקרוב לזירה תופעל אוטומטית. כחלק מהשינוי צוותו חמישה מסוקים עם צוותי כוננות לטובת חמשת הפיקודים המרחביים.
גם סדר העדיפויות לשימוש במסוקי סער, דוגמת ינשוף (בלק-הוק) או יסעור, נקבע מחדש. באירוע פלישה מתפרץ צה"ל ישתמש בהם קודם להטיס לוחמים, ורק לאחר מכן יפנה פצועים באמצעותם, כדי לבלום את הפלישה בראש ובראשונה. ההנחיה יוצאת תחת ההנחה והניסיון לפיו כוחות קרקע קיימים, ואף אזרחים וחובשים, יכולים להעניק טיפול ראשוני מציל חיים לפצועים קשה.
אלמנט חדשני נוסף נוגע לביזור ההחלטות להפעלת האש מהאוויר, לפיו בהנחה שהפיקוד והשליטה יקרסו בשעות הראשונות, לא תהיה תמונת מצב ולוחמי האוויר יידרשו להיות יעילים גם בהיעדרה. לשם כם כך הוכשרו צוותי קרב אוויריים משולבים (צק"א) שדומים לצק"ג הקרקעי (צוות קרב גדודי משולב עם חי"ר, שריון והנדסה). בראש מבנה של צק"א יעמוד מוביל, טייס מסק"ר או מפעיל כטמ"ם, שיקבע את המשימות אם לא יקבל כאלו מהקרקע. "הקמנו תאי שליטה יעודיים להגנת הגבולות, בבור בחיל האוויר ובפיקודים המרחביים, כדי לנהל זאת בהפתעה ובצורה יעילה", תיארו בחיל האוויר. "בשגרה צוותי הכוננות מפעילים תקיפות מהסוג שאנו רואים מדי יום בלבנון, ובחירום הם יתנו מענה להפעלת אש אווירית בתרחיש פלישה ללא התרעה".
התקשורת של הטייסים עם כוחות הקרקע הוכשרה לשיחת ועידה בטלפון פשוט יחסית, בין כלל הגורמים - צה"ל, מד"א, משטרה, הטייסים שבאוויר וכדומה. כך נחסכו עשרות דקות של המתנה וטלפון שבור בתרחישי אמת, של פינויים מוסקים שהיו השנה באיו"ש. בחיל האוויר החליטו להתקין מערכת טלפון בכל קסדת טייס מסוקים. "אנו מרגישים את השינוי והעבודה המשותפת עם חיל האוויר בכל מבצע באיו"ש, יש סעיף אש אווירית בדיונים המקדימים לפני הפעולות ותאי תקיפה בחטיבות המרחביות", אמר קצין מאוגדת איו"ש, שתיאר את השינוי שכבר משפיע על השגרה המבצעית בגזרתו. "בכל פיגוע קופצים כבר מסק"רים או כטמ"מים להשתתף במרדף אחר מחבלים ולסייע בסריקות ובהינתן פקודת 'רעם' באיו"ש גם מטוסי קרב יודעים לסייע מראש בבידוד ישובים שהותקפו".
