שני מהלכים כלכליים ורגולטוריים משמעותיים מתרחשים במקביל בימים אלה: הראשון – אחרי תקופה ארוכה מדי, שר האוצר מפרסם את התוכנית הכלכלית שממנה ייגזרו תקציב המדינה וחוק ההסדרים. השני – הצהרות על הרחבת ההסדרה של פעילות הלובינג מול גורמי הממשל. תחום הלובינג מוסדר בחקיקה מאז שנת 2007 והוא מהווה את האמצעי המקצועי העיקרי לקידום ושימור אינטרסים של המגזר העסקי, החברתי והציבורי מול הכנסת והממשלה.
שני המהלכים החשובים האלה כרוכים האחד בשני משתי סיבות עיקריות: הראשונה והעניינית ביותר, היא עצם העובדה שחוק ההסדרים והתקציב משפיעים באופן דרמטי על מגוון רחב של תחומים, מגזרים, חברות וארגונים. השפעה זו, מחייבת את הגורמים הללו להיות שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה ובהליכי החקיקה בכנסת והם עושים זאת, לרוב, באמצעות הלוביסטים המקצועיים שזו מומחיותם ועיקר עיסוקם. הרי בסופו של דבר, אותם גורמים, החל מהמערכת הבנקאית, דרך חברות התחבורה הציבורית ועד לארגונים המפעילים את מעונות היום, הם אלו אשר יישמו בפועל את הרפורמות של האוצר ושאר משרדי הממשלה. הם אלו אשר באים במגע יומיומי עם אזרחי ישראל ומבצעים, הלכה למעשה, את מדיניות הממשלה.
הסיבה השנייה לכריכת שני המהלכים, היא הכותרות שהם מייצרים: מצד אחד "גזירות האוצר" ומהצד השני "הצרת צעדי הלוביסטים". מאחר ואיני שר האוצר, אלא בעלים של אחת מחברות הלובינג המובילות במשק, אבקש להתמקד בכותרת השנייה ולהדגיש באופן חד וברור: המשך הסדרת ענף הלובינג הינה צעד נכון ומתבקש. המשך הסדרת פעילות הלובינג משרתת את הדמוקרטיה הישראלית, מעצימה את הכישורים המקצועיים על פני הקשרים הפוליטיים וכן – היא גם מחזקת את חברות הלובינג המקצועיות אשר פועלות מכוח חוק ומתוקף הרישיון שנתן להן יו"ר הכנסת.
בשבועות האחרונים נשמעו הצהרות ופורסמו נהלים מצד כמה שרים בנוגע לאופן התנהלותם מול לוביסטים. מעבר לכותרות התקשורתיות, הדברים מצביעים על הסדרה נוספת של יחסי הגומלין הלגיטימיים בין גורמי הממשל לבין בעלי האינטרסים ונציגיהם וכן קביעת דרכי פעולה מקצועיות לאופן התנהלותם המשותפת. הנהלים שכבר מיושמים במשרדים הללו, מוכיחים שההסדרה היא חיובית ומשרתת היטב את כלל הגורמים: החל מהשר הממונה, דרך דרגי המקצוע ועד לבעלי האינטרס וחברות הלובינג המייצגות אותם.
יחד עם זאת ולצד המגמה החיובית, נדרש להקפיד "שלא לשפוך את התינוק עם המים": כאשר מסדירים רק את עבודת הלוביסטים המקצועיים, יוצרים זירה מקבילה ומופקרת עבור מאכערים הפועלים באופן לא שקוף, פעילי מפלגות שמספסרים בזמנם של נבחרי ציבור, יועצים אסטרטגיים למיניהם אשר "בוחרים" שלא לפעול כלוביסטים ברישיון ובכירים לשעבר בשירות המדינה אשר נחתו במשרות ניהוליות בכירות בחברות וארגונים הנדרשים לקשר הדוק עם הממשל. במרבית המקרים, הפעילות המאכערית הזו אינה אתית ואינה מוסרית. בחלק מהמקרים, היא אף על סף הפלילית.
מבחינה מסחרית אינני חושש מתופעת המאכערים. החברות והארגונים המובילים במשק לעולם יבחרו להסתייע באנשי מקצוע מעולים הפועלים בשקיפות, על פי חוק ובהתאם לנהלים ולרישיון רשמי שניתן להן ע"י יו"ר הכנסת. הדאגה היא שגורמים אחרים, הפועלים בתחום האפור, יסתייעו במקדמי אינטרסים הפועלים במחשכים ובכסות פוליטית ושלמעשה הם מפרי חוק. פעילות שכזו אינה מאיימת על חברת הלובינג שבבעלותי ולא על עמיתיי הלוביסטים המקצועיים. היא מאיימת על המינהל התקין, על שלטון החוק ועל הדמוקרטיה הישראלית. לכן, יש לנצל את ההזדמנות להסדרה ולקבוע נהלים אשר יבטיחו שקיפות, מינהל תקין ואתיקה – עבור כולם. גורמים חוץ ממשלתיים לעולם יידרשו ליחסי גומלין עם הכנסת והממשלה. זהו אינטרס לאומי שיחסי הגומלין הללו ינוהלו בשקיפות ובמקצוענות.
צח בורוביץ הוא שותף מייסד בחברת "הקבינט" לייעוץ אסטרטגי, רגולטורי ועסקי, ניהול קשרי ממשל ולובינג
