ההתרחשויות שייח ג'ראח
(צילום: רעות מימון, אלקסטל)
כמה בני אדם מתבצרים הבוקר (יום ב') על גג בית מגורים בשכונת שייח ג'ראח (שמעון הצדיק) בירושלים כשהם נושאים בלון גז, חומר דליק ומבעירים מזרונים. לבית, כך מסרה עיריית ירושלים, הוצא צו פינוי בשנת 2017 למטרת הפקעה ולטובת הקמת מוסדות לימוד לטובת תושבי השכונה. במשרד לביטחון הפנים טוענים, מנגד, כי לא הבית יפונה היום - אלא המשתלה שלידו.
בבית מתגורר מחמוד סלאחייה, שהתייצב על הגג יחד עם עוד כמה תושבים. צוות מו"מ של המשטרה הגיע למקום ומנסה להוריד אותם מגג הבית כדי לפנותו. "מי שיצא מהבית שלו הוא בוגד", אמר בעל הבית סלאחייה, שמסרב לעזוב אותו. "אנחנו לא נתפנה מהבית. או שנמות או שנחיה. אני הולך לשרוף את עצמי". גם ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) נכח במקום והתעמת עם שוטרים.
את הבית הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לפנות עוד לפני שנה. לפי עיריית ירושלים, במקום אמור לקום בית ספר לחינוך מיוחד בן 18 כיתות ולצידו שישה גני ילדים שאמורים לשרת את תושבי השכונה. סלאייחה הסכים לרדת מהגג רק אם יוצג בפניו מסמך שמתחייב שהוא לא יפונה מביתו, ובמשטרה אמרו שאין בכוונתם לפנותו בכוח. עם זאת, שוטרים שנמצאים במקום הכינו ציוד לעלייה על גג המבנה ובעירייה הבהירו שאין בכוונתם לחתום על שום מסמך כל עוד בני המשפחה מתבצרים על הגג.
ח"כ כסיף התעמת עם כוחות הביטחון במקום
"מאז מתן פסק הדין, ניתנו אין ספור הזדמנויות למשפחה למסור את המקרקעין בהסכמה, אולם הם סירבו לעשות כן, גם לאחר מתן ארכות, פגישות וניסיונות הידברות חוזרים ונשנים מצד עיריית ירושלים", נמסר מהעירייה. לכן פעלה הבוקר העירייה כפי שהורה בית המשפט ומימשה את הצווים".
כעשרה דיפלומטים מערביים, בהם נציגים של האיחוד האירופי ומדינות נוספות, הגיעו למקום כדי לעקוב אחר הפינוי. משלחת האיחוד האירופי אמרה לפלסטינים שהכרחי להרגיע את המצב ולחפש פתרון בדרכי שלום. עם זאת, לדבריהם, "פינוי או הריסה אינם חוקיים לפי הדין הבינלאומי, מערערים באופן משמעותי את סיכויי השלום ומלבים את המתיחות בשטח".
מנכ"ל העירייה איציק לארי אמר הבוקר לאולפן ynet כי מדובר בפרובוקציה. "נבנה בית מגורים על שטח שמיועד למבנה ציבור. אנחנו עושים מה שצריך ומיישמים צו של בית משפט מחוזי. הקבלן שהורס שם אמנם בגיבוי המשטרה הוא קבלן של הוצאה לפועל. לאחר שהמקום ייהרס מיד ייבנה שם בית ספר לטובת ילדי השכונה – ילדים עם צרכים מיוחדים. צריך לזכור את זה. אנחנו פה פועלים למען הציבור".
מנכ"ל עיריית י-ם באולפן ynet: "זו פרובוקציה"
(צילום: סטס קופולו)
לדברי לארי, "הבית הזה פוגע בציבור ובתושבי השכונה. אני עוד פעם חוזר ומתחייב חוזר ומתחייב גם בשמו של ראש העיר: ייבנה שם בית ספר לילדי השכונה. בית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים. הציבור משווע לזה. מתחילת הקדנציה של ראש העיר לא היו השקעות בסדרי גודל כאלה במזרח העיר. זה אירוע נקודתי ונקווה שזה יסתיים כך".
השר לביטחון הפנים עמר בר-לב אמר בעקבות הפינוי כי הוא עוקב אחר ההתפתחויות וציין כי בית המשפט היה זה שקבע שמדובר בפלישה לא חוקית. "השטח מיועד להקמת כיתות לימוד וגנים לחינוך מיוחד שהם לרווחתם של ילדי השכונה הערבים. אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו - גם לדרוש שהעירייה תפעל לרווחת התושבים הערבים, וגם להתנגד לבניית מוסדות חינוך לרווחתם".
בעמותת "עיר עמים" מסרו בתגובה כי "העיריה והמשטרה צריכות לסגת לפחות עד הכרעה סופית של בית המשפט. ב-24 לחודש יתקיים דיון בבית המשפט המחוזי ואיו כל סיבה לפנות באמצעות כוחניים משפחתה מבית שנמצא בבעלותה, כשברור שבית ספר יכול להיבנות מבלי שמשפחה תאבד את ביתה".
שכונת שייח ג'ראח הפכה לאחד ממוקדי העימות בין הפלסטינים לבין ישראל, והפלסטינים בין היתר קידמו אותה בתור אחד הגורמים שהובילו לפרוץ מבצע "שומר החומות" בחודש מאי. תושבי השכונה, שנבנתה ב-1956 בתור דיור לפליטים, מאשימים את ישראל ב"גניבת בתים". כמה תושבים בשכונה טוענים כי רכשו ב-1956 בתים שנבנו על ידי משרד השיכון הירדני. לטענתם, הם או אבותיהם קיבלו הסכמים שלפיהם ויתרו על "תעודת פליט" ובתמורה קיבלו לרשותם את הדירות. לטענתם, לא נעשה הסדר לקרקע.
בהמשך השטח הגיע לידיה של עמותת "נחלת שמעון" שטוענת כי רכשה כדין את הזכויות מוועדים שהיו בעלי הקרקע לפני 1948 ואף חידשו את הרישום ב-1972. בעבר קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענת "נחלת שמעון", וקבע כי יש לפנות את המשפחות, שערערו על החלטה זו. הסוגייה הגיעה לבית המשפט העליון, שהציע פשרה בנושא, אך התושבים דחו אותה בנובמבר האחרון.
