לפני כמה חודשים הבטיח ראש הממשלה נפתלי בנט לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן שישראל לא תנהל קמפיין פומבי נגד חזרת המעצמות לשיחות על הסכם הגרעין מול איראן, אולם בשתי הזדמנויות פומביות שונות בשבוע החולף, האחרונה שבהן אתמול (יום ג') בכנס באוניברסיטת רייכמן, הוא כבר נשמע אחרת לגמרי, והדגיש שישראל לא תהיה מחויבת לשום מהלך דיפלומטי בינלאומי.
האם בנט שינה את תפיסתו או שמא הנסיבות אפשרו לו להתבטא באופן הסותר את הבטחתו לנשיא האמריקני? ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר בראיון לאולפן ynet כי "נראה שגברה ההערכה בישראל, ואני מניח שגם בארה"ב, שהסיכויים לחזור להסכם הגרעין אינם כל כך אופטימיים. ההצהרות שמגיעות מטהרן בחודשים האחרונים, במיוחד מאז כניסתו לתפקידי של הנשיא איברהים ראיסי, אינן מבשרות טוב יותר מדי. יכול להיות שזה השלב שבו ראש הממשלה הגיע למסקנה שייתכן שאין צפי לחזרה להסכם הגרעין, ולכן אולי ישראל תידרש בעתיד הנראה לעין להשתמש באופציות נוספות שלא בטוח שהאמריקנים מעוניינים להשתמש בהן".
- תיכף נדבר על כמה זה ריאלי. אבל עוד קודם, עד כמה בעצם האיראנים קרובים היום לפצצה גרעינית? "האיראנים קרובים לנקודה שבה הם צוברים מספיק חומר בקיע - האורניום המועשר שאמור להספיק להם לייצור פצצה גרעינית אחת. אבל הדרך לנשק גרעיני עדיין רחוקה, משום שצבירת חומר בקיע היא רק שלב אחד - אמנם חשוב ומקרב אותם לסף גרעיני - אבל ראשית נדרשת החלטה איראנית לפרוץ קדימה לנשק גרעיני".
1 צפייה בגלריה
איברהים ראיסי, נפתלי בנט, ג'ו ביידן, איראן מתקן איברהים ראיסי, נפתלי בנט, ג'ו ביידן, איראן מתקן
ג'ו ביידן, איברהים ראיסי ונפתלי בנט. "עדיין קיימת האפשרות המדינית"
(צילום: AP, EPA)
- ברגע שמתקבלת החלטה כזאת, מה טווח הזמנים? "ראש אמ"ן היוצא דיבר על שנתיים, שכוללות לא רק צבירה של חומר בקיע אלא גם עבודה על מתקן הנפץ הגרעיני, ניסוי גרעיני שהוא לא תמיד הכרחי ועוד, כך שיש עדיין מרחק מסוים. אבל מבחינת ישראל, אין מקום להמתין עד להחלטה האיראנית או עד שהם קרובים מאוד לנשק גרעיני. עצם העובדה שיש להם מספיק חומר בקיע לנשק גרעיני זו נקודה שבראיית ישראל, לפחות בעבר, הייתה בלתי קבילה".
- אופציה צבאית נראית כצעד היחיד שיכול למנוע את הפצצה הזאת? "אני לא יודע. עדיין קיימת האפשרות המדינית. אם יחזרו בסיבוב הקרוב או בסיבוב לאחר מכן להסכם הגרעין ששוב יגלגל לאחור את היכולות הגרעיניות של איראן, אז לפחות בשנים הקרובות שוב נראה שהאופציה הזאת לא תהיה רלוונטית. אבל אם לא תהיה חזרה להסכם, ואם יתר האופציות שעדיין עומדות על הפרק כמו לחץ כלכלי או סיכולים חכמים, אז יכול להיות שבעתיד יהיה ניתן לשקול שוב את האופציה הצבאית.
"כמובן שכל מי שחושב להשתמש באופציה צבאית צריך לקחת בחשבון לא רק את התגובה המיידית, לא רק של איראן ולא רק של בעלות בריתה ובאזור במיוחד חיזבאללה, אלא גם מה התועלת שבאופציה כזו. זה שונה מהמקרה העיראקי (השמדת הכור ב-1981, א"ל) והמקרה הסורי (השמדת הכור ב-2007, א"ל). תוכנית הגרעין האיראנית הרבה יותר מבוזרת, ובעיקר הידע והטכנולוגיה נמצאים אצל האיראנים עצמם, כך שזו רק שאלה של זמן עד שהם יוכלו לשקם את היכולות האלה לאחר תקיפה צבאית".

- באיראן לוקחים ברצינות את האיום הזה שמונח על השולחן עוד מימי נתניהו? "אני לא בטוח. אני חושב שבאיראן מעריכים כרגע – אולי בטעות - שהאמריקנים יכולים לבצע פעולה צבאית כזו אבל הם לא רוצים. כל מה שצריך זה להסתכל על התנועה האמריקנית מחוץ לאזור כדי להבין שהם לא נלהבים כרגע להסתבך בעוד עימות צבאי, גם אם לא מדובר במלחמה כפי שהיה בעיראק או באפגניסטאן. באיראן מעריכים שישראל הייתה רוצה אופציה כזאת, אבל לא בטוח שכרגע היא יכולה".
- בשבוע הבא תתחדשנה השיחות מול איראן בווינה. הן לא יניבו פירות? "אני מתקשה לראות שהסבב הבא מניב פירות. הוא יהיה בעיקר הצגה שתאפשר לצוות האיראני לשוב ולהביע את עמדותיו הקשוחות מאוד. אם תהיה נכונות איראנית להתגמש, להערכתי אנחנו נראה אותה לאחר הסבב הבא. וזו השאלה המרכזית בעיניי: האם באיראן התקבלה החלטה לחזור להסכם הגרעין ומה שאנחנו רואים זה רק ניסיון להקשיח עמדות כדי להשיג יותר ויתורים מהצד השני? או שהאיראנים קיבלו החלטה לא לחזור להסכם הגרעין והם רק רוצים למשוך זמן".
בשבוע הבא, לקראת חידוש השיחות בין המעצמות לאיראן בווינה, ייצא שר החוץ יאיר לפיד לסבב שיחות בלונדון ובפריז, שם ייפגש עם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון והנשיא הצרפתי עמנואל מקרון. הוא צפוי לבקש מהם להפעיל לחץ על איראן ויבהיר שלדעת ישראל פניה של איראן לא להסכם, ולכן על המערב להכין תוכנית חליפית.

אלקין: "חד וחלק: נעשה הכל למנוע פצצה"

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין (תקווה חדשה), חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, התייחס בריאיון לאולפן ynet לחילוקי הדעות עם ארה"ב בנוגע להסכם הגרעין עם איראן. "כרגע אין כל כך על מה לריב כי בינתיים האיראנים לא מביעים נכונות לחזור להסכם", אמר. "בוושינגטון יודעים שעמדתנו לאו דווקא תהיה עמדתם".

אלקין הוסיף כי "יש פה מערך של לחץ על המערכת עד כמה לוותר לאיראן, ובמערכה הזאת, חשוב שאנחנו נפעיל את הלחץ המדיני שלנו שהוא פועל גם במישורים פומביים וגם במישורים אחרים. השיח יהיה פחות בכלי התקשורת ויותר במקומות אחרים, אבל מדינת ישראל תעשה הכל כדי למנוע מאיראן פצצה גרעינית. מאוד פשוט, חד וחלק, בצורה ברורה. מדינת ישראל תעשה הכל כדי להפריע לאיראן להגיע לפצצה גרעינית ולא צריך להגיד בדיוק מה".
אחריו התראיין ח"כ אופיר אקוניס (הליכוד), שטען שבנט מאמץ את "דוקטרינת נתניהו" והממשלות הקודמות בנושא איראן: "אמרנו שישראל לא תוכל להיות שותפה להסכם".
- מצד שני, גם בלי הסכם אנחנו רואים שאיראן התקרבה לפצצה. "ההחלטה האיראנית לפתח פצצות גרעיניות נמשכת כבר בערך 25 שנה, אולי אפילו כ-30 שנה. לכן אני שואלגם את הממשלה בירושלים וגם את הקהילייה הבינלאומית: אתם לא מבינים שההסכם הזה עם איראן, שאולי ייחתם אחרי הרבה סבבי מו"מ, הוא בעצם הסכם מינכן? הוא הסכם כניעה של העולם המערבי הדמוקרטי הנאור לחבורה מטורפת שרוצה להשמיד אותו".