השופטים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיעו הערב (רביעי) על האצת ההליך המשפטי אחרי החגים, בשנת המשפט הבאה, כך שיתקיימו חמישה דיונים בשבוע. "הדיונים יתקיימו בימים ראשון עד חמישי, מהשעה 09:00 ועד 16:00", כתבו שלושת השופטים. היום הסתיימה עדותו של נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ועם הסיום - יחזור ההליך להתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים.
השופטים רבקה פרידמן פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם ציינו כי הם מציעים לעורכי הדין של הצדדים לקיים דיונים גם במהלך פגרת בתי המשפט. מטרת האצת המשפט מצד השופטים נועדה לסיים את שלב ההוכחות בעוד כשנה, כשהמטרה הסופית היא לסיים את כתיבת פסק הדין לפני פרישת השופטת רבקה פרידמן פלדמן, ראש הרכב השופטים, במרץ 2028.
לפי החוק, לאחר מועד הפרישה יינתן לשופט פרק זמן של שלושה חודשים כדי "לנקות שולחן", ולהשלים את כתיבת פסקי הדין שנותרו לו. לפיכך, על פסק הדין במשפט נתניהו להינתן עד יולי 2028. במקרה שהשופטים לא יצליחו להביא את המשפט לסיומו עד מועד זה, יש אפשרות למנות את השופטת מחדש לשיפוט כ"שופט עמית", פעולה שאינה נדרשת לוועדה לבחירת שופטים, אך טעונה אישור של נשיא העליון ושר המשפטים.
רק לאחרונה פסק בג"ץ כי על שר המשפטים יריב לוין לשתף פעולה עם נשיא העליון יצחק עמית למינוי שופטים עמיתים מאחר שלוין התנגד לשיתוף פעולה עמו, וכך נמנעו מינויי שופטים עמיתים. אפשרות נוספת, אך דחוקה, היא למנות שופט חדש להרכב, אולם אפשרות זו בעייתית בשל העובדה שהצטרפות השופט היא בתום שלב ההוכחות וללא יכולת להתרשם מהעדים.
רבקה פרידמן-פלדמן. ראש הרכב השופטים, שתפרוש משיפוט במרץ 2028
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
כעת, לאחר סיום עדות נתניהו, ימשיך שלב "פרשת ההגנה" שבו הנאשמים יעידו את עדי ההגנה. לאחר סיום פרשת ההגנה, יחל שלב הסיכומים ובו יעניקו השופטים לצדדים פרק זמן של חודשים ארוכים כדי להגיש את סיכום המשפט מבחינתם, ואת הביסוס לטענותיהם. לאחר מכן ידרשו השופטים לכתיבת פסק הדין. השופטים, נזכיר, הוסיפו כבר ימי דיונים למשפט - והם התנהלו בסדר חריג של ארבעה ימים בשבוע. כעת, כאמור, יתקיימו חמישה דיונים בשבוע.
ניסיון השופטים להאיץ את המשפט בשל האינטרס הציבורי ובשל פרישת השופטת נתקל עד כה בקשיים בשל המלחמה והמצב המדיני-ביטחוני - ובשל הבקשות החוזרות והעכביות של נתניהו לקיצור או לביטול דיונים - שאותן לרוב גם קיבלו. כעת, אחרי שהסתיימה העדות, יוכלו השופטים להעיד את עדי ההגנה ללא ביטולים רבים. לשם כך הם דרשו מסנגורי ראש הממשלה להגיש השבוע את רשימת עדי ההגנה.
עו"ד חדד ביקש לקיים על כך דיון בעל פה. הסנגורים כבר הודיעו כי ברשימת עדי ההגנה צפויים לבקש מבית המשפט לזמן לעדות את ראשי מערכת אכיפת החוק לשעבר, כמו היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה לשעבר שי ניצן. סנגורי נתניהו יסבירו כי עדותו של מנדלבליט נדרשת בשל טענות ההגנה לגבי אישורי היועמ"ש לחקירת ראש הממשלה שנדנו רבות בהליך עד כה.
מנדלבליט ושי ניצן. סנגורי נתניהו צפויים לבקש מבית המשפט לזמן אותם לעדות
(צילום: מוטי קמחי)
עדותו של נתניהו הסתיימה היום כאמור, שנה וחצי אחרי שהחלה - שבמהלכה התקיימו 98 דיונים, שרובם קוצרו או בוטלו. "אני מסיים, אחרי 10 שנים של גיהינום, אין מילה אחרת", אמר נתניהו בסיום עדותו באולם הממוגן בבית המשפט המחוזי בתל אביב. "כשאני מנסה להוביל את המדינה מול אתגרים לא קטנים, אולי הגדולים ביותר שיש, ולראות את הדבר הנבזי הזה, השקרי, המרושע, שמכוון בעצם לא רק לפגוע בזכויות הפרט אלא בזכותו של ציבור לבחור בי כמנהיג", האשים.
ימי העדות האחרונים הוקדשו לשאלות הבהרה בלבד במסגרת "חקירה חוזרת", כשחלק גדול מהן נדחו על ידי השופטים בשל המגבלה. במהלך שלושת הדיונים השבוע נתניהו מיעט לדבר, משום שרוב שאלות הסנגור זכו להתנגדות הפרקליטות ולאחר מכן לדחייתן על ידי השופטים. בכל הנוגע לתיק 1000, התייחס נתניהו לפערים בין ההגנה לתביעה ביחס לשיעור טובות ההנאה שקיבל מאיש העסקים ארנון מילצ'ן: "מנסים לנפח פי 10, מסתירים ממני מידע. אין סייגים למטרה להפליל ראש ממשלה ואז אין סייגים לשקרים".
גם ביחס לתיק 2000, בו נאשם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, טען ראש הממשלה כי הפרקליטות הטעתה אותו ומעוותת את התמונה: "הם מציגים מצג שווא, מסלפים את החומר ומנסים לייצר מצג שווא כאילו עשיתי עסקה".
